נירים (דנגור) הוקמה בחלק ממפעל התיישבותי בנגב במסגרת 11 הנקודות שעלו על הקרקע במוצאי יום הכיפורים תש"ז 1946. היישוב הותקף קשות על-ידי הצבא המצרי ולאחר שלא הצליח לכבוש אותו כילה בו את זעמו באש ארטילרית שהותירה הרס.
(עוד על עלייתה של נירים על הקרקע תוכלו למצוא
בעיתון דבר, ועל עמידתה של נירים תוכלו למצוא בבלוג
קווים ונקודות).
להלן תוכן שני מברקים לאחר ההתקפה על נירים, מנירים להכשרה בראשון לציון ומברק תשובה מההכשרה לנירים:
דנגור 15 במאי
לנירים מראשון לציון
הבוקר הותקפנו על-ידי כוחות מצריים כבדים. הרעשת התותחים והטנקים נמשכה שתים עשרה שעות. הדפנו את ההתקפה ולקחנו שלל רב. מחוץ למחנה מתגוללות 35 גוויות של מצרים. הנקודה הרוסה, נפלו שבעה חברים: דוד, יוסי, בצלאל, אפרים, צבי, רבקה, גיורא. הרוח איתנה. יש לנו אוכל שלחו הגדים ופלמחניקים.
היו שלום.
דנגורים
ראשון לציון 16 במאי
לנירים בנגב!
המומים וכואבים על ההתקפה המתנכלת למפעלנו. כל הגיגנו לביתנו אשר נשבענו לקומם את הריסותיו. בשיירה שתצא מחר מרחובות, בגדים וחמישה חברים. באותה שיירה תגבורת רצינית. אנו גאים על עוז רוחכם ועל עמידתכם האיתנה מול כוחות הפלישה המשוריינים כולנו אתכם.
חזקו ואמצו עד הניצחון.
נירים.
יש שיאמרו אז היה עוז רוח ועמידה איתנה היום יש רפיסות ופחד.
יש לזכור מספר דברים: לאחר פלישת צבאות ערב הנגב נותק למשך תקופה ממרכז הארץ, הקשר אליו נעשה במטוסים קלים או רגלית, ביישובים פונו המשפחות ונשארו המגנים, בחלק מהמקומות התושבים היו חברי ההכשרה.
על אף המצב הקשה והמשאבים המעטים מה התשובה שמקבלים מגיני נירים. תקבלו את כל מה שביקשתם.
נקודת השיא בחוסר אמון הייתה כאשר שר הביטחון ביטל את ביקורו בנחל עוז מתוך חשש שהחמאס יודע על ביקורו שם. לשר הביטחון יש רכב משוריין ומאבטחים. הוא יכול היה להחליף את רכבו ברכב צבאי ממוגן וללבוש שכפץ. אם הוא אומר אני רמטכ"ל לשעבר וקצין ביחידה מובחרת איני יכול להסתכן בנסיעה לנחל עוז מה צריכים להבין תושבים שאין להם את ההגנה שלו.
מול ההישג התעמולתי אם החמאס היה מצליח לפגוע בשר הביטחון, צריך שר הביטחון לחשוב על הדמורליזציה שיגרום ביטול הביקור לתושבים. ולמעשה גם כך החמאס יכול לתרום להישג שליטה על תנועותיו של שר הביטחון.
