קוו ואדיס, אירופה?

אירופה הייתה ועודנה מעוז של תרבות המערב. במיתולוגיה היוונית אירופה היא נסיכה פניקית הנחטפת על-ידי זאוס לאי כרתים. בשנים האחרונות מתחזק הרושם שהנסיכה אירופה נחטפת מול עינינו על-ידי שבטים שהגיעו אליה, והיא מוּסעת בהדרגה למחוזות אחרים, הרחק מתרבות המערב...

ההפגנות של מוסלמים באירופה והאיום המתמיד על תרבותה של אירופה הם לכאורה תופעות שאינן נוגעות לנו. אנו יכולים לומר לעצמנו שאלה תופעות פְּנים אירופיות ולחזור לסדר היום שלנו. אך מִשנה לְשנה מתחוור לכולנו שהאיסלאם מאיים על שלום אירופה, ויש לכך השלכות על גורל היהודים באירופה וגם על מעמדה של ישראל בעולם.

הנהירה של מוסלמים לאירופה הולכת ומתעצמת. ד"ר גיא בכור טען במאמר שכתב באתר ג'י פלאנט שבאירופה יש ערים עם אוכלוסייה של 30%-40% מוסלמים, והחשש באירופה כיום שֶערים שלמות יתנהלו עם רוב ערבי בזמן הקרוב. ככל שהלכה וגברה בדורנו מגמת ההתקרבות בין מדינות אירופה, קמה "מועצת אירופה" וגם "האיחוד האירופי", והתחושה היא שדווקא הגופים המנהיגים את אירופה אינם מגלים הבנה להתרחשויות ואינם פועלים לעקוב ולכַמֵת את מגמות ההגירה והם גם אינם מסמנים את האיסלאם הרדיקלי כאויב ממש.

צרפת כרגע נמצאת בכותרות, עקב ההתקפה הרצחנית על מערכת עיתון הקריקטורות "שַארלי הבדו", והיא גם המדינה עם אחוז המוסלמים הגבוה ביותר באירופה. אחוז גבוה יש גם בבלגיה, בשבדיה, באוסטריה, בבריטניה ובמדינות אחרות. אם בעבר נהגו לדבר על הכוח הפוליטי של השדולה היהודית בארה"ב, כאן מדובר ברעידת אדמה ממש: מדובר לא רק בהתעצמות דמוגרפית ופוליטית, מדובר באיום על שלום אירופה. היהודים לאורך כל שנות גלותם מעולם לא היו מיעוט אִירידֶנטי בארצות מושבם בגלות. הם לא ראו באף ארץ בגלות ארץ מולדת, כי בעיניהם המולדת היחידה הייתה ארץ ישראל.

לעומת זה, האיסלאם יש לו תאוות התפשטות לִנחול את ארצות העולם ולהפיץ את הדת המוסלמית לכל מקום. ככל שהם מתעצמים באירופה הם מטפחים בהדרגה תחושת בַּעלוּת, ובוקר אחד נתעורר אל התביעה האירידָנטית לבעלוּת על המדינות שהם יצרו בהן רוב דמוגרפי. האִם אירופה ערוכה לכך? התחושה הקשה שהנסיכה אירופה שנכבשה תוך הרדמה מתמשכת אינה יודעת לאלו מדבריות היא נשאבת. ככל שנוסָפים עוד מסגדים באירופה, ככל שנולָדות עוד מפלגות מוסלמיות באירופה וארגונים תרבותיים להפצת בשׂורת האיסלאם, מתבררת ומתחדדת מלחמת הציוויליזציות בין התרבות האירופית ובין תרבות האיסלאם.

ההתלכדות האירופית לשותפות במועצת אירופה ובאיחוד האירופי יצרה הפרדה בין הדת ובין הפוליטיקה, והנַצרוּת אינה כלי משחק בתרבות האירופית. לעומת זה, מיליוני המוסלמים באירופה אינם מוותרים על חשיבות דתם ועל חשיבות תרבותם הנגזרת ממנה. מול העמימות של רב תרבותיות אירופית, הם מגבשים כוח מחץ של איסלאם ההולך ומתעצם ומקים מתוכו איסלאם רדיקלי אלים.

לכאורה, זהו סיפור פנים- אירופי ואין לו נגיעה לנו. בפועל, התחזקות האיסלאם באירופה נושאת גוון של מאבק של כל המוסלמים בעולם "נגד ישראל ובעד השאיפות הלאומיות של הפלשתינים". שנאת ישראל מאחדת את האיסלאם לסוגיו. אין פלא שבהדרגה הלחץ של המוסלמים בארצותיהם למען הפלשתינים ונגד מדינת ישראל מחלחל לדעת הקהל באירופה, ושנאת ישראל מתעצמת והולכת. האירופים שהיו מתורגלים דורות בשנאת יהודים, והאנטישמיות כתופעה מוּבנֵית בתרבותם, אינם רואים את התהום שאליה הם צועדים: הכוח הפוליטי האיסלאמי יַפנה את חיציו הרעילים כלפיהם, ככל שיתגבש ויתחזק.

כרגע נוחַ לָאירופים להעמיד פנים שחיצי האיסלאם מכוּונים לַיהודים בלבד, ולִמדינת ישראל בפרט. כרגע נוח להם להתרפס לפני האיסלאם ולצַפּות לבְרית אתו. אך, הכלל הקדום לא נשכח: "דין מוחמד בסיף". ככל שהכוח הדמוגרפי המוסלמי יתעצם, חוד החנית יופנה אל אירופה כולה. הנסיכה המפונקת אירופה לא תוכל עוד להיות נסיכה נרדמת, או נסיכה שעוצמת עין תורנית.

על האירופים להבין שהם בעיצומה של מלחמה. למרות שהכותרת של המחזה כרגע היא "רב תרבותיות", זו כותרת שהיא שגיאת הגהה. רק כשהאירופים יקְשרו את המושג "איסלאם" למושג "טרור", רק כשהם יגַלו ששורש הטרור ברחבי אירופה הוא באיסלאם ההולך ומתעצם בתוכם, הם יתפכחו. היום באירופה לומר בנשימה אחת "איסלאם" ו"טרור" זה לא פוליטיקלי קורקט. אך בפועל, זה קורקט ! כשבַּת היענה עוצמת עין וטומנת ראש בחול זמן מעל המשוער, מגיעה נקודת האל חזור שראשה הטמון בחול נשאר שם...

אנו שואלים היום: קוו ואדיס, אירופה?

אנו קוראים היום: אירופה, הגיע הזמן להתעורר!