בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם יש לנו את הזכות לחטוא לזיכרון של אלו שכבר לא יחזרו? ויותר חשוב, האם יש לנו את הזכות למנוע ממשפחות השכול לחגוג את יום העצמאות? התשובה היא לא, ולכן הגיע הזמן לשנות את המצב הקיים כדי שמצד אחד משפחות השכול יוכלו לחגוג את יום העצמאות, ומצד שני שהגיבורים שלא חזרו יזכו ליום שבו נזכור אותם באמת
|
יום הזיכרון. להפריד בין הימים [צילום: יונתן סינדל / פלאש 90]
|
|
|
|
|
עברה לה עוד שנה, שנה שבה המדינה שלנו גדלה והתפתחה, שנה שבה ידענו עצב ושמחה. שנה שלצערנו לא הייתה נטולת תקריות ביטחוניות, תקריות על הגבולות, פיגועים (זריקות אבנים ובקבוקי תבערה) ואף מבצע בעזה, תקריות שלצערנו גרמו לאבדות בנפש, תקריות שגרמו לעוד גיבורים שלא ישבו הביתה למשפחתם, לעוד משפחות שנכנסו למעגל השכול והכאב עם אובדן היקר להן מכל. בזכות אותם גיבורים אנו נוכל לשבת מחר בערב ולחגוג את יום העצמאות, את אותו היום שבו המדינה שלנו משנה מספר, יום שבו המדינה נולדה מחדש, יום שבו אנו מציינים את החזרה הביתה, לארצנו מולדתנו, אנו חוגגים את העובדה שהצלחנו לחזור למרות כל הקשיים שהיו ועדיין קיימים, למרות אותן מלחמות, אותן תקריות ביטחוניות ואותם המבצעים שאויבנו כל הזמן מוציאים כנגדנו וזאת בניסיון להשמידנו. אנחנו אומנם נחגוג, נרקוד ונשמח, נשתה ונאכל אך בניגוד אלינו גם השנה יהיו משפחות רבות שלא יחגגו כלל, משפחות שרוצות אבל פשוט לא יכולות. המשפחות הללו, הן משפחות השכול, המשפחות של אותם הגיבורים, משפחות שאיבדו את היקר להן מכל בכדי שהמדינה תוכל להמשיך ולהתקיים. אותן המשפחות לא יכולות לחגוג את יום העצמאות בשל הסמיכות שלו ליום הזיכרון, יום שכל כולו נועד למען זיכרון יקיריהם שלא יחזרו עוד, יום שמעלה את כל הזיכרונות וכל הכאב מהקרובים ששעונם נעצר לעד. הצורך בהפרדה בין יום העצמאות לבין יום הזיכרון - אם חושבים על זה לעומק, זה אבסורד, זה אבסורד שדווקא אלו ששילמו את המחיר היקר ביותר עבור המשך קיומה של המדינה, דווקא הם לא יוכלו לחגוג את יום העצמאות שהוא יום קום המדינה.
- עוד אבסורד הנוצר מסמיכות הימים הוא שאלו אשר לא איבדו מישהו קרוב וכן חוגגים את יום העצמאות חוטאים ליום הזיכרון, חוטאים לזיכרון(לא בכוונה) של הגיבורים שבזכותם ניתנה האפשרות לחגוג את העצמאות. הסיבה לחטא היא פשוטה, בשל הסמיכות שבין יום הזיכרון לבין יום העצמאות, רבות מההכנות ליום העצמאות נעשות ביום הזיכרון- בין אם זה קניות ובין אם זה הזמנות חברים למנגל.
