|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ישראל היום וידיעות אחרונות מצניעים מידע שעלול לפגוע במורל הקוראים ● איתן הבר מאמין ביכולות הבנייה של הערבים ● "מקור ראשון" מגלה עצמאות
|
|
צה"ל נסוג מרצועת עזה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מורל הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות, היום לפני שלושה שבועות, הייתה "החמאס בלחץ". אבל אתמול, לאחר נסיגת מרבית כוחות הקרקע של צה"ל מעומק רצועת עזה, נמשך ירי הרקטות על ישראל. פרשנים הסבירו לציבור, כבר לפני שלושה שבועות, כי החמאס "מתחנן להפסקת אש", אבל בינתיים הוא עומד על דרישתו לסיום המצור על עזה, שחרור אסירים ושיקום הרצועה. במצב כזה ברור שהמורל של הציבור הישראלי עלול להיפגע. הבטיחו רגיעה ולא קיימו. הבטיחו שינוי והנה נותרנו עם אזעקות ורקטות באזורים נרחבים של המדינה. העיתונים שאמונים על המורל יותר מאשר על מלאכתם המקצועית פועלים הבוקר ללא לאות כדי למנוע, או למצער לצמצם ככל הניתן, את הירידה במצב הרוח הלאומי. לא נסכים להתשה" קובע הציטוט שמשמש כותרת ראשית ל ישראל היום. לא ברור מיהו הדובר, אולי אותו אדם שלפני כמה שבועות הבטיח שבעקבות המבצע תהיה מציאות ביטחונית טובה יותר בדרום הארץ. מעל הכותרת הראשית מודפס ציטוט נוסף, מפי "קצין בכיר", שהבטיח גם אתמול כי "תהיה מציאות ביטחונית טובה יותר". באחד משני התצלומים הבולטים שמודפסים בלב שער ישראל היום נראים חיילי צה"ל מניפים דגל ישראל בצאתם מרצועת עזה. העובדה כי חמאס וג'יהאד ממשיך לשגר רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל מוזכרת בלב כותרת המשנה לראשית. "איני מאוכזב", כותב הפרשן הבכיר של ישראל היום, דן מרגלית, בטור המתפרסם בכפולה השנייה של העיתון. לדבריו גם "הציבור אינו צריך להתאכזב מהתוצאה", שכן "חמאס הוכה שוק על ירך". הכפולה השלישית של העיתון נושאת את הכותרת האופטימית "נשנה את המציאות", ציטוט מפי אותו "קצין בכיר". מיד בהמשך העיתון מוקדש עמוד שלם לטור מאת יעקב עמידרור המתפרסם תחת הכותרת "ההיערכות מחדש על תוואי הגבול בעזה - מהלך נכון". בשער ידיעות אחרונות כלל לא מוזכר כי אתמול נורו עשרות פצצות מרגמה ורקטות לעבר היישובים הסמוכים לגבול עם עזה, כמו גם לאשדוד, אשקלון, באר-שבע ותל אביב - יפו. הכותרת הראשית, "גבורת איתן", מכוונת לפעול על רגשות הקוראים ומוקדשת לסיפור אישי של חייל אשר "קפץ לתוך המנהרה והביא את ההוכחות למותו של מפקדו". כן, זו הכותרת הראשית של העיתון הנמכר בישראל - גבורתו של חייל שהצליח לאסוף את שיירי ה-דנ"א של סגן הדר גולדין, כך שניתן היה להכריז על מותו במידה גבוהה של ודאות. ידיעה מאת יוסי יהושוע על המשך הירי מעזה לישראל, שלדבריו צפוי רק להתגבר, מתפרסמת בעמוד 9 של העיתון. בעיתונות החרדית, לעומת זאת, לא חוששים להבליט את המציאות העגומה, אולי משום העמדה הימנית העקבית של העורכים. "נסיגה תחת מטחים", לשון הכותרת הראשית של "יתד נאמן". "החמאס מציג דרישות ומגביר את ירי הרקטות", נכתב בכותרת הראשית של "הפלס".
