|   15:07:40
דלג
  בלפור חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

חג החנוכה - כחג הגבורה היהודית

המדינה שלנו בחרה להעצים את זכרם של החשמונאים על-פי המסורת הציונית, והמנורה של בית המקדש, המנורה שטיהרו החשמונאים, היא סמלנו: עדיפות הרוח על פני הכוח, כנבואתו של הנביא זכריה
22/12/2014  |   בלפור חקק   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
המנורה בשער טיטוס ברומא [צילום: בלפור חקק]

חג החנוכה זכור לנו מימי ילדותנו כחג מרכזי במערכת הלימוד. כילדים קיבלנו את המֶסר שאנו כאן בארץ ממשיכיהם של החשמונאים. "להיות יהודה המכבי", היה חלומו של כל ילד בבית הספר העברי בארץ המתחדשת. במועדון "תקוותנו" שבו היינו חברים אחרי שעות הלימודים, ארגְנו אותנו המדריכים לצאת בשעות הערב בירושלים בתהלוכת לפידים. זו הייתה חוויה מרגשת לשׂאת לפיד בוער ולצעוד בתהלוכה של נושׂאי לפידים...

ניצחון צבאי של מעטים מול רבים

למדנו כמובן על השלטון היווני בארץ (השלטון הסלווקי) ועל ההתקוממות של היהודים כנגד הניסיון של היוונים לכפות את תרבותם הפגאנית על היהודים. המרד (167 לפני הספירה) כּונָה בספרי הלימוד "מרד החשמונאים", מרד כנגד גזירות אנטיוכוס, שניסה לעקור את המצוות היהודיות הבסיסיות, בכללן מצוות המִילה. משפחתו של מתתיהו הכהן חוללה את המרד ושחררה את ירושלים ובית המקדש. לאחר הניצחון (138 לפני הספירה) נערכה חנוכת המקדש, ומכאן נקבע חג החנוכה.

בתפילת "שמונה עשרה" (עמידה), יש תפילה מיוחדת בחג החנוכה, תפילת "על הניסים", ובה מודגש ניצחון המעַטים על הרַבּים:
"על הניסים, ועל הפורקן, ועל הגבורות, ועל התשועות, ועל הנפלאות, ועל הנחמות ועל המלחמות שעשִׂיתָ לאבותינו בימים ההם בזמן הזה... כשעמדה מלכות יוון הרשָעָה על עמךָ ישׂראל להשכיחם תורתֶךָ ולהעבירָם מֵחוּקי רצונֶךָ ואתה ברחמיךָ הרבּים עָמדתָ לָהם בעֵת צָרתם... מָסרתָ גיבורים ביַד חלשים, ורַבּים ביַד מעַטים, ּטְמאים ביַד טהורים, וּרְשעים ביַד צדיקים-ואחר כן בָּאו בָּניךָ לִדְביר בּיתֶךָ וּפינו את הֵיכלֶךָ וטיהרוּ את מקדשֶךָ והדליקו נֵרות בְּחצְרות קודשֶךָ וקבעו שמונַת ימי חנוכה אֵלו בהַלל והוֹדאה"...

כשאנו מחפשׂים את מקומו של חג החנוכה במקורות היהודיים ההלכתיים, אנו מופתעים לגלות שבמִשְנה, שערך ר' יהודה הנשיא (נחתמה בשנת 220 לספירה) יש מסכת מיוחדת שעוסקת בפורים, אך אין מסכת שעוסקת בחנוכה. לעומת זה בתלמוד בבלי, יש אזכור לחג, אך זה נעשה תוך כדי מסכת שבת, שם יש דיון בנרות שבת, ותוך כדי הדיון עוסקים בנרות חנוכה...אז מתעוררים החכמים לשאול: "מאי חנוכה?" ובדיון על חג חנוכה עולה הסוגיה ההלכתית והדינים של החג. בדיון זה אין שום התייחסות לרקע ההיסטורי של החג ולגבורת החשמונאים שהצילו את עמם. הגבורה הפיזית שהייתה כה משמעותית במאבק מול היוונים נמחקה מן הזיכרון ההיסטורי, ויש התייחסות עתה בתלמוד הבבלי לנס פך השמן בלבד.

