בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בשולי הכותרות: שתיקה כמחאה ● הימנעות מעישון היא מתכון לבריאות ● השמאל הגוסס ● מסיבת עיתונאים דוחה שבת? תשאלו את לפיד ● ולקינוח גויים מדברים עברית
|
למה המעשנים לא מפסיקים לעשן? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ואיפה היו החרדים? במצעד הגאווה בבירה בלטו בהיעדרם החרדים, שלא הפגינו הפעם נוכחוּת- נגד. אז כל הכבוד לחרדים שהבינו כי אי-ההפגנה היא ההפגנה הטובה ביותר. שתיקה רועמת כבר אמרנו? יתר על כן, החרדים הבינו כי כל מחאה שלהם בשטח רק תשרת את הצועדים ותפַנה להם את הבמה ליחסי הציבור המיוחלים חינם אין כסף. את התענוג הזה החרדים לא רצו לתת להם, ובצדק. צודק וחכם. אגב, שמתם לב לאבטחה המשטרתית הכבדה על 1,500 צועדים בלבד? יותר שוטרים מצועדים? הצחקתם אותי. חלם אמרנו? בראיון למוסף שישבת קובלת יעל דיין, במידה רבה של צדק, נגד אוזלת היד של הרפואה המודרנית בהתמודדות עם המחלה הקטלנית – מחלת ריאות חסימתית כרונית. קל להפנות אצבע מאשימה לגורמים אחרים. השאלה היא, מדוע יעל, כמו מעשנים כבדים אחרים, לא מנעו את המחלה, הנגרמת מנזקי עישון, פשוט על-ידי הפסקת העישון כליל? לא סוד הוא שהימנעות מעישון סיגריות היא מתכון לבריאות. הדבר מזכיר את הבדיחה הידועה על אנשי חלם, שבמקום לתקן את הגשר הרעוע, שגרם למעידתם ופציעתם של עוברים ושבים, הם החליטו לבנות לידו בית חולים לריפוי הפצועים. אז מה עשינו? אשליית השמאל בראיון למוסף שישבת טוענת יעל דיין, כי ירידת כוחו של השמאל נובעת מהעדר מנהיגוּת פוליטית. האומנם? דומה שהסיבה האמיתית לכך נעוצה באידיאולוגיה מעורערת חסרת יסוד. מי שמסוגל להפגין בארץ ובעולם למען האויב, נגד אחיו היהודים ונגד הצבא, שאותו הוא מכנה טירוריסט, גם כשהמציאות החבלנית האכזרית טופחת לשמאל על הפנים בלי הרף, ומפילה מקרבו ומקרב העם חללים – איבד כל אמת מידה רציונלית. וזה קורה רק בישראל. אז מה הפלא אם אחרי היעלמות הקומוניזם והסוציאליזם, שדגלו באשליית שוויון במחיר דיכוי העם, מן הבימה ההיסטורית – אנו עדים לגסיסתו האיטית של השמאל בישראל, עד לירידת המסך הסופית? לא סוד הוא שמדובר במיעוט קולני בלבד, לאחר התפכחותם של רבים מהעיתונאים והאקדמאיים השמאלניים, שעברו למחנה המרכז או הימין. הלפיד היהודי אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. מסיבת עיתונאים דוחה שבת? תשאלו את השר לפיד, שרץ לספר לחבר'ה על הישגיו הקוסמטיים, אך האנטי כלכליים (ובראשם מע"מ 0 והעלאת הגרעון התקציבי) במחיר חילול שבת ממלכתי של שר בישראל. כי מה לא עושה השר כדי לנסות להעלות את הפופולריות שלו המתרסקת בסקרים? עם זאת, אי-אפשר לקחת גם ממנו את הלפיד היהודי: הקאמבק של סידור התפילה שהצטייד בו שוב, כדבריו, מאז הבר מצווה, במבצע 'שובו אחים', והצהרתו הפומבית שהיה מתנגד לנישואי ילדיו עם גויים. יהודי תמיד נשאר יהודי כבר אמרנו? גויים מדברים עברית "גויים מדברים עברית" - תנחשו מי אמר זאת? חברי הכנסת החרדים משה גפני, יעקב ליצמן או ישראל אייכלר? לא, אינכם אלא טועים. את הביטוי הזה אמר לא אחר מאשר פרופ' יוסף קלויזנר, בחוברת בשם "ישראל לאן אתה הולך?", שהוציא לאור מיד לאחר הקמת המדינה. אי-אפשר לחשוד בחרדיות בפרופסור הנכבד, שהיה חילוני למהדרין. ובכל זאת בעיית הזהות היהודית של אזרחי המדינה הטרידה אותו מאוד, והוא חשש שהיהודים יגדלו בה כגויים לכל דבר, שרק ידברו עברית. ואת זאת הוא ביקש למנוע בכל דרך. האם הדור הצעיר שאינו יודע קריאת שמע, תפילה או שבת מהן, לא הצדיק את חששותיו? אז בבקשה, אל תזדעקו כשמשרד החינוך מבקש להקנות תודעה יהודית לילדי ישראל בבתי הספר הממלכתיים, אלא קַבלו זאת באהבה ובשמחה. והתוצאות החינוכיות בדמות ערכי הנוער לא יאחרו לבוא. ובא לציון גואל.