|
|
מעיון בעיתוני הבוקר ניתן להגיע למסקנה כי העורף הישראלי, לדעת עורכי ישראל היום ו ידיעות אחרונות, חלש ביותר, ממש על סף שבירה. משום כך יש צורך לחזקו ללא הרף בציטוטים אופטימיים מפי קצינים בכירים ובסיפורי גבורה מרגשים על אומץ החיילים בדרגים הנמוכים. במקביל, כדי לא לזעזע את העורף השברירי, חובה להגביל ככל הניתן מסירת מידע שעלול לפגוע במצב הרוח: המשך ההתקפות על ישראל מחד-גיסא, ומנגד פגיעה בחפים מפשע בעזה. בהארץ, כך נראה, בטוחים ביכולת של העורף לעמוד במידע על הנעשה בזירת הקרב ואולי פשוט לא מתחשבים בשיקולי מורל ומעדיפים לדווח על מה שראוי לדיווח. הבוקר, למשל, הידיעה המרכזית בשער הארץ מציינת כי עשרות רקטות ופצצות מרגמה נורו אתמול מעזה לישראל, כי ברצועת עזה על-פי ההערכות ישנם כ-460 אלף פליטים, כי אתמול נהרגו עשרה פלשתינים מפגיעה נוספת במתקן אונר"א, כי משפחה בת תשע נפשות חוסלה כולה ככל הנראה מירי ארטילרי של כוחות צה"ל וכי משפחה נוספת, בת שמונה נפשות, נקטלה בהפצצה מהאוויר. המידע הזה אינו זמין לקוראי שני הטבלואידים הנפוצים בישראל. "ביקורת קשה בעולם על הרג האזרחים בבית-ספר בעזה", נכתב בסיום כותרת המשנה לראשית של ידיעות אחרונות. כך יכולים ללמוד קוראי שער העיתון כי היה אירוע שבו נהרגו אזרחים בעזה. הדיווח עצמו מתפרסם בעמוד 12 של העיתון ומוקדש ברובו לשיחות המתקיימות בין הפלשתינים למצרים. אומנם התצלום הנלווה שותת דם אולם על הפגיעה בבית הספר מדווח באמצעות ציטוט הגינוי של מחלקת במדינה האמריקנית. בהמשך נדפס המשפט "מלבד האירוע בבית הספר, נהרגו אתמול ברפיח כ-120 איש, ביניהם 30 ילדים". בישראל היום גם זה אין. בעמוד השער לא נכתב דבר על הרג 120 איש בעזה, בהם 10 בבית ספר של אונר"א. בכפולה השלישית של העיתון מתפרסמת ידיעה קצרה, כמאה מילים אורכה, המדווחת אף היא על ההרג בבית הספר מבעד לגינוי האמריקני. מדור "יומן מלחמה" של ישראל היום, המסכם בכותרות קצרות את עיקר אירועי יום אתמול, נוקט בטקטיקה דומה וכולל את המשפט "ארה"ב והאו"ם גינו בחריפות את הירי לעבר שטח בית הספר של אונר"א ברצועת עזה".
