|
|
רצח תאיר ראדה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אין זאת כי אם ליבה של פרקליטות המדינה איננו שלם, ובצדק, עם הרשעתו פעמיים של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה בקצרין. שאם לא כן, נבצר להבין מדוע הסכימה סוף-סוף להסיר את התנגדותה, העיקשת והתמוהה עד כה, להזמין לעדות את ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, שהוא ללא צל של ספק עד-מפתח של הסנגוריה בפרשה המרעישה את הארץ.
כל עת שהנסתר רב על הגלוי במשפט - קשה עד מאוד להשלים עם סתימת פיה של הסנגוריה. זו הרי עדיין לא הצליחה, בעטייה של הפרקליטות, לומר את דברה כראוי, כדי שהצדק יצא סוף-סוף לאור.
קשה לא פחות לקבל בשלווה את דחייתן של שתי חוות הדעת הגורליות והמוצקות של המומחים מטעם הסנגוריה - זו של חוקר המז"פ המוביל בעולם וזו של המומחית מהשורה הראשונה לרפואה משפטית. שתי חוות הדעת קבעו, באורח חד-משמעי, שאין שום התאמה בין טביעות-נעליו של רומן זדורוב לאלה שנמצאו על מכנסיה של תאיר ראדה, וכי החתך בפניה של המנוחה כלל לא בוצע בסכין יפנית, אלא בלהב משונן, שלא היה בידיו של זדורוב.
נסתר מלהבין
כך או אחרת נסתר מלהבין מדוע הפעילו גורמים בפרקליטות לחצים כבדים על ד"ר קוגל - על-פי עדותו בבית הדין לעבודה - שלא להביע את עמדתו המקצועית התומכת בממצאי חוות הדעת. לחצים אלה, אם אומנם היו כדבריו, מעוררים בפני עצמם חששות עמוקים לניסיונות נואלים, כביכול, להסתיר את מה שאירע באמת בזירת הרצח.
יש גם משום תמיהה משפטית לא מעטה על עיקשותה של פרקליטות המדינה לחזור ולקיים את הסיבוב השלישי בפעם נוספת בבית המשפט המחוזי בנצרת. הטענה המוזרה שזוהי הערכאה המכירה את התיק לאמיתו - אינה מספקת, לאור המבוי הסתום במשפט עוד בשני הסיבובים הקודמים.
הדעת נותנת שמן הדין היה שלפחות הפעם - ומצער עד מאוד שזה לא אירע בפעם הקודמת - תהיה סוף-סוף הכרעת הדין בבית המשפט העליון. אחרי ככלות הכל זוהי הסמכות המשפטית המכרעת. התקווה הגדולה היא, כמובן, שבערכאה הבכירה יצא רומן זדורוב זכאי, לפחות בעטיים של ספקות כה רבים במשפט, שאין בו לפי שעה שום הכרעה נחרצת.