|
תאריך:
|
22/09/2014
|
|
|
עודכן:
|
22/09/2014
|
|
ציפי לידר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
לוגי
|
23/09/14 08:40
|
|
|
|
ציפי לידר
|
23/09/14 10:14
|
|
|
|
ציפי לידר
|
23/09/14 10:20
|
|
ראש השנה בפתח. אנחנו עם שמראשית ימיו במדבר ידע כל הזמן להתלונן על ההווה הגרוע, לחזות שחורות לעתיד ולהתרפק על העבר הזוהר של "סיר הבשר", ובקפיצה לזמננו - להתרפק על "ישראל היפה", כביכול, שלפני ה"כיבוש".
|
|
|
פטירתו השקטה לבית עולמו של יוצר הקולנוע האיכותי והסופר המחונן, אברהם הפנר ז"ל, הזכירה לי פגישה שהתקיימה ביני לבין שופט בכיר, בדימוס, באחד מימי שישי, ברחוב אוסישקין, ברמת-השרון. סיקרנתי את אותו שופט, בפגישה קודמת ומקרית, במספרה וכדי לספק סקרנותו, שאל לעיסוקי. "אני משורר", השבתי לו. "ומה שם אדוני?", המשיך הוא שאל. מששמע שמי הפרטי ושם משפחתי, צהל לקראתי, כעל ידיד ותיק, שאבד לו וקרא לעברי, בקול גדול: "שלום עו"ד שטנגר. כבוד גדול הוא לי..." והוסיף, כהנה וכהנה, מענייני חוק ומשפט, ברחובה של עיר, קבל מבלי שישי ועורכי קניות, ליום השבת - ענייני חוק ומשפט - שמהם שומר אני מרחק של ממש ובורח, בשעות פנאי שלי.
|
|
|
מי שסבר שבגלל ריב בענייני תקציב המדינה ילכו הנבחרים הביתה, הרי שהתבדה. מנעמי שלטון, קומבינות וכוח שררה לא עוזבים בגלל תקציב המדינה. ממילא אין לאף אזרח מושג מה נאמר בחדרי חדרים, כמה ולאן מועברים תקציבי עתק, מה האתננים הפוליטיים הניתנים למקורבים, וכד'. אך במשינה שבה חוסר האכפתיות הפכה מזמן למחלה כרונית, במקום בו פוליטיקאים מבטיחים, אינם מקיימים דבר, ושוב נבחרים, מדוע שמישהו יתפטר? צריך להיות אידיוט כדי לעשות זאת.
|
|
|
לא חסר אצלנו "פרשות" מכל תחום ועניין, המרתיחות את דמם של אזרחי ישראל, חלקם או כולם. לאחרונה התוודענו לשני סיפורים מצמררים הקשורים לחיילי צה"ל ואופן ניהולו של צה"ל. ה"פרשה" הראשונה היא מכתב חיילי צהל הרעבים. המכתב שנשלח לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, חתום על-ידי כמה עשרות חיילים שהשתתפו בקרבות בעזה ולא נפצעו ואף לא נהרגו. המכתב מספר, לשלשת השבעים המרוצים מעצמם, כי החיילים שעוזרים בפרנסת משפחתם, במהלך השרות הצבאי, בשדה הקרב לא יכלו להתפנות לעבודה שבה הם מרוויחים בדרך כלל כמה שקלים בנוסף "למשכורת" שהם מקבלים מצה"ל. עכשיו לפני החג וכתוצאה מתקופת המלחמה - בה לא יכלו לעבוד - הם עניים עד כדי כך שאין להם כסף לקניית מצרכים לחג. "כולם" פקחו עיניים מופתעות, הצביעות החלה לחגוג ואז נזכרו כולם שחיילים בסדיר מרוויחים גרושים, שיש לפחות שני מיליון תושבי ישראל, עניים מרודים שאינם יכולים לחגוג חגים ואין להם בעצם כסף לקיום היומיומי. החיילים שגילו אומץ לב והקרבה במלחמת עזה, העיזו לספר את האמת. אולי יטפלו בהם, עכשיו וישלחו להם חבילות מזון ( אוי לבושה) וידאגו להם בכלל.זה סכר שנפרץ, שאי-אפשר לעצור אותו כי העוני הכללי הוא ענקי ומדינת הרווחה זה לא אצלנו. אצלנו זה רק מדינה שבה דורשים מהאזרח לתת הכל ורק הטייקונים ודומיהם חיים פה טוב, בעזרת השיטה.
|
|
|
לפני שישה עשורים הוקמה, ביוזמתה של ממשלת-ישראל, "לשכת-קשר מולדת", שנועדה ליצור מגעים וקשרים עם יהדות ברית-המועצות, שבאותן שנים הייתה, בעל-כורחה, מנותקת מן העולם שבחוץ, בעטיו של מסך הברזל..
|
|
|
|