המניפולציות של שפירא

כל מי שעסק אי-פעם במחקר כלשהו, מכיר את המצב בו אחרי לא מעט עבודה - מתברר שאין למעשה מה לכתוב או לפרסם. זה קורה לעיתונאים, זה קורה למדענים, זה קורה להיסטוריונים. מתברר שזה יכול לקרות גם למבקר המדינה, אבל לפחות במקרה של הדוח על מעונות ראש הממשלה - דומה שלא עמדה ליוסף שפירא היושרה המספקת כדי לגנוז את הדוח, או לכל היותר לפרסם אותו כפרק קצר בדוח השנתי שלו.

אחרי שמקלפים את כל הרעש והצלצולים, עם מה אנחנו נשארים? עם זה שאין נהלים ברורים לתשלום הוצאות על המעון הפרטי של ראש הממשלה (כל ראש ממשלה) - בהחלט צריך לתקן. עם זה שיש לראש הממשלה (כל ראש ממשלה) כמה הוצאות בלתי מוגבלות - בהחלט צריך להגביל. עם זה שבנימין נתניהו קיבל מהמדינה כיסוי לאגרה בת 6,124 שקל שהיה ראוי שישלם מכיסו - בהחלט צריך לגבות ממנו בחזרה. עם זה ששרה נתניהו הזמינה חשמלאי המקורב למשפחה יותר מכפי שצריך - בהחלט צריך שהיא תשלם את זה. אבל זה פחות או יותר הכל.


נתניהו לא התעסק בזה


רוב הממצאים בדוח בכלל לא נוגעים למשפחת נתניהו, במובן זה שאי-אפשר לטעון שמישהו שם - בנימין או שרה - התעסק בעניינים הללו. למשל: היה זה היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו, שאישר לממן משני תקציבים שונים את הוצאות הייצוג של בני הזוג נתניהו. למשל: היה זה חשב משרד ראש הממשלה שהחליט משום מה, שראש הממשלה יחזיר פעם אחת הוצאות עודפות לא בצ'ק כפי שעשה תמיד, אלא בקיזוז מהוצאות אחרות.

חשב המשרד גם הסביר מדוע הוצאות הארוחות עלו בצורה ניכרת: משום שבמשרדו מוגבל נתניהו לארוחות ב-60 שקל ביום, שזה מספיק בקושי להזמנה מקופיקס; בביתו הסכום הוא 220 שקל. כלומר: יש מצב אוביקטיבי אבסורדי, שנקבע בלי שום קשר לנתניהו. בדוח לא נאמר מדוע לא הייתה מבשלת בבית ראש הממשלה, ומיהו שמנע לשכור כזאת. המבקר גם לא אומר מיהו שהעלה בצורה ניכרת את הוצאות הניקיון בשני המעונות. והאם מישהו חושב שראש הממשלה או רעייתו טיפלו בהחזר או באי-החזר של 31 שקל לעובד ששילם תמורת כדורים נגד צינון, ובמקרים הבודדים האחרים שבהם משום מה הקופה הקטנה לא תפקדה?


המבקר מפרסם דוח ציבורי


אחרי כל 30-ומשהו העמודים של העיסוק הדקדקני, שלא לומר הנוקדני והצדקני, בפרטים הללו - יש מסקנה: "ההוצאות בבית ראש הממשלה עליהן העיר משרד מבקר המדינה בדוח זה לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של סבירות, מידתיות, חיסכון ויעילות, המהווים נורמות-על אשר חלות על יישום נוהל משרד רה"מ. אומנם במישור המשפטי-טכני לא הייתה לכאורה חריגה מהנוהל: בתחומים שבהם נקבעו תקרות לא הייתה חריגה מתקרות אלה, ובתחומים שבהם לא נקבעו תקרות לכאורה לא תיתכן חריגה שכזו. ואולם גם בתחומים שבהם לא נקבעה תקרה נדרש לנהוג לפי עקרונות היסוד האמורים - ובהתנהלות בית ראש הממשלה הייתה חריגה מעקרונות אלה".

כלומר: מבחינה פורמלית - הכל בסדר; מבחינה ציבורית - יש מקום לשיפור משמעותי. אבל האם זה עניינו של המבקר? אכן, סעיף 2 לחוק יסוד מבקר המדינה קובע, כי "מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך". אך ככל שזכרוני מגיע, לא נתקלתי בכזה "דוח ציבורי" של המבקר. ואם נאמר זאת בלשונו של שפירא עצמו: במישור המשפטי-טכני לא הייתה חריגה מסמכויותיו; במישור של ההתנהלות המקובלת - זה בהחלט יוצא דופן.

באותו מבוא גם מתייחס שפירא לענייני הבקבוקים ורהיטי הגן. לא בדוח, כי משרדו טרם בדק את זה, אלא במבוא. אז למה בכלל להזכיר את הנושאים הללו? ממתי מבקר המדינה מדבר בלי שיש בידיו מסקנות? ממתי המבקר מעביר ליועץ המשפטי לממשלה מידע שלפי דבריו-שלו - הוא רק החל לבדוק?


האם זו כניעה לתקשורת?


יתרה מזאת: בדוח יש לא מעט מניפולציות. כאמור, המסקנה בגוף הדוח היא, שלא הייתה חריגה מאף נוהל. אז כיצד מגיע שפירא למסקנה במבוא לדוח, לפיה ממצאיו "העלו חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות, עד כדי חשש למעשה פלילי"? במילים אחרות: עורכי הביקורת לא מצאו אפילו חריגה מנוהל; שפירא החליט שיש בו ממצאים פליליים. הפער הזה אינו מוסבר בשום צורה שהיא.

בעיקרי הדוח נמצא, ש"בעקבות החלטה זו של הוועדה החזיר משרד רה"מ לראש הממשלה בשנת 2012 את תשלומי היטל הבצורת ששילם בשל צריכת המים העודפת במעון הפרטי". רק מי שיקרא את עמוד 23 יגלה שמדובר ב-5,482 שקל. באותה צורה נאמר בעיקרי הדוח, "משרד רה"מ נקט במקרה מסוים הסדר לקיזוז חוב של רה"מ שנוצר בשל חריגה מתקרת הוצאות שנקבעה (לגבי ארוחות ראש הממשלה במקום עבודתו) ובשל הוצאה שאין לממנה מאוצר המדינה (קניית מצרכים אישיים)". ושוב: רק מי שיגיע לעמוד 31 ימצא, שמדובר ב-6,124 שקל. אין כמובן לזלזל באף פרוטה, אבל נוצרת תחושה ברורה ולא-נוחה, שסכומים אלו לא צוינו בראש הדוח כדי לחזק את הרושם כאילו מדובר בסכומי עתק.

לא ברור מה קרה כאן. לא ברור מדוע יוסף שפירא, אדם ישר ושופט מקצועי, מפרסם כזה דוח עם כאלו אמירות - ועוד כדוח מיוחד, חודש בלבד לפני הבחירות. לא ברור מדוע יש כזה פער בין המסקנות בדוח לבין האמירות במבוא אליו. או שמא בעצם זה כן ברור: התקשורת הכניעה את המבקר והביאה אותו לפרסם דוח שרובו ככולו עוסק בזוטי דברים, וחמור מכך - דוח שצורת הצגתו מניפולטיבית ופוגעת באמינותם של המבקר, משרדו ועבודתו.