|
|
עם זאת, בתחתית שער ישראל היום מתפרסם תצלום של אזור בית להיא, שנהרס כמעט לחלוטין מהפצצות צה"ל. תצלום זה, של נדל"ן הרוס ולא גופות מרוטשות, מספק את יצר הנקמה מבלי להציג לראווה את המחיר האנושי. "באו"ם מעריכים שהשיקום יארך 30 שנה", מציין כיתוב התצלום. בכפולה השלישית של העיתון מצוטט "בכיר בצה"ל" שאמר כי "עזה מתחילה את השיקום שלה במצב גרוע יותר מהמצב שבו הייתה לבנון ב-2006". בכפולה השביעית מדווח על ההרס ברצועה, בליווי תצלומים רבים, שוב מבלי להזכיר את כמות ההרוגים והפצועים. ב" כלכליסט" ממשיך דני רובינשטיין ללוות את המבצע בעזה בפרשנות כלכלית מאירת עיניים. בין היתר הוא מצטט את ד"ר יאיר הירשפלד שמעריך כי שיקום עזה יעלה כ-2 מיליארד דולר לשנה ויימשך כעשר שנים, כלומר עלות של כ-20 מיליארד דולר. לפרשן ידיעות אחרונות איתן הבר הערכה אופטימית יותר. "המראות הניבטים מן המסך של החורבן בעזה הם קשים", הוא כותב במדור הדעות של העיתון, "אבל בעוד שנה או שנתיים, כאשר צה"ל יחזור כנראה לאותם מקומות, נופתע כולנו לגלות בתים על תילם, רחובות שוקקים, תנועה סואנת - עד שהטנקים הישראלים יפסיקו אותה. זה כוחם של החיים, ובעיקר של הערבים. הם הבנאים הטובים ביותר והמהירים ביותר בסביבה שלנו".
|
|
בפרק י"ח של ספר תהילים נכתבה במפורש נבואה - לא רק של כל מה שעובר עלינו לאחרונה מאז חטיפת הנערים ובמהלך מבצע מלחמת צוק איתן, אלא גם טיפים בדבר מה שעלינו לעשות כדי לנצח את האויב", נכתב בפתח טור דעה מאת זאב בן-יוסף, המתפרסם במדור הדעות של " מקור ראשון". הטיפים לניהול מבצע צוק איתן, ששולבו בפרק י"ח של ספר תהילים, מעודדים מדיניות תוקפנית במיוחד. "כדי לנצח במלחמה", מסביר בן-יוסף על-פי תהילים, "יש לרדוף את האויב ולהשיגו, לא לקיים שום הפוגה או הפסקת אש, ולא לשוב לגבול לפני שסיימנו לְכָלוֹת את כוחו לחלוטין [...] אם לא תהיה ברירה - יש להפציץ, להרוס ולשחוק עד עפר את קיני המרצחים". האלוף במיל' גיורא איילנד מגיע למסקנות דומות, תוך שהוא מחליף את התנ"ך בהיסטוריה המודרנית. איילנד ממליץ לחדול מלסייע הומניטרית לתושבי עזה בתקופת הלחימה. "למנוע כל כניסת סחורות, לרבות מזון, ובוודאי למנוע הכנסת דלק וחשמל", הוא כותב. בהמשך מעלה איילנד את השאלה "במה תושבי עזה אשמים" ומשיב: "הם אשמים במצב בדיוק כפי שתושבי גרמניה היו אשמים על שבחרו בהיטלר להיות שליטם, ועל כך שילמו, ובצדק, מחיר כבד". במעריב משתף גיא מרוז את הקוראים בתשוקותיו בימים אלה להרוס את עזה לחלוטין. גם לו יש טיפ - פשעי מלחמה בהיקף נרחב. "מרגע היציאה מהרצועה - כל טיל שלהם, כל פצמ"ר, כל קפצון שייפול בשטחים פתוחים באשכול - ייענה בהורדת שכונה", הוא מציע.
|
|
"המונח 'הסדרה' הוא עוד תוצר לשוני חלול שנולד בעזה", כותב צבי בראל בהארץ. "[...] ביטוי גמיש זה נועד כנראה להחליף את המונח 'הבנות' שמעורר פלצות בעיני מי שאינו מוכן להגיע ל'הבנות' עם ארגון טרור, קל וחומר 'הסכם', שפירושו הכרה מלאה בצד האחר כמי שאינו רק שווה מעמד, אלא גם כזה שאפשר לסמוך עליו שיקיים את ההסכם. הסכם הוא עניין לג'נטלמנים, 'הסדרה' עושים גנבי סוסים". "רצועת ביטחון לא תוקם בעזה, בוודאי לא במתכונתה הלבנונית", כותב הפרשן הצבאי של ישראל היום, יואב לימור. "[...] ההגדרה ההולמת היא 'רצועת אבטחה' זמנית".
