בסיום המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס יש קריאה: "פועלי כל הארצות -התאחדו"! וכך אנחנו אומרים: "פועלים למען כל המפלגות - התאחדו"!
אל תתבלבלו, כולנו עם אחד. המשותף הוא לאין ערוך גדול יותר מהמפריד. אולי התבלבלתם לקראת הבחירות - עכשיו די! אנו עם אחד! אנו כולנו בספינה אחת.
מעשה בסופר וההיסטוריון היהודי הצרפתי אמיל הרצוג, בשמו הספרותי אנדרה מורואה Andre Maurois (נפטר בתשכ"ז), שנשאל פעם עד כמה אפשר להתיר ריב מפלגות במשטר דמוקרטי, והשיב: "מנהיגי המפלגות משולים לקצינים יריבים הממונים על אונייה גדולה. כנוסע באונייה, יכול אנו להרשות להם לכל היותר לשנוא זה את זה, אך בשום פנים לא אסכים ששנאתם תגרום לטביעת האונייה".
אבל אנו מחמירים יותר ולא נרשה גם שישנאו זה את זה, ויבזבזו את הנס הגדול שאיפשר את הקמת המדינה וכל תהליך הגאולה: נס ההתאחדות. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. בזכות שאנו עם אחד, זכינו לבוא לארץ. והארץ תעשה אותנו יותר ויותר עם אחד.
אמרו דרך דרוש: "ולא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו: מה שאנחנו "לא אחד בלבד", זה מה ש"עמד עלינו לכלותנו". חילוקי דעות - כן. חילוקי לבבות - בשום פנים ואופן. נשתמש בשכל הישר שלנו ונבין שסוף-סוף כל המפלגות רוצות בטובת המדינה. אם יש מפלגה שטועה, נאמר עליה: מעשיה לא רצויים אך כוונותיה רצויות. יתר על כן, לצד המעשים הלא-רצויים של אלה שאנו חולקים עליהם, יש להם גם מעשים רצויים.
מעשה בשר ר' יוסף בורג שפעם הפסיד בבחירות פנימיות במזרחי. אמרו לו: כבודו הפסיד. הגיב: המזרחי ניצח! כך על כך בוחר, גם אם ציפיותיו לא נתמלאו, לומר: המדינה נצחה בבחירות.
אשרינו שיש לנו מדינה, לא טורקית ולא בריטית אלא שלנו.
אשרינו שאינינו בגלות, בסכנת השמדה פיזית ורוחנית.
אשרינו שזו ארצנו, זו שפתנו, זה צבאנו, זו משטרתנו, זו הכנסת שלנו וזו הממשלה שלנו.
אשרינו שזכינו.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
