בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בכרך, ניצול אושוויץ, היה מחשובי החוקרים של האנטישמיות והקשר שלה לנאציזם ולשואה ● בין ספריו הבולטים: "אלה דברי האחרונים" - קובץ מכתבים של יהודים על סף המוות
|
בכרך. תפילין ותפילה [צילום: יד ושם]
|
|
|
|
הייתה לי הזכות לעבוד לצידו של צבי בכרך, אשר היה העורך המדעי של ספרי "מבעד לדמעות". צבי היה אדם מרשים ביותר, שרק צניעותו התחרתה בידע העצום שלו. בנועם הליכות וברוח אמיתית של סיוע ושיתוף, הוא כיוון את המחקר והכתיבה בנושא הרגיש של הומור יהודי בתקופת השואה. לא חשתי לרגע בפער המובנה שהיה בינינו: ניצול שואה יליד גרמניה, שהיה יכול להיות אביו של צבר המכיר את השואה רק מכלי שני. חוקר דגול, אדם דגול. תהא נפשו צרורה בצרור החיים.
|
|
|
|
ניצול אושוויץ וחוקר השואה פרופ' צבי בכרך הלך לעולמו (יום ב', 28.7.14) והוא בן 86. בכרך בלט במיוחד במחקריו על האנטישמיות ועל הקשר בינה לבין רצח העם היהודי בשואה. הוא הותיר אישה, שלושה ילדים, נכדים ונינים. בכרך נולד בשנת 1928 בגרמניה, ולאחר ליל הבדולח (נובמבר 1938) עברה משפחתו להולנד. בשנת 1942 נאסרו בני המשפחה בידי הנאצים, ובכרך נכלא במחנה וסטרבורק, בגטו טרזין ובמחנה אושוויץ, ממנו פונה בינואר 1945 בצעדות המוות. הוריו נרצחו ורק הוא ואחיו ניצלו. בכרך עלה ארצה בשנת 1946 והצטרף לקיבוץ בארות יצחק, שם השתתף בקרבות מלחמת השחרור. לימים כתב, כי בחר לבנות חיים חדשים ולא לשקוע בעברו הטראומטי; "שלבי ההסתגלות האלה [לחיים הנורמליים] דחקו לזמן מה את ההתעסקות בעברי". בשנת 1957 עזב בכרך את הקיבוץ כדי להשלים את לימודיו, כתב דוקטורט באוניברסיטת תל אביב והיה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן. למעלה מיובל לאחר מכן הסביר את צעדו: "בשנים 1957-1945 התעוררו בליבי שאלות, תהיות שספקות בנוגע לאישיותי ולגורלי בעבר ובהווה, ונולד בי הדחף למצוא מענה חיובי למהותה של זהותי היהודית - לאחר שהורי נרצחו ואני נרדפתי בשל היותנו יהודים. "בית הורי אומנם היה בית 'יקי' יהודי מסורתי, אך לא התעמק בשאלות היהדות. עתה ניסיתי לרדת לשורשה של זהותי היהודית, להבין מה כלול במושג 'יהודי' ומה משמעותו של המושג הזה עבורי... לימודי האקדמיים יצרו את התנאים הראשונים לגיבוש הכרתי בזהותי היהודית. התבהר לי הקשר שבין קיום הבית הלאומי היהודי שקם בארץ ישראל ובין יסודות הדת היהודית. לימודי היהדות עשו מהפך בנפשי, ונעשיתי יהודי שומר מצוות". כפי שכתבו עליו פרופ' דוד בנקיר וד"ר דוד זילברקלנג, בכרך הקדיש את חייו לחקר האנטישמיות. מסקנתו הייתה, במילותיו שלו: "אין לתפוס את האנטישמיות כסיבה הישירה והמובנת מאליה לכל ההתרחשויות שאירעו במחנות הריכוז של הנאצים. הדה-הומניזציה של היהודי במחנות האלה היא תופעה ייחודית שאינה בהכרח תולדה של האנטישמיות". עם זאת, בכרך הצביע בצורה ברורה על הקשר הישיר בין שנאת ישראל הנוצרית לביו הגזענות הרצחנית הנאצית, כאשר הוא מדגיש שהנאצים הוסיפו לה "פשע מסוג חדש בתולדות האנושות". בכרך כתב שורה של ספרים רבי חשיבות ומגוונים, והנה כמה מהם. ספרו "אלה דברי האחרונים" הוא ריכוז של מכתבים שכתבו יהודים על סף המוות. ספרו "מן החוויה אל המחקר" מקבץ מאמרים בתחומי האנטישמיות וחקר הנאצים. "מן הצלב אל צלב הקרס" מתאר את הקשר בין האנטישמיות הנוצרית לזו הנאצית. בספרו "גזענות בשירות הפוליטיקה" פרס בכרך את התפתחות הגזענות עד ליישומה הרצחני בידי הנאצים. כמו ניצולים אחרים שהפכו להיסטוריונים מובילים, בכרך ניתק את חוויותיו האישיות ממחקרו. בהערה נדירה מאוד, הוא התייחס לדילמה של מי שנעשה שומר מצוות לאחר השואה ומתמודד עם שאלות האמונה הנובעות ממנה: "עמוק בליבי גם אני יודע שאמיתי הוא [הקב"ה], ודווקא משום כך איני יכול לקבל את השואה. השנים האלו של גיהנום עלי אדמות מאפילות עד היום על יחסי כלפי אדון העולם, ואני נאחז - בקושי - בכל מעשיו הטובים, הקיימים ומתרחשים מעבר לתקופה ולזמן בכלל. פתרונה של הדילמה הדתית הוא באמונה בבורא מתוך מרי. היום אני מניח תפילין, אבל מתפלל רק זמן קצר".