|
|
אם יש לכם פנאי לקרוא רק רשימה אחת הבוקר, כדאי לבחור ב"עזה הסמויה מן העין", שחיבר אמיר ניזאר זועבי ורואה אור במדור הדעות של הארץ.
|
|
" מקור ראשון" מגלה הבוקר עצמאות ראויה לשבח. העיתון, שנמכר לאחרונה לפטרונו של ראש הממשלה, מפרסם בעמוד השער שלו דיווח נרחב תחת הכותרת "סער באירוע לציון 9 שנים להינתקות: 'אין תחליף לנוכחות בשטח'". סער הוא גדעון סער, שר הפנים והיריב הבולט ביותר של ראש הממשלה נתניהו בתוך מפלגת הליכוד. יעל פרידסון מדווחת בשער "מקור ראשון" כי באירוע לרגל מלאות תשע שנים לנסיגה מעזה הביע סער "תמיכתו ברה"מ בנימין נתניהו", אך מתוכן דבריו המצוטטים בידיעה ברור כי הביע גם, ואולי בעיקר, ביקורת. "אופתע אם מישהו לא יבין כיצד יציאת החיילים מעזה תהיה קדימון לכניסה חוזרת לשם", אמר. "אם למדנו משהו, הרי זה שאין ביטחון בלי התיישבות". לשם השוואה, ב ישראל היום מצוטטים כמה משפטים מדברי סער בסיום ידיעה ארוכה הכוללת שלל תגובות, וזאת מתחת לכותרת ביניים המפנה דווקא לדברים שאמר אתמול ח"כ זאב אלקין. בישראל היום בחרו להביא ציטוט שונה מזה שנבחר על-ידי עיתונאי "מקור ראשון": "היעד הלאומי שלנו שהוצג גם על-ידי ראש הממשלה הוא פירוז רצועת עזה. זה יעד נכון וליעד זה יש לחתור בנחישות". ב ידיעות אחרונות ומעריב לא מדווח על דברי סער אמש, אולם עמדותיו בכל זאת באות לידי ביטוי. שמעון שיפר כותב בטור המתפרסם בעמוד 12 של ידיעות אחרונות בגנות ראש הממשלה נתניהו ובזכות הכרעה ברורה בעזה, שתוביל לפירוז הרצועה. בן כספית, שרק אתמול שינה את עמדתו העקבית בזכות פעולה נחרצת בעזה וכתב כי הנסיגה היא "הדבר הכי חכם שאפשר לעשות", שב הבוקר לעמדתו הקודמת וטוען בכפולה הפותחת של העיתון כי יש צורך בהכרעה. "יכולנו לנסות הפעם [להכריע], אבל ויתרנו", הוא כותב בצער. לגבי ההחלטה על נסיגה חלקית מעזה כותב כספית כי זו התקבלה בקבינט לאחר שהצבא הציג מצגת מאיימת במיוחד על כיבוש הרצועה. "הצבא יכול להציג מצגת דומה גם על כיבוש גבעתיים", הוא מוסיף.
