פרקליטות המדינה מנסה להסתיר את מחדליה

09 אפריל 2002

לכב'
מר אליקים רובינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
רח' צאלח א-דין 29, ירושלים

כבוד היועץ,

פניה לביטול החלטת הפרקליטות למנוע עיון בתיק חקירה.
(תיק משטרת ירושלים 664/97)
(תיק פרקליטות ירושלים 1797/97)


פניתי אליך ביום 3.1.2002 בדרישה כי ינתן לי לעיין בתיק חקירה שנוהלה כנגדי במשטרה ונסגרה מחוסר ראיות, לאחר שהפרקליטות מונעת ממני זכותי זו.

יוזכר שכבר בשנה שעברה נאלצתי לבקש התערבותך בפרשה, בגין העובדה שתיק זה שכב על שולחנה של פרקליטות ירושלים במשך שנים ארוכות מאז סיום חקירת המשטרה והמלצתה לסוגרו - והפרקליטות לא טרחה לקבל בו החלטה והשאירה אותו פתוח וללא טיפול במשך 3 שנים, תוך גילוי רשלנות בולטת ותוך הפרת חובתה החקוקה. לא למותר גם להזכיר שהחקירה היתה בחשד ל"העסקת בלשים וחוקרים", מעשה שגם לוא הייתי עושה אותו - אינו מהווה בכלל עבירה והוא חוקי וכשר, מה שמעלה שאלה מדוע הפרקליטות הורתה בכלל לחקור אותי בנושא שכזה.

בעקבות הודעתך אלי (בשנה שעברה), כי הודיעוך שתיק החשדות נגדי נסגר מחוסר ראיות, ביקשתי מהפרקליטות לעיין בו - בשל רצוני למצות את זכויותי החוקיות ובכללן זכותי לתבוע את נזקי מהאחראים לתלונת השווא ומהאחראים למחדלים ולרשלנות שליוו את טיפול הפרקליטות בתיק זה.

פרקליטות ירושלים סירבה לדרישתי לתת לי לעיין בתיק. לכן פניתי אליך ביום 3.1.2002 בנושא. כמתחוור מתשובתה של הגב' בת-אור כהנוביץ - עוזרת ראשית לפרקליטת המדינה, העברת את מכתבי שלי אליך להחלטת הפרקליטות עצמה.

מתשובת הפרקליטות (21.3.2002) עולה, כי היא עדיין עומדת בסירובה לתת לי לעיין בתיק החקירה. בנימוקיה לסירוב נמצאים "הבטחת אמון הציבור במשטרה" וכן "החשש מפני שימוש בלתי ראוי בחומר".

נימוקים אלה מופרכים, בלתי סבירים, נוגדים כל היגיון ואין הם מוסיפים כבוד למערכת החוק שאתה מופקד עליה:

לא טענתי דבר כנגד משטרת ישראל שקיימה חקירה כפי שהפרקליטות הורתה לה לעשות. אי-האמון קיים ועולה דווקא לגבי פרקליטות מחוז ירושלים בגין התנהגותה בפרשה, וכבר הבאתי בפניך בשנה שעברה את תלונותי על רשלנותה ועל העובדה שתיק חקירה שכב על שולחנה ללא החלטה וללא טיפול עד שנת 2001 - גם אחרי ששלוש חקירות המשטרה בנושא זה (שנתקיימו כולן ביוזמת הפרקליטות) נסתיימו כבר בתחילת שנת 1998 ונסתיימו כולן בהמלצה לסגירת התיק מחוסר ראיות וחוסר אשמה.

לכן, טיעון הפרקליטות על הצורך ב"הבטחת אמון הציבור במשטרה" נשמע מופרך ואבסורדי באשר לא נטען כלל כנגד המשטרה. אבל מאמציה העיקשים של הפרקליטות למנוע ממני את זכות העיון בתיק זה, בוודאי שלא יוסיפו עכשיו לאמון הציבור בפרקליטות, שכן על פניו עולה שהפרקליטות מנסה להסתיר כאן את מעשיה ומחדליה שלה.

גם הטיעון שקיים "חשש מפני שימוש בלתי ראוי בחומר" מוזר על פניו. ברור שברצוני לעיין בחומר ולעשות בו שימוש בכדי לתבוע את האחראים לנזקים שנגרמו לי. מה פסול בזאת?

וכי פסול הדבר שאזרח יתבע את מי שאחראים להגשת תלונת שווא כנגדו בידיעה שהתלונה שהם יוזמים כוזבת והיא מוגשת רק בכדי לפגוע בי ולהטיל בי חשד שווא?

ומה פסול בכך שאזרח יתבע את נזקיו בגין רשלנות ומחדל של נושאי משרה בשירות המדינה שלא מילאו חובתם לטפל ביעילות ובאחריות במימצאי חומר החקירה שהונחה ושכבה על שולחנם שנים ארוכות ללא טיפול?

