|   15:07:40
דלג
  יבשם עזגד  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

מבט לפנים, מבט לאחור

האם העתיד הוורוד רודף אחרינו?

"ביקשתי לבנות היכל לאנושות האידיאלית. הדרך הטובה ביותר להבעת רעיונות חדשים עוברת בין שורותיו של סיפור בדיוני, והמקום הטבעי של מציאות כזו הוא, כמובן, בעתיד" (אדוארד בלאמי, מחבר הספר "מבט לאחור 2000-1887")
26/04/2015  |   יבשם עזגד   |   כתבות   |   תגובות
אדוארד בלאמי (1898-1850)

כריכת הספר "מבט לאחור 2000-1887"

אנחנו - תסתכלו טוב מסביב ותשפשפו את העיניים - חיים את מה שנשאר מחלומותיהם ותקוותיהם של נשיא צ'כוסלובקיה, ראש ממשלת בריטניה, וקנצלר אוסטריה, שחיו בעולם הזה לפני 128 שנים. אנחנו העתיד.

החודש, לפני 128 שנים, יצא לאור הספר "מבט לאחור 2000-1887" לאדוארד בלאמי. ספר שכמעט שינה את העולם, אלא שאושוויץ והירושימה בלמו את השפעתו. בשנת 1935 קבעו צ'ארלס בירד, ג'והן דיואי ואדוארד ויקס, פה אחד, ש"מבט לאחור" ניצב במקום השני ברשימת הספרים שהשפיעו על החברה האנושית. הראשון ברשימה היה "הקפיטל" של מארקס. אלא שמארקס הרחיב את הדיבור על דרך החתחתים המובילה אל הארץ המובטחת, ואילו בלאמי הסתפק בתיאור הסחורה בלבד. אבל איזו סחורה, ואיזה תיאור.

בנסותו לחזות את צורת הדברים שיבואו, משתמש בלאמי בטריק שחוק למדי: הוא מפיל תרדמה עזה על אחד, יוליאן ווסט, צעיר עשיר ומפונק, תושב בוסטון של שנת 1887. ווסט מתעורר 113 שנים לאחר מכן, ומוצא את בוסטון של שנת 2000 שונה לחלוטין מהעיר התעשייתית המפויחת ורדופת המצוקות שבה נרדם. עכשיו לא נותר לו אלא להשקיף אל העבר ("מבט לאחור") ולהשוות את המציאות של שנת 2000 לזו של 1887.


גדולת ראשונים


השימוש בתעלול השינה הארוכה בסגנון חוני המעגל אולי אינו מצביע על מקוריות רבה מדי, אלא שמעבר לנקודה הטכנית היחידה הזאת, "מבט לאחור" הוא יצירה חלוצית במלוא מובן המילה. הוא פרץ את הדרך למאות ספרים שנכתבו בעקבותיו במאה השנים האחרונות. וזה ההקשר שבו צריך לראות אותו: גדולת ראשונים. לצד הספרות העתידנית הטכנולוגית של ז'ול ורן וסיפורי מכונות הזמן והחייזרים של הרברט ג'ורג' ולס, יסד בלאמי ספרות עתידנית חדשה: חברתית-פוליטית-כלכלית, שתמונת העתיד שלה נוצרת בזכות ההיגיון שבארגון מחדש של החברה האנושית.

יוליאן ווסט, הבוחן את המציאות של שנת 2000, מדווח לקוראיו של אדוארד בלאמי שהרבה מאוד שינויים התרחשו במשך 121 השנים המפרידות ביניהם לבין "העתיד". זה מתחיל בעובדה קטנה אך בסיסית: הכסף עבר מן העולם. אמצעי-הייצור מצויים בידי המדינה הדמוקרטית. אנשים מתנדבים לעבודה ב"צבא התעשיה". כל אחד רשאי לבחור לעצמו עיסוק או מקצוע לפי נטיות ליבו. הגמול העיקרי שאדם יכול לקבל על הצטיינות בעבודה הוא הערכתם וחיבתם של האנשים החיים בסביבתו הקרובה. מי שסבור שהוא מוכשר ללימודים רשאי ללמוד באוניברסיטה במקום לעבוד. הבוז החברתי השקט מונע טפילות. אין עוינות ותחרותיות בין האזרחים. כולם "מפרגנים" לכולם. האזרח ב"רפובליקה התעשייתית" מקבל (לוקח) רק את השירותים שהוא מוכן להחזיר לזולתו. "הרי ממילא אינך יכול לאכול שתי ארוחות ערב", אומר ד"ר לית' ליוליאן ווסט, "והרי המטרה העיקרית שלנו אינה לצבור הון אלא לחיות חיים טובים".

ברחובות המקורים והממוזגים נעות מכוניות. בבתי-המסחר הענקיים האזרח בוחר את הדרוש לו מתוך קטלוג ומקבל את הסחורה באמצעות צינורות המקשרים את החנות אל המחסנים באיזורים השונים של העיר. אף זבן לא מנסה "לדחוף" ללקוחות מוצרים שאין להם צורך בהם. אין מאמצי שיווק ואין פרסומת מסחרית.