נס פך השמן הוא העיקר

גם בפירוש למגילת תענית נזכר נס פך השמן, והוא עיקרו של הסיפור החשמונאי:

"כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי וניצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים."

ספרי המקבים שנכתבו בשעתם נשכחו עם הדורות, כי בתהליך הקנוניזציה של כתבי הקודש, לא נכלל ספר מקבים בתנ"ך, ולעומתו מגילת אסתר נכללה. הנוסח העברי של ספר מקבים לא שָׂרד, והיום כשאנו קוראים בספר מקבים, אנו עושים זאת בתיווך של ה"וולגטה" (תרגום המקרא ללטינית על-ידי הירונימוס), והנוסח שיש בידינו כיום הוא תרגום עברי ולא הנוסח המקורי. בספר מקבים, להבדיל מהמקורות ההלכתיים שהזכרנו, אין זכר לנס פַּך השמן ויש תיאור נרחב של הניצחונות הצבאיים של החשמונאים על היוונים.

השכחת גבורתם של החשמונאים לאורך הדורות

הסְבָרה היא שחכמינו במשך הדורות רצו להמעיט מִגבורת בית חשמונאי, גם בגלל שאיחדו את המלוכה יחד עם הכהונה (השליט היה גם המלך וגם הכוהן) וגם בגלל שעִם השנים דבקו בהם סממנים של השפעות חיצוניות מן העמים השכנים.

בימי הביניים יש חזרה של יהודים לזכרם של החשמונאים, אך הדגש הוא על סיפורי קידוש השם במלחמות כנגד היוונים ולא בסיפורי הגבורה של שחרור ירושלים ובית המקדש.

התנועה הציונית ראתה בחשמונאים מודל

מי שהעלה על נס את הגבורה של החשמונאים- "המקבים" היו מייסדי התנועה הציונית. מקימיה של התנועה הלאומית היהודית בעת החדשה ראו בחשמונאים ובמאבקם ביוונים הַשראה למאבק הלאומי להָשיב את העם לארצו: הם היו דוגמה ומופת למלחמת שחרור לאומית.

אך יש לזכור, שהציונות קמה לחולל את שיבת ציון, מתוך קריאת תיגר כלפי היהדות המסורתית שציפתה דורות למשיחַ, ולא חוללה את השִיבה בעצמה. המדרש על "שלוש השבועות שהשביע הקדוש ברוך את ישראל" היה עִם הזמן מדרש שהפך להלכה ומנע עלייה המונית לארץ במשך הדורות. על-פי המדרש השביע הקב"ה את ישראל שלא "יעלו בחומה", קרי: לא יעלו עלייה המונית, שמשמעותה "מרידה באומות" על-פי מדרש זה, וגם מרידה באומות אסורה על העם עד בוא המשיח.
הציונות קמה לחולל את נס השיבה בעצמה. לא פלא שהשיר המשמעותי ביותר שהושר אז בחג החנוכה בראשית שנות המדינה היה שירו של זאב "אנו נושאים לפידים", שוב נאמר:

אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם
וַיְּהִי אוֹר!

משפט המפתח הוא: נס לא קרה לנו. וכמובן גם: פך שמן לא מצאנו. הציונות לא באה מתוך ציפייה לנס וגם לא מתוך ציפייה לחזרה על נס פך השמן. בדם, יזע ודמעות היא שילמה את מחיר התקומה, והקימה את המדינה באמצעות מפעל ההתיישבות, מפעל החייאת השפה ומלחמות המגן על הארץ. מלחמות החשמונאים היו השראה ומופת (מודל) של מלחמה לשחרור לאומי.