|
|
א. "האם ההכרה בסבלו של האחר, הופכת במדינת ישראל של היום מושא לרדיפה, לא רק בכיכרות הערים הפיזיות והווירטואליות, אלא גם בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן?", שואל ד"ר דוד תדמור בטור שראה אור אמש ב" גלובס". תדמור כותב בהמשך לנזיפה של פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים, בפרופסור חנוך שינמן, ששיגר לתלמידיו מכתב ובו, בין היתר, הבעת הזדהות עם סבלם של תושבי רצועת עזה. בגיליון יום חמישי של "גלובס" פורסמה חזרתו בו של פרופ' ליפשיץ מהביקורת החריפה שמתח על פרופ' שינמן. "אני מצר ומצטער על בחירת המילים שלי בתגובה למכתב של פרופ' חנוך שינמן", אמר. "[...] כל רצוני היה להגן על הסטודנטים למשפטים שנפגעו מתוכן המכתב". אגב, ב"גלריה" מתפרסמת הבוקר רשימה תחת הכותרת "מדוע כדאי שנראה את תמונות הסבל של הצד השני". ב. חיים לוינסון מדווח בהארץ כי לוועדת המשמעת המיוחדת שהוקמה כדי לדון בעניינו של פרופ' אמיר חצרוני מאוניברסיטת אריאל מונה חבר הכנסת לשעבר אליעזר (צ'יטה) כהן. חצרוני מועמד לפיטורים בשל התבטאויות חריפות בגנות נשים. כהן, מזכיר לוינסון, הורשע בשנת 2002 במעשה מגונה, "לאחר שתפס כמה פעמים בחזה של דיילת בטיסה מניו-יורק לישראל, שש שנים קודם לכן". ערעור לבית המשפט המחוזי הוביל לקביעה כי לא הוכח יסוד מיני במעשה של כהן ועל כן העבירה הומרה לתקיפה.
|
|
אלון חכמון מדווח במעריב כי כתבת וואלה גלי גינת עוכבה שלשום לחקירה על-ידי משטרת ישראל בעת שסיקרה הפגנת שמאל בתל אביב - יפו. נתי טוקר מדווח ב" דה מרקר" על מספר מינויים שנערכו ברשות השידור, רגע לפני שהמפרק הזמני הופך למנהלה. המינוי הבולט ביותר הוא של זליג רבינוביץ', עוזרו הבכיר של המנכ"ל היוצא, למפיק תוכנית הדגל של חטיבת החדשות בערוץ 1, "יומן". מכתב למערכת מאת מרק בריל מתפרסם הבוקר במקביל ב ידיעות אחרונות ו ישראל היום. במוסף מעריב מדווח חיים איסרוביץ כי במדינת סינלואה של מקסיקו נחקק חוק האוסר על עיתונאים לצלם או להקליט זירות פשע או לדווח באופן עצמאי על מעשי רצח.
|
|
| תאריך:
|
04/08/2014
|
|
|
עודכן:
|
04/08/2014
|
|
אורן פרסיקו
|
|
גילוי נאות: בעקבות אפרים קישון גם אני אומר שבסכסוך במזרח התיכון אני לצד ישראל, כי בעיניי המדינה הזאת היא נס, ולזכותה הצלת מיליונים - ביניהם - את משפחתי ואותי, מחיים של השפלה וביזוי.
|
|
|
|
|
יום החורבן של חבל קטיף לא נשכח. כאן נקטפו חיים באִבָּם. באָב. כמו המקדש.
|
|
|
|
|
על-פי ההתנהלות הנוכחית של הקבינט והממשלה, נראה שאנו נמצאים בשלהי מבצע "צוק איתן", ומותר להתחיל ולהעריך את ההישגים, המצב והסוגיות הפתוחות במצב זה.
|
|
|
|
|
המת אינו מת לבדו. מתים עמו אביו ואמו, ובנו וביתו, ואחיו ואחותו, ומוריו ותלמידיו, ושכניו ורעיו הקרובים והרחוקים, ומי שידע את שמו וסופד לו, ובוכה אותו. אבל הוא לא מת בהמון.
|
|
|
|
|
כאשר הנחש פותח את פיו ומדבר בשכנוע רב אל האישה שתעבור על הציווי האלוקי שלא לאכול מעץ הדעת, הוא עושה זאת בתחכום רב ובערמומיות. אם תאכלו ממנו הרי תהיו את ואישך כאלוקים יודעי טוב ורע.
|
|
|
|
|
