בחודש דצמבר 2014 אושרו תקנות חדשות אשר נכנסו לתוקפן בימים אלה, בדבר חובותיהם של נהגים בהתקרבם למעברי חציה.
בתיקון החדש שונתה הדרישה על-ידי כך שחובתו של הנהג הוחמרה. כיום על הנהג מוטלת החובה להאט את מהירות נסיעתו כבר כאשר הוא רואה שבפתח המעבר על המדרכה עומד הולך רגל, ואין כל צורך שהולך הרגל יבצע פעולה אקטיבית כגון הורדת הרגל ו/או יראה כוונה כלשהי שהוא מתכוון לרדת למעבר. גם אם הולך הרגל עומד בפתח המעבר ומחכה לחבר או משוחח בטלפון, חייב הנהג להאט את רכבו. אם ניכר שבכוונתו לחצות את המעבר - הנהג יעצור וייתן לו גם זכות קדימה.
תיקון זה נראה מוזר-משהו על פניו, שכן בתקנה 52(6) לתקנות התעבורה הקיימת שנים רבות נאמר, כי נוהג רכב חייב להאט את מהירות נסיעתו, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך ובייחוד אם "התקרבו למעבר חציה". נראה, כי חובותיהם של הנהגים בהתקרבם למעברי חציה לא השתנו, שכן השוני היחיד הוא בניסוח ותו לא.
התקנות הקודמות אף הן חייבו נהג המתקדם למעבר חציה לעצור, לתת זכות קדימה להולכי הרגל החוצים במעבר ולאפשר להם להשלים את החציה בבטחה. בתי המשפט פירשו תקנה זו באומרם ש"הולך הרגל החוצה במעבר חציה", פירושו הולך רגל אשר הוריד רגל מן המדרכה למעבר החציה או לפחות נראה שזוהי כוונתו.
הוראה נוספת קיימת כבר בתקנה 47(ה)(3): "נוהג רכב לא יעקוף ולא ינסה לעקוף... כלי רכב, אם הוא מתקרב למעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש, או על-ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל". תקנה 47(ז) קובעת, כי "נוהג רכב לא יעקוף רכב ולא יעבור על פני רכב שעצר.. לפני מעבר חציה". בתקנות החדשות נאמר, כי אם מתקרב רכב למעבר חציה, ובינתיים האט רכב אחר לפני מעבר החציה, יאט הנהג את רכבו לפני מעבר החציה; אם הרכב האחר עצר - יעצור אף הוא; ואם הולך הרגל חוצה את המעבר - ייתן לו הנהג את זכות הקדימה.
עינינו הרואות, כי הן חובת האטה והן חובת עצירה מופיעות כבר בתקנות הקיימות כבר שנים רבות, ואין בתקנות החדשות חידוש כלשהו, פרט לכך ששונה הנוסח, אך לא שונתה המהות.
