מזה שנים רבות, מֵירב העיתונאים, החוקרים, הפוליטיקאים ואנשי האקדמיה, מָרְבִּים לעסוק ולהתבטא בעניין מהותה של המנהיגות בכלל ומשבר המנהיגות בפרט. בחירתו של
ברק אובמה לנשיא ארה"ב, הֶעצִימָה את השיח הציבורי בכל העולם בנושא המנהיגות.
שאלות רבות מועלות לדיון, ללא מתן תשובות מוחלטות ומוסכמות. מהי מנהיגות? האם מנהיגות מוּלֶדת או נִרְכֶּשת?. האם קיימים בכלל מדָדים וקריטריונים לניתוח ולהערכה? מהי כָּרִיזְמָה? האם ניתן לקבוע את טִיבַה שלמנהיגות, לחיוב או לשלילה בזמן אמיתי?
עשרות רבות של מחקרים ומאמרים של מומחים ובעלי ידע וסמכות בנדון נכתבו כבר ויכתבו בעתיד. בצניעות הראויה, אנסה להתמודד בשאלה זו גם אני:
- מנהיגות - היא היכולת להוביל אנשים אל עבר יעדים ומעשים.
- מנהיגות - היא ניצוץ השראה הסוחפת המוני אדם בכוח ההגיון והרגש.
- מנהיגות - פירושה להתייצב בזמן אמת מול הלכי כוח סוחפים בציבור ובקרב תומכיו של המנהיג, כדי למנוע החלטות עם תוצאות הרסניות.
- מנהיגות - משמעותה לומר באומץ שיש לעתים בעיות שאין להן פתרון בטווח הנראה לעין, ולא לטפח אופטימיות מגויסת מזויפת.
- מנהיגות - משמעותה היכולת של המנהיג לזהות מטרה, להניף דגל, להציע דרך ולשכנע המונים ללכת אחריו לשם ביצוע המטרה.
- מנהיגות - היא שליטה על אנשים, לא רק בתוקף סמכות הכוח הפורמלית אלא בתוקף הסמכות המוסרית והאישית.
לא כל אחד יכול להיות מנהיג. למרות שבימינו כל מישהו שהוא לא משהוא, מכריז על עצמו כמנהיג בנוסח "כל מזמר מלך".
נהוג לומר שמנהיגים קורצו מחומר מיוחד ומתכונות מיוחדות. במאה ה-21 זה כבר לא מספיק. כדי להיות מנהיג אמיתי, בנוסף לתכונות מולדות הכרחיות הוא חייב לפתח גם יכולות אישיות של ידע רב תחומי, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הביצועית. מנהיג חייב לדעת להפעיל צוותים שיעבדו איתו ולמענו. הוא חייב לדעת כיצד לפעול בזירה הבינלאומית, ליזום יוזמות פיננסיות, חברתיות, כלכליות, ארגוניות, משפטיות וטכנולוגיות. הוא חייב לזהות מצבים ובעיות המחייבים שינוי לפעול לפתרונן. הוא חייב להיות בעל כושר נאום ושכנוע, ועוד.
מהפכת התקשורת שינתה במידה רבה את התייחסותנו למנהיג. בזכות התקשורת אנו יודעים ורואים כמעט כל דבר על המנהיג. עובדה זו מבטלת במידה רבה את ההילה שלנו למנהיגים בימינו, בניגוד להתייחסותנו בעבר, בטרם הטלוויזיה והאינטרנט. ההתלהבות וההערצה למנהיג דעכה, בגלל ראיית המנהיג כאדם בשר ודם עם חולשות וכישלונות. זאת בזכות תקשורת אגרסיבית ונשכנית, המדווחת בתמונות ובקולות על המנהיג.
אנחנו נוטים לתת ציונים והבחנות בין "מנהיג גדול" לבין "מנהיג קטן". רק במבחן הזמן ההיסטורי, ולא בזמן אמיתי, ניתן לקבוע איזו אבחנה הייתה נכונה. ההיסטוריה לימדה אותנו שלעתים "מנהיג קטן" בזמן אמיתי, הפך ל"מנהיג גדול" בזמן עתידי ולהפך.
ישנה גירסה האומרת "שמנהיג גדול" עם כריזמה (מילה יוונית) אינו נזקק לכוח השלטון, כדי להנהיג ולבסס שלטונו. ואילו "מנהיג קטן" וחלש זקוק לכוח כדי לשרוד בשלטון. ישנה גם גירסה האומרת שמנהיגים שהיו פופולרים וכריזמטים בזמן אמיתי, סולחים להם גם על כישלונות.
לפעמים אדם נראה כ"מנהיג גדול" רק מפני שגלי גאות של התרחשויות היסטוריות העלו אותו לפסגת ההערכה והפופולריות, למרות שהאיש היה אדם אפור ובינוני ללא שום רקורד וכישורים ייחודיים. השאלה שאין עליה תשובה היא האם ההיסטוריה מצמיחה מנהיגים או שהמנהיגים מעצבים את ההיסטוריה.
קל יותר להתהדר במנהיגות כאשר נושאים בתפקוד ובתואר רשמי מוכר. לפעמים קשה להבדיל בין הסמכות הנובעת מהתפקיד לבין התפקיד הנובע מהאישיות. ישנה מנהיגות פורמלית עם סמכות, ומנהיגות לא פורמלית הנובעת מסמכות מוסרית בלבד. הכושר להנהיג ללא סמכות פורמלית נחשבת לכריזמה (מילה יוונית)
מגוון סוגי מנהיגות מנהיגות - כריזמטית, פונקציונלית, פורמלית, סמכותית, קולקטיבית.
מנהיגות - פוליטית, כלכלית, רוחנית, חברתית, מדעית, ספורטיבית.
מנהיגות - דמוקרטית, תאוקרטית, תיאורטית, מלוכנית, שבטית, משפחתית
מבט אל רשימת מנהיגי העבר וצפּייה במנהיגי הווה כל אחד ממנהיגים אלה היה לו חלק (לחיוב או לשלילה) בעיצוב אירועים ותהליכים היסטוריים בתחומים צבאיים, מדיניים, חברתיים, מדעיים ונוספים.
רשימה זו היא על-פי האלף בית ולא על-פי הביולוגיה, הכרונולוגיה והדרמטולוגיה: אדנאואר, אובמה, בוש (האבא והבן), בן-גוריון, בגין, גנדי, גורבצ'וב, דה גול, הו צ'י מין, היטלר, ואלנסה, טרומן, טיטו, חומייני, חרושצ'וב, מנדלה, מאו טסה טונג, מרטין לותר קינג, מסריק, סטלין, סאדת, ערפאת, פרנקו, פוטין, פרון, צ'רצ'יל, קנדי, קסטרו, קלינטון, קרייסקי.