צבא התעשיה


בלאמי "ממציא" בספרו, בזה אחר זה, את הרדיו, הטלוויזיה, המטוס, ואת מכונות החישוב, אלא שההתפתחות הטכנולוגית המהווה מקור לפליאה, אינה משחקת אצלו במרכז המגרש. הסיפור מתמקד בשוויון המלא המתקיים בין אזרחי בוסטון של שנת 2000. החברה חייבת לאפשר חיי רווחה לכל הפרטים המרכיבים אותה, ללא קשר ל"ערכם" או למידת תרומתם לחברה. אין עוד צורך בעורכי-דין ובשופטים. החוק כל כך פשוט והגיוני, עד שכל אדם יכול לשמש שופט ובורר בין שניים מחבריו. בהקשר זה ראוי אולי להזכיר שבלאמי עצמו היה משפטן שמאס במקצועו.

השירות ב"צבא התעשיה" מסתיים כשהאזרח מגיע לגיל 45 שנה. מכאן ואילך הוא רשאי ליטול על עצמו תפקידי ניהול. רק עכשיו, כשהוא רשאי להיבחר, ניתנת לו זכות ההצבעה בבחירות הדמוקרטיות.

בחירת בני-זוג למטרות רבייה משוחררת מכל שיקולי כדאיות. נישואין נקבעים רק לפי אהבה. אנשים מעדיפים, באופן טבעי, להינשא לבעלי תכונות הנחשבות "טובות". במשך השנים, בתהליך של ברירה טבעית, מתרבות התכונות ה"נעלות" ואילו הפגמים הגנטיים הפחות מבוקשים, כמו פיגור שכלי ומחלות תורשתיות שונות, נעלמים בהדרגה.


היכל לאנושות האידיאלית


שלוש שנים לאחר שיצא הספר לאור הסביר בלאמי: "על-רקע המהומות והשביתות של פועלי התעשיה, כשנראה היה שאין לגשר על הפער בין העשירים לעניים, ביקשתי לבנות היכל לאנושות האידיאלית. הדרך הטובה ביותר להבעת רעיונות חדשים עוברת בין שורותיו של סיפור בדיוני, והמקום הטבעי של מציאות כזו הוא, כמובן, בעתיד". הקהל אהב את קביעתו זו של בלאמי. הספר נמכר במיליוני עותקים ותורגם ליותר מעשרים שפות. בין השאר, בשנת 1898 יצאה לאור בווארשה מהדורה עברית של "מבט לאחור" בתרגומו ("העתקתו") של פלטיאל יוסף תומארקין מקישינוב, תחת השם "שנת האלפיים".

שנים ספורות לאחר שיצא הספר לאור קמו בארצות-הברית ובאירופה מאות "מועדוני בלאמי" שהיוו את עמוד השדרה של מה שנראה אז כמו תנועה פוליטית-חברתית חדשה שדגלה ביישום הרעיונות המובעים ב"מבט לאחור". בין הפעילים במועדונים הללו היו, בין השאר, הסטודנט למשפטים אדוארד בנש, לימים נשיא צ'כוסלובקיה, הסטודנט רמזי מקדונלד, לימים ראש ממשלת בריטניה, והסטודנט קרל רנר, לימים קנצלר אוסטריה.

שלא כמו הסוציאליסטים, האמין בלאמי שהחברה החדשה צריכה לקום בתהליך של התפתחות טבעית והגיונית. הוא התנגד נמרצות ל"מלחמת המעמדות", והמילה "סוציאליזם", שאינה מופיעה בספר אפילו פעם אחת, נראתה בעיניו "בעייתית" בהקשר האמריקני. מכיוון שכך, הוא העדיף לכנות את תנועתו בשם "התנועה הנציונאליסטית", מילה שלימים תהיה בעייתית מאוד, אלא שבלאמי, בסוף המאה ה-19, עם כל יכולתו לצפות את העתיד, לא יכול היה להעלות זאת בדעתו.


מביא גאולה לעולם


בלאמי, בן למשפחת כמרים קלוויניסטיים, מעדיף במובהק דווקא את הגישה האומרת שהאדם שולט בהיסטוריה של עצמו, ושאל לו לבטוח באלוהים שיחלץ אותו מכל צרה. לטוב ולרע, הוא מאמין בגאולה. גאולה הנובעת מתהליך היסטורי, ולא מחסד אלוהי. בעיניו, זהו תהליך בלתי נמנע שיתחולל במוקדם או במאוחר. אנחנו יכולים רק להאט או לזרז אותו. וכשהוא יתחולל, סוף-סוף, כל מה שיידרש מאיתנו הוא, בפשטות, להיות נוכחים בסביבה. העתיד הוורוד, לפי בלאמי, רודף אחרינו על-אף שבעצם אפילו לא קנינו כרטיס להגרלה הגדולה. הצלבה של התפיסה הזאת עם המציאות המוכרת לנו היטב, 15 שנים לאחר מועד היעד של בלאמי, עשויה להוביל למסקנה שאנחנו, כנראה, מקלקלים את תוכניותיו ובורחים ממנו ללא הרף. אנחנו הרי לא פראיירים. שום אוטופיה "נאיבית" לא תצליח להוציא אותנו מהג'יפה שלנו. מה ששלנו - שלנו.

