מחלקה ראשונה: חשיפה - מסמכי ערפאת; <br>חלון הזדמנויות; המסבירנים המוחמצים

בשקט בשקט פועלים באחרונה גורמי הביטחון בישראל באיסוף ובעיבוד המידע להנחתת מכה נוספת על יאסר ערפאת ומקורביו: חשיפת מידע חדש, הנוגע לכספים שהם מחזיקים בחשבונות בנק שניהלו. איסוף החומר וגיבושו נעשה עתה על-ידי צה"ל, גורמי המודיעין וגם על-ידי השב"כ. החומר הרב נתפס לאחר שחיילי צה"ל הצליחו לנקות את השטח מחמושים פלשתינים.

המדובר בהעברות בסכומי כסף גדולים, הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים. מידע חדש בנושא זה הושג באחרונה, עם חדירת צה"ל לשטחים, תפיסת מסמכים (גם בבנקים פלשתינים) וחקירתם של מאות מבוקשים ופעילים פלשתינים.

הכספים האלה הועברו לשימושם הפרטי והאישי של בכירי ההנהגה הפלשתינית, על כל צרה שלא תבוא. עתה מתברר, כי מקורם של הכספים הוא בתקציבים שניתנו לרשות הפלשתינית. חלק מהם מצאו דרכם לכיסם של בכירי הרשות. כלומר: בכירי הרשות ניצלו את מעמדם לרעה, ונטלו לעצמם כספים שיועדו במקור למתן סיוע כלכלי והומניטרי לאוכלוסיה הפלשתינית. וכך, בעוד האוכלוסיה הפלשתינית רעבה ללחם, תרתי משמע, חוגגים להם בכירי הרשות - הם ונשותיהם, ומתעשרים על-חשבון האוכלוסיה הרעבה.

אחד הפרטים המעניינים שהתגלו, הוא העברת כספים שבוצעו מכספי הרשות הפלשתינית, לרעיית ערפאת, סוהא. אין מדובר בסכומי כסף פעוטים - סוהא מתגוררת דרך קבע בפריז, צרפת), אלא בהעברות סכומי כסף גדולים יחסית. הניחוש שלי: אין מדובר בכספים לתשלום שכר דירה; ומן הסתם גם אין מדובר בתשלום 'מזונות' או מיסי ארנונה.

ובכל זאת: כיצד הצליחו אותם בכירים, ובהם ערפאת, למשוך כספים גדולים לחשבונות פרטיים נסתרים? הרי מדובר בהעברות כספים דרך בנקים, המבוצעות על-ידי פקידים ומנהלים. ובני אדם הרי מפטפטים. מתברר כי הם יצרו מצג שווא, כלפי חוץ. הם טענו, כי מדובר בקרנות של הרשות הפלשתינית ו/או אירגונים הקשורים אליהם, וכי אותם חשבונות שנועדו לשמש את הפלשתינים כעתודה - אם וכאשר לא יוכלו לממן את פעולות הרשות הפלשתינית בדרך הרגילה.

המסמכים שהתגלו עתה, מאירים נושא זה. עולה מהם, כי לא רק שבוצעו העברות כספית לחשבונות האישיים של אותם בכירים, אלא גם אילו שימושים פרטיים נעשו בכספים שהועברו אליהם. וכאן צפויות הפתעות מרעישות, עם חשיפת המסמכים.

שר הביטחון בנימין בן-אליעזר קיבל דיווח על מסמכים שהתגלו, המצביעים מפורשות על העברות כספים לחו"ל. נודע לי, כי המסמכים הנוגעים להעברות הנ"ל, נתפסו במתחם המוקטעה, במבצרו של ג'יבריל רג'וב בביתוניא, וכן בעשרות מפקדות עליהן השתלט צה"ל. לחלק קטן מהמסמכים - במיוחד אלה הנוגעים לשימושים שנעשו בכספים (מימון מתאבדים ופיגועים), ניתן פומבי על-ידי דובר צה"ל. ואולם, החלק החשוב יותר שבו מדובר כאן, זה החושף את מקורות הכספים (המדינות התורמות/מממנות את פעולות הטרור), וכן העברות הכספים לאנשי ההנהגה הפלשתינית, טרם נחשפו.

השר בן-אליעזר שאת תגובתו ביקשתי, אישר כי אכן נתפסו מסמכים במבצע חומת מגן, המלמדים על העברות כספים לחשבונות בחו"ל של בכירי ההנהגה הפלשתיניים: "המון חומר שמצביע על העברות כספים שנוגעים ישירות להנהגה הראשית של הרשות, נתפס. המסמכים עוברים עכשיו עיבוד. יכול להיות שהתוצאות יפתיעו רבים".

משהו טוב קורא בכל זאת לכל הממושכנים. הריבית שהופחתה על משכנתאות מאפשרת לרבים שקיבלו בעבר הלוואות, לפרוע את אותן הלוואות ולהמירן בחדשות, זולות יותר. המדובר בעיקר בהלוואות ישנות שניתנו לפני כחמש-שש שנים, בריבית שנעה בין 6.5% ל-8.5% (עלות ריאלית).

עתה - לאחר הפחתת הריבית ב-2% (דצמבר 2001), ולמרות העלאת הריבית השבוע על-ידי חלק מהבנקים ב-0.25% - ניתן להשיג הלוואות זולות יותר, במחיר ריאלי שבין 5% ל-6%. במו"מ עם הבנקים ניתן להשיג הלוואות זולות עוד יותר.