אלא אם כן, הפרקליטות חוששת (וסיבותיה ודאי עימה, כי התיק הזה מוכר לה), כי אתבע אותה עצמה על מחדליה ורשלנותה שלה.

אם זו הסיבה, וודאי שאין לפרקליטות כל זכות למנוע ממני העיון בתיק חקירה שנוהל כנגדי ברשלנות, גם אם העיון בו יוכיח את טענתי ויתן לי כלים לתבוע אותה. עצם המצב מעיד על "ניגוד עניינים" יסודי ובעייתי של הפרקליטות: היא הפכה להיות צד "אינטרסנטי" מובהק, ומסירובה עולה ריח רע של ניסיון להסוות את מעשיה, לכסות על מחדליה ולפגוע בזכויותי.

מצב זה של "ניגוד עניינים" בו הפרקליטות מחליטה למנוע ממני עיון בתיק החקירה שנוהלה נגדי כשהיא עושה זאת בידיעה שהעיון הזה יכול להוביל להגשת תביעה כנגדה, פוסל את שיקול דעתה ומחייב את התערבותך.

נוכח ובגלל טיעוני הפרקליטות בנושא "אמון הציבור", יודגש:
אמון הציבור בשלטון החוק ובמופקדים עליו, ובראש ובראשונה בפרקליטות המדינה, נפגע ויפגע יותר אם תאפשר לפרקליטות להתמיד בהתנגדותה ובנסיונותיה למנוע את בירור האמת ואת שהתרחש בחקירה זו.

כבר נקבע, כי אין חומר חיטוי טוב יותר מאור השמש. ניסיון הפרקליטות להטיל עכשיו איפול על דרך טיפולה בתיק חקירה משטרתי מעיד על ניסיון לחזור לימים אפלים, שסברתי שבאו לקיצם עם נפילת שלטון הפחד והאימה של מזרח אירופה וברית המועצות. גם במדינות המשטרים הטוטאליטארים הללו נחשפים כיום לאור השמש תיקי חקירות משטרה על תוכנם. אין כל סיבה מדוע במדינת ישראל של שנת 2002 לא יחשף לעיני שלי תיק החקירה שנוהלה כנגדי, ובמיוחד שלא נטען כי קיים לגביו צורך בחסיון ביטחוני או חסיון מודיעיני.

אני מפנה אותך להנחיות פרקליט המדינה משנת 1985 המעגנות זכותי לעיין בתיק חקירה שנוהלה כנגדי, כאשר אני בעל ענין אישי בתיק זה וכאשר העיון דרוש לי בכדי למצות את זכויותי החוקיות. גם פסיקות והנחיות ביהמ"ש העליון בעניינים דומים מבססות זכותו של כל אזרח בישראל לעיין בחומר החקירה שנוהלה כנגדו, אם ברצונו להפרע מהאחראים למחדלים שנעשו במהלכה. התנהגות והחלטות הפרקליטות הנעשות בניגוד מובהק לכל ההוראות וההנחיות המחייבות אותה הינן לא רק מעשה של עוולה כנגדי, אלא גם מצביעות על חוסר צמידותה של הפרקליטות לחוק ועל חוסר נכונותה לפעול בהתאם לכללי הצדק והמשפט.

יש בהתנהגות הפרקליטות בנושא זה בכדי להעלות חשש כבד שהיא פעלה ופועלת כאן תחת מניעים ושיקולים זרים - ועליך, כיועץ המשפטי לממשלה, מוטלת החובה והאחריות למנוע מעשים שכאלה .

לכן, ועל-מנת שלא להגביר עוד יותר את הפגיעה באמון הציבור במעשיה ושיקוליה של הפרקליטות ושל מוסדות שמירת החוק שאתה מופקד עליהם, הריני פונה אליך בזאת על-מנת שתבטל מיידית את החלטת הפרקליטות ותורה לאפשר לי לעיין בתיק החקירה שנוהלה כנגדי.

אם לא תעתר לבקשתי ולא תאפשר לי מתוקף סמכותך כיועץ המשפטי לממשלה לממש את זכותי לעיין בתיק החקירה שנוהלה כנגדי בכדי שאוכל למצות את זכויותי, יאלץ אותי הדבר, למורת רוחי ולמרות הטירחה וההוצאות הקשורות בדבר, לנקוט בצעדים המשפטיים הנדרשים בכדי לקבל את הסעד הנדרש לי בהתערבות בית המשפט.

אני מקווה כי לא יהיה צורך בצעדים נוספים, והריני מצפה לתשובתך והחלטתך שלך, שוודאי לא יאחרו עכשיו לבוא.

בכבוד רב,

פריד אברהם-פריצי
ת"ד 2299 ירושלים 91020
frizzy@netvision.net.il
טל: 6481248 - 02



העתק: הנהלת האגודה לזכויות האזרח