תאריך:  26/04/2015   |   עודכן:  26/04/2015
יבשם עזגד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האם העתיד הוורוד רודף אחרינו?
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ההסכם בין אירן למעצמות, כפי שהוא מסתמן, על-פי הפרמטרים שפורסמו על-ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית ב-2 באפריל 2015, לאחר סבב השיחות שהתקיים בלוזאן, הוא בעייתי, אך אינו בהכרח התרחיש השלילי ביותר שיכול להתפתח בסוגיית תוכניתה הגרעינית של אירן. נקודת המוצא להשוואת התרחישים אינה מצב של אפס יכולות גרעיניות לאירן, אלא התמודדות עם אירן, שהתייצבה כמדינת סף גרעינית - אומנם לא לגיטימית - כבר בתחילת העשור הנוכחי. ברשותה של אירן התשתית הגרעינית, שאותה בנתה במהלך העשור האחרון, קרי כל הרכיבים והידע, שיאפשרו לה להרכיב פצצה גרעינית. לאירן יש כיום 19,000 צנטריפוגות, שמהן 9,000 מעשירות אורניום, 10 טון של אורניום מעושר בדרגה נמוכה (חומר המספיק ל-8-7 פצצות לאחר העשרה נוספת לרמה גבוהה), שני מתקני העשרה תת-קרקעיים, כור כוח בבושהר, היכול גם לייצר פלוטוניום, כור מים כבדים פלוטוגני ההולך ומוקם באראכ, וכן תשתית ידע, מחקר, פיתוח ופעילות חשאית בנושא הנשק. חשוב להדגיש, שההסכם המתגבש אינו כולל אישור לאירן לפתח נשק גרעיני - לא כעבור 10 או 25 שנים לאחר החתימה עליו, ולא בכלל. החלטה אירנית לפתח נשק גרעיני, גם ב-2025 או ב-2030, כאשר יוסרו מעליה מרבית ההגבלות שיוטלו עליה במסגרת ההסכם שייחתם בינה לבין המעצמות, תהיה הפרה שלו ושל תכתיבי ה-NPT, ותחייב תגובה נחרצת של המעצמות.
26/04/2015  |  עמוס ידלין  |   כתבות
אכילת יתר וההשמנה הן הסיבה העיקרית לתחלואה ולתמותה מוקדמת בארצות המפותחות ולאחרונה, יותר ויותר, גם בארצות המתפתחות במיוחד סין והודו. התוצאה הבולטת ביותר של ההשמנה היא העלייה המתמדת בשיעור ההיארעות של סוכרת שהפכה, מראשית המאה הנוכחית, למחלה הכרונית הנפוצה ביותר בעולם.
26/04/2015  |  מוטי רביד  |   כתבות
זה אחד המקומות המיתיים שבקרתי בהם לאחרונה. השם בלבד מעלה בי אסוציאציות אקזוטיות, החל מסינבד המלח ועד סחר העבדים. זה אי-במזרח אפריקה, באוקינוס ההודי, קרוב לטנזניה.
26/04/2015  |  לאה טרן  |   כתבות
רוב תושבי הארץ אינם מודעים לכך שמדי יום, אנחנו מתהלכים בבית מרקחת אחד גדול. באופן יחסי לגודלה של מדינת ישראל, מצוי סביבנו מגוון עצום של מיני צמחים, ביניהם, צמחי מרפא רבים אשר גדלים לנו ממש מתחת לאף. צמחים, אשר הוכחו מדעית כמסייעים למניעה ולטיפול במגוון מחלות.
26/04/2015  |  אסף קורן  |   כתבות
חיפה עלתה לאחרונה לכותרות בהקשרים שליליים. זיהום האוויר הכבד זרע פאניקה בתושבי המפרץ, ושמה של העיר נקשר שוב עם בעיית זיהום בתי הזיקוק ושיעורי תחלואה עולים. זה הזמן להזכיר את חיפה האחרת - העיר התוססת שמציעה למבקרים אירועי תרבות ושפע של אטרקציות. למרות הקשיים, דבר אחד לא השתנה - היופי, הטבע ומפרץ הים החושף נוף נפלא.
26/04/2015  |  מירב ארד  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
בעוד עמיתו, שר הבריאות, מסייע לנפגע מן התאונה, שוקל השר סער בלשכתו את החלטתו להתפטר    אילו ביקש סער לסייע לממשלה הפגועה היה נרתע מהתפטרות בימים אלה בהיות הממשלה במצב פוליטי קשה
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
עדנה בקנשטיין לשעבר נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בבית המשפט המחוזי מספרת על חיזוריו של אריק בעלה והגעגועים אליו, ושוללת מעבר לדיור מוגן    כתבת דיוקן החושפת דמות שופטת ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il