סמל המדינה הוא המנורה החשמונאית

לא פלא על כן שכאשר כנסת ישראל צריכה הייתה לבחור את סמל המדינה החדשה, היא חזרה למנורה החשמונאית שטוהרה והוצבה בבית המקדש. מנורה זו היא המנורה שנלקחתה על-ידי טיטוס בעת חורבן בית המקדש (שנת 70 לספירה). זו המנורה המוטבעת בשער טיטוס, ואני זוכר את התרגשותי כשעמדתי מול שער טיטוס וצילמתי את השבויים היהודיים הנושאים את כלי המקדש לרומא, ובכללם את המנורה.

למנורה צורפו ענפי הזית, על-פי חזון המנורה בספר זכריה ד'. לא ידוע לי על עַם הבוחר את סמל מדינתו מתוך פסוק בספרי הנבואה בתנ"ך. ואלה פסוקי הנביא זכריה (פרק ד'):

א וַיָּשָׁב, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיְעִירֵנִי, כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. ב וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ--שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ: אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ. ד וָאַעַן, וָאֹמַר, אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, לֵאמֹר: מָה-אֵלֶּה, אֲדֹנִי. ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲלוֹא יָדַעְתָּ, מָה-הֵמָּה אֵלֶּה; וָאֹמַר, לֹא אֲדֹנִי. ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵאמֹר, זֶה דְּבַר-יְהוָה, אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.

המדינה שלנו בחרה להעצים את זכרם של החשמונאים על-פי המסורת הציונית, והמנורה של בית המקדש, המנורה שטיהרו החשמונאים, היא סמלנו: עדיפות הרוח על פני הכוח, כנבואתו של הנביא זכריה.

תאריך:  22/12/2014   |   עודכן:  22/12/2014
בלפור חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חג החנוכה - כחג הגבורה היהודית
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
א. וינשטיין
22/12/14 14:31
2
אליהו מץ מיץ
22/12/14 15:11
3
יעקב עמר
25/12/14 10:27
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
היום הוא היום השישי לחג החנוכה, ואיני יכול שלא לחזור ולספר על אירוע שהייתי עד לו בחג זה ערב "מלחמת יום הכיפורים". הייתי אז בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. אחרי ארוחה חגיגית והדלקת נרות חנוכה, התכנסנו כולנו לשמוע הרצאת אורח. מפקד הקורס היה האלוף קלמן מגן (ז"ל, שנהרג במלחמה), והמרצה הוא הרב שלמה גורן. אז, ממש דמות אגדית, של מי שכהן שנים רבות כרב הצבאי הראשי וממש באותם ימים מונה לרב האשכנזי הראשי.
22/12/2014  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
ראש ממשלת הודו שלח בסוף השבוע ברכה לעם היהודי לרגל החנוכה - בעברית ובאנגלית. בתגובה כתב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברכה בהינדית. בעמוד הפייסבוק שלו הוא הוסיף: "ברצוני להודות לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ולכל שאר מנהיגי העולם על הברכות החמות ששלחו אליי ולכל עם ישראל לרגל חג החנוכה. חג שמח!".
21/12/2014  |  מערכת אנשים ומחשבים  |   חדשות
התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב', (יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי-אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל"לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על-פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.
18/12/2014  |  יצחק מאיר   |   מאמרים
חֲנֻכָּה וְאוֹר, חַג שִׂמְחָה, חֹפֶשׁ וּדְרוֹר
18/12/2014  |  אברהם הללי  |   מאמרים
סופגניה זה כמו אבטיח טוב או מלון, ואפילו יין טוב. צריך לדעת איך לבחור אותה. להלן טיפים שיעזרו במשימה:
17/12/2014  |  אסנת רוט  |   כתבות
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  
הסרוגים צפויים להתנגד לעצמאות בחמישי  /  עידן יוסף
שיא עולם ליום המתים  /  עופר וולפסון
הקפות שניות בצה"ל (תשל"ב)  /  עידן יוסף
חנוכה - לעבור את החג בשלום  /  עדי קליינמן
העצמאות של שמעון  /  יואל רפל
הסופגניות הכי טובות בתל אביב   /  עו"ד חיים שטנגר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il