הפתרון האם יש לנו את הזכות לחטוא לזיכרון של האלו שכבר לא יחזרו? ויותר חשוב, האם יש לנו את הזכות למנוע ממשפחות השכול לחגוג את יום העצמאות? התשובה היא לא ולכן, הגיע הזמן לשנות את המצב הקיים בכדי שמצד אחד- משפחות השכול יוכלו לחגוג את יום העצמאות, ומצד שני - שהגיבורים שלא חזרו יזכו ליום שבו נזכור אותם באמת, יום שכל כולו יוקדש לזיכרון ולא שיוקדש גם לזיכרון וגם להכנות של היום שאחרי. השינוי המוצא הוא פשוט, הוא גם כזה שלא יפגע בסמליות של "העצמאות בצל הזיכרון". למעשה מדובר בהפרדה של 24 שעות בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות. הפרדה שמצד אחד תיתן למשפחות יום מנוחה שיאפשר להם להירגע מיום הזיכרון האינטנסיבי(ולמעשה יאפשר להם מעבר פחות חד מהעצב של יום הזיכרון לשמחה של יום הזיכרון). ומצד שני, תביא יום אחד שלם שנועד אך ורק למטרה אחת, זיכרון, זיכרון של כל אותם האנשים שנפלו בשביל שנוכל לחיות כאן- מחללי המחתרות ועד חללי הצבא והמשטרה.
|
|
הכותב הוא סטודנט באר שבעי, מתפקד "הבית היהודי" וחבר ב"איגוד העיתונאים הארצי בסקטור האקדמאי".
|
|
תאריך:
|
22/04/2015
|
|
|
עודכן:
|
29/04/2015
|
|
ליאור רזניק
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מיכל ג.
|
22/04/15 09:22
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
22/04/15 15:20
|
|
|
|
ליאור ר
|
22/04/15 18:27
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
23/04/15 09:33
|
|
התחבורה הציבורית בישראל תחל את פעילותה ביום העצמאות הקרוב (יום ה', 23.4.15), לראשונה בשעה 08:00 בבוקר לכל המאוחר, ותפעל כמדי שנה, במתכונת חלקית ולאורך כל שעות היום, בהתאם לביקוש, בכל אחד מהאזורים, כאשר חלק קווים המיועדים למגזר החרדי יפעלו כבר משעות הבוקר המוקדמות וקווים מסוימים למגזר הערבי ולישובים קטנים יושבתו לחלוטין.
|
|
|
ביום שבו נהרג גל, מת משהו גם באביו. כנערים יכולנו לראות איך הגבאי הנצחי של בית הכנסת השכונתי הולך ומסתגר בעצמו. בשנים שעברו לאחר נפילת בנו, הקדיש את פועלו להנצחת הבן שאמנם היה נשוי, אך נפל בטרם הספיק להביא ילדים לעולם. כך קמו להם אולם שמחות על שם גל, וגינה מטופחת היטב שהאלמנט המרכזי בה היה אנדרטה מכונפת.
|
|
|
אין כמו הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון להטביע בנפש היהודי הארצישראלי את חותם הישראליות. כל יהודי העולם שותפים לזיכרון השואה, שבה כל מה שביקשו היהודים היה - למלט את נפשם (ובדרך כלל לא הצליחו). לעומת זאת, לישראלי יש מעבר לכאב השואה עוד מעגל של כאב - על הנופלים במאמץ הקולקטיבי המכוון שהעם היהודי עשה בארץ הזאת לכונן עצמאות מדינית יהודית, ועימה עוצמה שלא תאפשר שואה חדשה. המאמץ הזה עולה בהרבה שכול, והוא חורת בנפש היהודית הארצישראלית קווים מיוחדים המאפיינים את מי שנושא באחריות משותפת פעילה לגורל היהודי, על כל המר והמתוק שבה. המתח שבין זיכרון קורבנות השואה לזיכרון קורבנות החרות והעצמאות הוא שמעצב ומייחד אותנו כ"ישראלים".
|
|
|
בספרם אומת הסטארט-אפ (StartUp Nation) עונים המחברים, דן סינור וסול סינגר - מומחים לגיאו-פוליטיקה - על השאלה איך זה שבישראל הצעירה, המונה שמונה מיליון תושבים, מוקפת אויבים ומצויה במלחמה מתמשכת, הוקמו יותר חברות סטארט-אפ מאשר במדינות גדולות, שלוות ויציבות כיפן, הודו, קוריאה, קנדה ובריטניה?
|
|
|
אוכלוסיית ישראל מונה בערב יום העצמאות תשע"ה כ-8.345 מיליון נפש. עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים.
|
|
|
|