בתחקיר שפרסמנו ביום 28.02.06 חשפנו לראשונה את פרשת השוחד שבה הנהנה המרכזי הוא ראש הממשלה, אהוד אולמרט (מ"מ ראש הממשלה, כתוארו אז). השוחד ניתן במסגרת עסקה שבה רכש אולמרט דירה ברחוב כרמיה בירושלים, במחיר מיוחד, מחברת אלומות מג הנדסה בע"מ, בראשה עומד היזם גיל מסטיי.
בתמורה למתת פעלו אולמרט ואנשיו, ובראשם מהנדס העיר דאז בעיריית ירושלים, אורי שטרית, ל"סידור" היתרים שיאפשרו פירוק והרכבה של המבנה בכרמיה בירושלים - למרות שחלה עליו חובת שימור - וכן למתן היתר לבניית קומה נוספת. בדרך זו הצליחו השותפים לעבירות השוחד להגדיל את זכויות הבניה שניתנו לקבלן, מצד אחד, ו"לממן" את טובות ההנאה העצומה שקיבל אולמרט, מצד שני (כתמורה, כאמור).
בעקבות פרסום התחקיר ותלונה רשמית שהגשתי, ובתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פתח מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, בבדיקת הפרשה. היועמ"ש החליט, באותו שלב, שלא לפתוח בחקירה פלילית, אלא לאחר שהמבקר יסיים את ביקורתו. בדיקת מבקר המדינה מצויה בימים אלה בעיצומה. עד עתה תושאלו כ- 20 עדים ו/או חשודים על-ידי צוות הבדיקה, ובראשו ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי.
עם האישים המרכזיים שתושאלו נמנים: גיל מסטיי, בעליה של חברת אלומות ונותן השוחד; עו"ד אורי מסר, ששימש עו"ד בעסקה כבא-כוחו של אולמרט; אורי שיטרית, שניצל את מעמדו כמהנדס העיר ודאג להשגת ההיתרים בדרך בלתי חוקית לכאורה; יהושע פולק, שהינו יו"ר ועדת השימור בעיריית ירושלים ויו"ר ועדת התכנון בעיר.
מהמידע שהובא לידיעתי עולה, כי אורי שטרית אכן פעל עבור ובשמו של אולמרט, ולחץ על פקידים/מנהלים בכירים בעיריית ירושלים כדי להעניק ליזם את ההיתרים החריגים לפירוק המבנה והרכבתו מחדש, וכן לתוספת קומה שלישית והגדלת שטחי הקומות. כל זאת, למרות שהדבר לא היה כלל וכלל בסמכות עיריית ירושלים (או ועדת השימור שלה) והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אלא בסמכות גורם בכיר יותר, אם בכלל - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
