סכנה גבוהה: מלכודת מוות

ממרומי גבעת קוזלובסקי בגבעתיים המשקיפה על מרחבי גוש-דן, אפשר היה פעם לראות את הים, אבל לא עוד. גורדי השחקים הצומחים בתל אביב כמו פטריות אחר הגשם חוסמים את הנוף ואת קו האופק ונראים כמו חבורת מתחרים על המעמד רב התהילה - מי גבוה יותר ומי יכול להתהדר בסטטוס מעמדי חדש שבמסגרתו מי שגר בקומה גבוהה יותר זוכה למעמד ציבורי מועדף ומכובד, כאילו ענדו על חזהו עיטור לציון העובדה שהוא איש עשיר, ממש רוטשילד חדש, המתגורר במנהטן העברית שעל גדות הירקון.

למרבה הצער רודפי הסטטוס החברתי המתגוררים, או מתכננים לגור, בדירות הפאר החדשות המוצעות לבעלי היכולת במחירים מרקיעי שחקים, אינם מודעים לסכנה החמורה האורבת להם. מסתבר שהמומחים בתחום שירותי כיבוי האש מזהירים, ואיש כנראה אינו מקשיב להם, כי "רוב רבי הקומות בישראל המיועדים למגורים עלולים להיות מלכודות מוות בעת שריפה".

כדוגמה לסכנה הפוטנציאלית מביאים המומחים את השריפה בגורד השחקים "הלפיד" בדובאי, אחד מבנייני המגורים הגבוהים בעולם שרק בנס לא הסתיימה באסון. עדי ראיה סיפרו כי האש שפרצה בבניין המתנשא לגובה 336 מטרים ופתוח לחזית הרוחות הנושבות מן הים, התפשטה במהירות בגלל המשבים העזים. "תוך שעה וחצי הגיעה האש לכמעט 60 קומות, סיפרה עדת ראייה". בתמונות מן השריפה המשתוללת שפורסמו ברשתות החברתיות נראו פיסות מתכת וזכוכית שנפלו מהבניין העולה באש, והתפזרו ברחובות הסמוכים תוך שהן מסכנות חיי אדם.

כדי להבין את מכלול הסכנות הצפויות למתגוררים ברבי קומות יש צורך להסביר מספר עובדות. ראשית ענין טכני: לגורמי כיבוי האש בישראל אין סולמות הגבהה המאפשרים להגיע לקומות גבוהות מאוד כדי לכבות אש משתוללת מחוץ לבניין, או כדי לחלץ דרך החלונות דיירים שנכלאו בדירות בוערות אפופות עשן סמיך המסכן חיים.

העשן, לא לשכוח, מסוכן לא פחות מאש, כיוון שפעמים רבות הוא עלול לגרום לחנק ומוות של הדיירים שלא הצליחו להתפנות ולהימלט.

יחד עם החסר הזה קיימים אמצעי מיגון שאותם אמורים להתקין במבני המגורים הגבוהים, כמו אלה למשל:

• בניית שני חדרי מדרגות נפרדים, שלפחות אחד מהם מוגן מאש ועשן ומסוגל להחזיק מעמד לפחות שעתיים בזמן שריפה, כדי שהדיירים יוכלו להיחלץ דרכו בלי פגיעות רבות מדי;

• התקנת מערכות קומתיות או דו-קומתיות מתקדמות לשאיבת עשן שהצטבר בחללים הפנימיים של הבניין;

• התקנת מאגרי מים בנקודות מפתח של המבנה ומשאבות לשימוש הכבאים בעת שריפה;

• גיבוי חשמלי לתפעול מערכות הבטיחות באמצעות גנרטורים קומתיים או דו-קומתיים;

• בניית שתי מעליות שבאחת מהן אפשר להכניס אלונקה ויש בה מערכת פיקוד עבור הכבאים וכן פתחי אוורור מתאימים;

• התקנת מתזי מים אוטומטיים במטבחים ומעל הכניסות לבניין שיפעלו בעת שריפה;

בנוסף למתקנים הטכניים יש הכרח להפעיל מערכת הסברה מדויקת לוועדי הבתים ולדיירים עצמם, כדי שיידעו בדיוק היכן מצויים מנגנוני ההפעלה ואיך מפעילים אותם. חשוב באותה מידה ללמד את הדיירים איך להשתמש, לתחזק ולתפעל את כול האמצעים האלה, כדי שיהיו שמישים בעת הצורך.

ואלה רק דוגמאות למה שנדרש והכרחי לקיום בטוח ולהגנה מפני אש.

בישראל עדיין לא קיימת תרבות דיור נאותה בבתי מגורים משותפים, ובעיקר לא ברבי קומות המשמשים למגורים, ובדרך כלל הדיירים מטילים את האחריות לתקינות אמצעי המיגון זה על זה, או שאומרים ש"ועד הבית יטפל". אבל הדבר הנכון הוא שבבתי מגורים מן הסוג הזה חייבת לטפל חברת ניהול. הצרה היא ששירותי חברת ניהול עולים כסף ולא תמיד מתחשק לדיירים לממן את ההוצאה מתוך אמונה שגויה ש"הכול יהיה בסדר".

אחת הבעיות שבהן נתקלים בשירותי הכיבוי היא תחזוקה לקויה של ציוד הכיבוי בבניינים רבי קומות. במגדלי משרדים מחייב החוק לערוך מדי שנה ביקורת של הציוד שהותקן. לעומת זאת בבניין מגורים שאוכלס, החוק אינו מחייב את הדיירים לבצע ביקורת. לעתים, זמן לא רב אחרי התקנת הציוד, הוא מתקלקל או לא מתוחזק בצורה מקצועית נאותה. התוצאה: לא פעם, כאשר פורצת שריפה, מסתבר באיחור מסוכן, כי הדיירים ביקשו לחסוך ולא השקיעו את הכסף שנדרש למימון התחזוקה.

זה ועוד. בראיונות לתקשורת מתריעים בכירים בשירותי הכבאות בארץ על תופעה מסוכנת. היו מקרים שקבלנים שקיבלו את טופס אכלוס הבניין, העבירו את מערכות הבטיחות נגד אש, בניגוד לחוק, לבניין חדש שעסקו בהקמתו, כדי לקבל בהקדם הרשאת אכלוס. זאת במקום לרכוש עבור המבנים החדשים מערכות נוספות שאת עלותן היקרה הם ניסו לחסוך, מבלי להתחשב בתוצאות החמורות שעלולות לצמוח ממעשיהם ה"לא כשרים" בלשון המעטה.

תחום הבטיחות מפני אש חשוב מכדי להשאיר אותו רק בידי הבונים או היזמים שאינם מעוניינים להגדיל את היקף הוצאותיהם. כיוון שהמדובר בחיי אדם חשוב מאוד שהמחוקקים ידאגו לחוקק ולהתקין תקנות שיתוו את הדרך הנאותה לקביעת תקנים ולטיפול ופיקוח בטוחים ונכונים בתחום החדש יחסית של הגנה מפני אש ועשן ממית במבני מגורים רבי קומות. במצב הלא מפוקח בתחום זה אורבת מלכודת מוות לכול אלה המבקשים לעלות קומות, כדי לקדם את הסטטוס החברתי של עצמם. ניתוח המצב הקיים מעלה בבירור, כי אם לא ייעשה מעשה ויינקטו צעדים חקיקתיים הולמים עלול להתרחש אסון.