ואכן, מנתונים שהוגשו לבנק ישראל עולה, כי ברבעון הראשון של 2002 נפרעו הלוואות בסכום כולל של כ-2.5 מיליארד ש"ח. משמעות הדבר: ממושכנים רבים כבר גילו את חלון ההזדמנויות, נקטו יוזמה ופרעו הלוואות ישנות. במקומן לקחו הלוואות חדשות, זולות יותר; או לחילופין - פירקו תוכניות חיסכון בריבית נמוכה, ופרעו את ההלוואות. החיסכון שניתן להשיג בטקטיקה זו הינו גדול: על הלוואה של 100,000 דולר, לדוגמא, ל-10 שנים, ניתן לחסוך 10-15 אלף דולר לפחות (בחישוב רב-שנתי).

מלחמת חומת מגן גרמה להתגייסותם של אנשי מילואים רבים. צה"ל הוציא 'צו 8' לכ-31 אלף חיילי מילואים, ובזכות רוח ההתנדבות השוררת בימים אלה בישראל, וההכרה כי עתה נלחמים על הבית, הגיעו לבסיסי צה"ל ולנקודות האיסוף יותר אנשי מילואים מאלה שהוזמנו.

אך לא רק לצה"ל מבקשים רבים להתגייס. רבים וטובים אחרים, בהם עו"ד רם כספי, בני גאון (גאון החזקות), וצבי מרום (באטם), יהיו מוכנים בוודאי לשמש שליחים של ישראל ולפעול למען הסברת מדינת ישראל. הם מוכנים לנסוע לחו"ל, ולהקדיש מזמנם היקר (תרתי משמע) כדי להיפגש עם מעצבי דעת קהל, אנשי מפתח במדינות שונות, ובכלל - לפעול ולעשות נפשות לישראל, להסביר את מצבה הביטחוני הקשה, וגם להסביר את נזקי אנשי הדמים והטרור.

למרות זאת, מתברר כי במערך ההסברה לא ממהרים לנצל את הפוטנציאל הגלום בכך. עובדה: השלושה שהוזכרו לעיל - והם רק חלק קטן מאוד מרשימה ארוכה - לא קיבלו הזמנות ולא התבקשו לעשות נפשות לישראל. ההחמצה הזו שייכת לא רק למשרד החוץ (המשרד הממונה על מערך ההסברה) אלא גם למשרד ראש הממשלה, שנמנע, משום מה, או מכל מקום לא יוזם, גיוס כוחות טובים אלה למערכה ההסברתית.

אוסטריה - כפי שפרסמנו כאן (מחלקה ראשונה, 29.3.02) הטילה אמברגו, במסגרתו היא אוסרת על מפעלים ויזמים בתחומה למכור נשק לישראל כמדינה, ולישראלים כפרטיים.

מכוח אמברגו זה, נאסרה על יצרן אקדחי 'גלוק' (GKOCK) הנחשבים ללהיט, למכור כלי נשק מסוג זה לישראלים. מי שיפנה ישירות ליצרן, ויבקש לרכוש אקדח מסוג זה, יידחה [בישראל ניתן לרכוש 'גלוק' המיובאים לישראל דרך גורמים שלישיים].

הפרסום כאן הביא לתגובה מזמינה מצד התעשיה הצבאית בישראל. הנה מה שכתב לנו יואב בן-ארי, איש השיווק של התעשיה הצבאית:

"תחת הכותרת "החרם של אוסטריה" קבלת על האמברגו שהטילה אוסטריה על מכירת נשק לישראל.

לשמחתנו הרבה, אין אנו זקוקים לחסדי האוסטרים (וגם לא לחסדי מדינות אירופאיות אחרות המערימות גם הן קשיים, לא רק על מכירת ציוד צבאי אלא גם על קניית ציוד כזה ממדינת ישראל!), ואנו יודעים לייצר בעצמנו את הנשק הדרוש להגנתנו.

התעשיה הצבאית לישראל (תעש) מייצרת מזה שנים, בין היתר, את אקדחי "יריחו" הנמכרים באלפים מדי שנה במדינות רבות בעולם, הן לשוק האזרחי והן ליחידות צבאיות וגורמי בטחון ממלכתיים. תעש מייצרת גם גירסאות של האקדח העשויות מחומרים פולימריים, אשר אינן נופלות באיכותן ובנוחות השימוש בהן מאקדח ה"גלוק".

נשמח, אפוא, אם תאיר את עיני הקוראים בקיום החלופה מתוצרת כחול לבן, המהווה, לדעתנו, תשובה ניצחת לעוינות החד-צדדית של מדינות אירופה כלפינו, וניתנת להשגה בקלות בחנויות הנשק בארץ ללא צורך בהזדקקות לצד שלישי, תשלום עמלות שמנות ושאר מרעין בישין, כפי שתארת בכתבתך.

אקדחים אלה זמינים גם לחובבי אקדחים וגם ל"סתם אזרחים, המבקשים להגן על משפחותיהם מפני מחבלים מרצחים", כהגדרתך, ובלי טובות מהאוסטרים ודומיהם!".

הנה כי כן, גם בתחום זה מוזמן הציבור לרכוש כחול לבן.