ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו, חושש. מאוד. לא מ
גדעון סער או מ
משה כחלון. לא מ
נפתלי בנט (הבית היהודי). לא מ
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו). לא מ
ציפי לבני (התנועה) וגם לא מ
יאיר לפיד (יש עתיד). כל אלה אינם נתפסים בעיניו כמי שיכולים להביסו בבחירות. עובדה. הסקרים שבוצעו ופורסמו ערב ראש השנה נותנים לכל אחד מהם אחוזים ספורים.
נתניהו חושש מהנשיא היוצא,
שמעון פרס (91), העלול להתמודד מולו על ראשות הממשלה - אם יוקדמו הבחירות לכנסת. הבחירות הבאות קבועות על-פי חוק ל-2016. זה נשמע ונראה אולי הזוי - בגלל גילו של פרס, אך את נתניהו זה מדאיג. ההתבטאויות האחרונות של פרס שביקרו את החלטותיו של נתניהו בתחום המדיני-פלשתיני, ומורת הרוח שהביע נוכח המתיחות שנוצרה בין נתניהו לנשיא אובמה במהלך מבצע צוק איתן, הגבירו את החששות אצל נתניהו, כי הנה: פרס נושם ובועט ועל-אף גילו הוא מסוגל להתמודד מולו, ואפילו לגבש חזית שתוביל להקדמת הבחירות.
נתניהו חושש, ופועל. הוא עושה ככל יכולתו כדי לשרוד. להרוויח זמן. מטרתו היא לדחות את הקץ. למנוע, כמעט בכל מחיר, קריסת הממשלה עכשיו, כשפרס צעיר... יחסית. לכן הוא עושה ויתורים גדולים לשר האוצר יאיר לפיד, למרות שהוא מתנגד למע"מ 0 על דירות חדשות; לכן הוא מבליג על מתקפותיו של בנט, החותרות תחתיו. אפילו
שרה נתניהו, שראתה בנפתלי בנט ובשותפתו לדרך, ח"כ אילה שקד, יריבים קשים, משתפת פעולה. נשיקות לא הופרחו באחרונה, אבל חיבוקים כבר היו.
נתניהו מודע לדיבורים הנשמעים בסביבתו של פרס. אישים רבים המקורבים אליו דוחקים בו להוביל. להעמיד עצמו בראש מפלגה שתלכד בראשותו, ומראש, את מפלגות המרכז והשמאל, ובכללן את: התנועה, מרצ, יש עתיד ואת מפלגת העבודה. רבים מבטיחים לו עמידה מאחוריו וגיבוש חזית אחת מול נתניהו.
מקורביו של פרס, המנסים מטבע הדברים להיבנות מכוחו וממעמדו המיוחד בישראל ובחו"ל, מדברים איתו על טובת המדינה, כמובן. על הסכנות הנובעות מנתניהו כראש ממשלה, ועל ההכרח שהוא יוביל מהלכים להשגת שלום בין ישראל למדינות ערב. פרס, כמו פרס, שומע ומחכה להזדמנות. הוא מצפה שייקראו לו, לגישתו. שייראו בו מושיע. וכפי שמסתמן - פרס לא יאמר מאומה, בשלב זה, אלא אם וכאשר יוכרז חוקית הקדמת הבחירות לכנסת ה-20.
