חקלאי שמעבד 1,000 דונם כתרומה

קודם לכן במשרד רחב הידיים, השוכן בווילה המרוחקת 5 דקות נסיעה מהשדות ובה התגורר לפני שנים עם משפחתו, אני לומד כי את הכסף שמאפשר לו לממן את המפעל החשוב הוא הרוויח במשרד עורכי הדין ורשמי הפטנטים סנפורד ט. קולב שייסד לפני 30 שנה.

הוא בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת קיימברידג´, ותואר שני בפיזיקה אותו רכש בהארוורד. בין היתר ליווה את ממציאי המכשיר להסרת שיער Soft and easy, וחברת מיראביליס מפתחת תוכנת המסרים המידיים ICQ, שנרכשה על-ידי התאגיד האמריקני AOL ב-407 מיליון דולר.

על שולחנו נערמו דגמי צעצוע זעירים וירוקים של ג´ון דיר ומשאיות צהבהבות, רמז לאהבתו לטרקטורים. על ה-6 האמיתיים שרכש לשימוש העובדים בשדותיו הוא מספר בעיניים בורקות.
למעשה, כל המיזם החקלאי הזה צמח מתוך אהבתו את עבודת האדמה. "אני אוהב לגדל ירקות, יש לי תעודה מכיתה ט´ בארה"ב על שהייתי גנן טוב" הוא מספר בחיוך "מאז בכל מקום בו גרתי הייתה לי גינה".

לפני 42 שנה רכש דונם ורבע במרמורק, שנתיים אחר כך, כשסיים לימודים בהארוורד הקים עם משפחתו את ביתם בשטח זה. כתמיד מימש את אהבתו והקים גינת ירק, וכשנוצרו עודפים יצר קשר עם חנה לסר ז"ל, מהפעילות המובילות של עמותת "עזר מציון" ברחובות.

אחר כך, כשהביקוש לתרומותיו גדל, ניסה להביא תוצרת מהשוק הסיטונאי. כשזה לא הספיק, קנה עוד 2.5 דונמים. עם השנים, תוך מאמצי שכנוע ליקט עוד ועוד שטחים בסביבה: קבוצת שילר תרמה מעט, וכך גם גבעת ברנר. גם במכון ויצמן התירו לו לעבד אדמות השייכות למכון, וכך גם בעלי עסקים שקנו אדמות להשקעה. תוך 20 שנה צמח המפעל לכ-1,000 דונמים, 70 מתוכם בבעלותו.

קולב ייסד עמותה בשם "הטוב והמיטיב" שמספקת היום כ-100 טון תוצרת חקלאית בשבוע לכ-80 עמותות, שמטפלות ביותר מ-28,000 משפחות נזקקות.

הנתינה לא מסתכמת בכך, אלא גם בשיטת העבודה שלו. כדי לתפעל את המיזם הענקי קולב מעסיק 50 עובדים, במשרה מלאה או חלקית, רבים מהם תושבי שכונת "קרית משה" הסמוכה, בה ריכוז גבוה של עולים מאתיופיה. בנוסף, 10 מעובדיו סובלים מלקות שכלית.

לפני 10 שנים יצר קשר עם יוסף גיטלר, שהקים את עמותת לקט ישראל האוספת עודפי מזון ומספקת אותם לעמותות שונות. מאז, נרקם שיתוף פעולה בין שני הארגונים. "מדי שנה הם מביאים אלינו 25,000 מתנדבים לקטיף, אלה חיילים, תלמידי בית ספר, תיירים מחו"ל. מכיוון שלא מדובר בקוטפים מקצועיים אנחנו משתדלים לגדל דברים שיתאימו לקטיף ולא יהרסו".

סנדי מצידו הפך לחבר הנהלה בלקט ישראל, עובדה שמאפשרת לו להשפיע על מדיניות הארגון. הוא חרד מבזבוז מזון ועמל על מציאת פתרונות שיחסכו תופעות כאלה. "מכיוון שאנחנו לא פונים לשוק, יש גבול לכמות שאנו יכולים לחלק וקיימת סכנה שתוצרת תיזרק. לכן, המנהל החקלאי שלנו בוחר את הגידולים ומועדי הזריעה תוך התאמה ליכולות של המתנדבים, כתוצאה מכך בשנה שעברה נוצר מצב ששדות נותרו ריקים 3 חודשים".

כדי למנוע את הישנות התופעה הוא מחפש פתרונות: "אני דוחף לכך שלקט ישראל תעסיק בשכר בקטיף אנשים עם מוגבלות. אחרי שנת השמיטה נגדל בכל השדות ובצפיפות גדולה יותר, אם המתנדבים לא יספיקו העובדים של לקט יעזרו. בסופו של דבר זה אמור להעלות את התפוקה שלנו ב-30%".

על הצורך בפעילותו של סנדי ועמותות המחלקות מזון לנזקקים מסביר לי גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל בראיון טלפוני. "בארץ חיים 1,850,000 איש מתחת לקו העוני, מתוכם מאות אלפים סובלים מאי ביטחון תזונתי. אלה אנשים שמדלגים על ארוחות במהלך היום. התופעה לא ייחודית רק לנו, אבל ישראל מדורגת שנייה בקרב המדינות המפותחות בשיעור האנשים שנמצאים באי ביטחון תזונתי".

"ממשלות ישראל לא התייחסו לבעיה. הטיפול באי ביטחון תזונתי ורעב טופל על-ידי עמותות ואנשים טובים. כשאין יד מכוונת ותמיכה של הממשלה, התופעה פשוט עוברת מדור לדור".

לדברי כרוך החקלאים הם התורמים הגדולים ביותר של מזון, ומטבע הדברים במיוחד מזון טרי ובריא. "לקט ישראל לבדה מחלקת בזכות החקלאים 10,000 טון ירקות ופירות בשנה".

על סנדי קולב הוא אומר "הוא תופעת טבע. אומנם הוא עורך פטנטים מהגדולים בארץ, אבל הלב שלו בתוך העשייה החברתית. הוא עושה את זה אך ורק למען נזקקים. לא יודע כמה אנשים כמוהו אפשר למצוא בארץ, הוא בן אדם מאוד מיוחד".

התרומה של קולב מתבטאת לא רק בעלות הכלכלית של העמותה שהקים, כ-7 מיליון ש"ח בשנה, אלא גם (ואולי במיוחד) בכסף שיכול היה להרוויח מעסקי חקלאות או נדל"ן בעשרות הדונמים שבבעלותו השוכנים באזור מבוקש למדי. לשאלה האם חישב פעם כמה יכול היה להרוויח הוא עונה "אני כבר מרוויח, אומנם לא חומרית. הרי כל עוד יש לך כל מה שאתה צריך, מה זה ישנה אם תרוויח עוד מיליון דולר? מהחקלאות והתרומה אני מפיק הנאה אישית".