|
תאריך:
|
29/07/2014
|
|
|
עודכן:
|
29/07/2014
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישע
|
29/07/14 10:21
|
|
2
|
|
וינטר הניה
|
29/07/14 15:58
|
|
לא מדובר ברומן או בתיאור התרחשויות בעבר הרחוק, אלא במסע מרתק בגרמניה של 2011, מפחיד (סכנת חיים ממשית) מטלטל, מנער את האבק, מעל התחפושות האלגנטיות והתקינות הפוליטית (הצביעות), מבטל באחת את כל מה שחשבנו לעצמנו על גרמנים, על אנטישמיות, ועל התרחבות תופעות השנאה ליהודים ולמדינת ישראל, הרבה מעבר להפגנות וחרמות ברחבי העולם, שנאה של ממש, שבאה לידי ביטוי במקומות רבים באירופה בגילויי אלימות, פיגועי טרור כנגד יהודים ופגיעה במפגינים למען ישראל.
|
|
|
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה הוציאה מכרז למכירת שמונה מגרשים בעפולה, בעינת, בבת ים ובטבריה. תמורת המכירות תועבר ליורשים; אם אלו לא אותרו, תועבר התמורה לחברה, שתשתמש בכסף זה לסיוע לניצולים.
|
|
|
ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לא חזר בו מטענותיו מכחישות השואה שנכללו בספר שפרסם בשנות ה-80. מהדורה חדשה של הספר פורסמה בשנת 2011 ללא שינוי כלשהו. כך אומר ד"ר אדי כהן מהמחלקה לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן, שחקר את הנושא, בראיון לעלון סוף השבוע "שביעי".
|
|
|
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ עמרם מצנע אמר (25.6.14) בדיון ועדת החינוך בנושא הוראת השואה, כי יש לקדם הקמת מועצה ציבורית להנחלת לימודי השואה. במועצה ייקחו חלק נציגי מכוני המחקר העוסקים בנושא, חוקרים מהאקדמיה, נציגי הממשלה, נציגות ההורים והתלמידים. ח"כ מצנע התייחס גם לנושא המסעות לפולין ואמר: "רק 30% מהתלמידים יוצאים למסע לפולין שעלותו כ-6,000 שקל. המסע מחדד את הפערים בין תלמידים שהורים בעלי יכולת כלכלית לאלה שאין באפשרותם להשתתף במסע המלמד. לעולם לא נוכל להוציא את כל שכבת יב' לפולין ולכן צריך לשנות את החשיבה ואת דרך הלימוד". הוא הציע להשתמש בתשתית המצוינת של המוזאונים ומכוני המחקר שקיימת בארץ לשם הנחלת לימודי השואה, ולאפשר רק לתלמידים שהצטיינו בלימודיהם בתחום לצאת למסע לפולין.
|
|
|
קופנהגן בירת דנמרק, אינה נמנית עם היעדים הפופולריים של התייר הישראלי. זאת לפחות לגבי "השיירות הישראליות" שעושות דרכן בנתיבי עולם. כפרטים הם מבקרים בה, אך הם לא רבים, יחסית לתיירות כמו למקומות ידועים אחרים. כי מה יש לנו בקופנהגן. "גני טיבולי", גן שעשועים, שהוא קטן לעומת "דיסני וורלד", "הברווזון המכוער" שהפך לברבור - של הנס כריסטיאן אנדרסון, "בתולת הים", מבשלת הבירה "קרלסברג", טיבולי - כבר אמרנו.
|
|
|
|