לצורך התחקיר המתפרסם כאן, ראיין "גלובס" 13 אנשים שונים שמסרו עדות בחקירה ואנשים רבים נוספים. כמעט כל העדים שעמם שוחח "גלובס", שותפים לתחושה שתוכן עדותם הועבר לאדם העומד במרכז התלונות הרבות שהוגשו בפרשה - ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אלי אבוטבול.

העדים השונים הציגו למשטרה מאות מסמכים, והקלטות רבות, חלקן יחשפו כאן. ראיות אלו, המעידות לכאורה על חשדות למעבר של כספים וטובות הנאה מקבלנים שונים לראש המועצה, ועל חשדות להעברות כספים מהמועצה לקבלנים וספקים שונים, לכאורה, תוך ניגוד עניינים וחריגה ממינהל תקין. למרות זאת, נדמה שבחקירת המשטרה בנושא לא קרה דבר.

חלק מהקוראים אולי יטילו ספק בטענות העדים בפרשה, לפיהם מישהו במשטרה התאמץ כדי להכשיל את החקירה. אולם כשקצין המשטרה שניהל את החקירה הסמויה בתיק, אומר זאת בעצמו - הדברים מקבלים משמעות אחרת. "אתה יכול לצטט אותי, יש לנו חומר מספיק כדי להרשיע את אלי אבוטבול, את אבי נידם, את אלי נידם ואדם נוסף" - כך אמר פקד אלון לב-ארי, והוסיף: "אני אישית הצגתי את התיק בפני המפכ"ל, דנינו... הבאתי (את התיק), הצגתי, ושם זה נעצר לצערי".

איך שלא מתייחסים לזה, דבריו של לב-ארי, הם חמורים - אם לב-ארי אינו דובר אמת, הדבר חמור מאוד. לב-ארי ניהל את החקירה הסמויה במשך כשנה וחצי, והורחק מניהולה (כך לדבריו) בספטמבר האחרון. אולם האפשרות שלב-ארי דווקא כן דובר אמת, חמורה עוד יותר. לב-ארי מרמז בדבריו שכוח חיצוני כלשהו מונע את המשך החקירה, למרות הראיות ה"מספיקות", לדבריו, שנאספו בה.

אחד הדברים המסקרנים ביותר בסיפור הוא שמם של חלק מהשוטרים שהיו מעורבים בחקירה ושנטענו טענות לגבי התנהלותם הבלתי-תקינה לכאורה. שלושה מאותם שוטרים - רס"מ אבי נידם, הקצין פקד אייל טל ותנ"צ ברכה - הם שמות שעלו בהקשר לחשדות וטענות להתערבות בחקירה לטובת גורמים פוליטיים בתחקיר קודם של "גלובס" שפורסם לפני שבועיים, שעסק בפרשה בעיריית חדרה. בתחקיר הקודם, נחשפה עדות במסגרתה עלה חשד לקשר אפשרי בין רס"מ נידם לבין יריביו הפוליטיים של ראש העיר חדרה לשעבר, חיים אביטן, שנעצר ערב הבחירות הקודמות לראשות העירייה. נידם מצדו מכחיש את הטענה. בנוסף, טען אותו עד כי פקד טל ניסה לשכנע אותו למשוך תלונה נגד ראש העיר חדרה הנוכחי, צביקה גנדלמן, כדי "לתת לגנדלמן צ'אנס". לגבי תנ"צ ברכה נטען כי הוא שוחח לכאורה עם אותו עד, ובין היתר ניסה להרגיעו באומרו ש"הוא מודע להכל", וש"לאייל טל היו כוונות טובות".

מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, התייחס בביטול לפרשת חדרה בימים האחרונים. באירוע שהתקיים בעיר פנה דנינו לגנדלמן עצמו ואמר: "אתה יכול להיות רגוע". ה"אליבי" של המשטרה, כפי שהציגו דנינו, הוא ש"אי-אפשר לעצור ראש עיר לפני בחירות, לפני שהיועץ המשפטי לממשלה מאשר את החקירה ואת המעצר". דנינו לא התייחס לאפשרות שהיועמ"ש, יהודה וינשטיין, כשאישר את מעצרו של אביטן, ניזון ממידע מוטעה.

"נוף מרהיב" כונה תיק החקירה בזכרון יעקב על-ידי המשטרה, ולא בכדי. כמו הנוף הנשקף מהמושבה שבדרום הר הכרמל, נדמה שגם חומר הראיות בתיק - מרהיב. ראש המועצה אבוטבול טוען מצדו כי אין ללכת שבי אחר המסמכים הרבים, שכן הם נאספו, לדבריו, על-ידי קבוצה של חורשי רעתו.

אחת מהראיות בתיק היא שיחה מוקלטת שהגיעה לידי "גלובס", שהדוברת בה היא עידית נידם, אשתו של הקבלן, אלי נידם. עידית נידם מספרת באותה הקלטה כי בעלה "עזר" לאבוטבול במימון נסיעות לשתי חופשות משפחתיות. "הוא לא שילם שוחד, כאילו, אלי (נידם) עזר לו מבחינת המשפחה שלו, כשהוא (אבוטבול - ג'מ') נסע עם המשפחה שלו למרוקו, או כשנסע עם המשפחה ליאכטה ביוון... איך אני יודעת את כל זה? כי כן, הוא (אבוטבול - ג'מ') חייב לאלי (נידם - ג'מ') כסף".

אלי נידם הוא קבלן בולט באזור זכרון יעקב שלחברותיו פרויקטים רבים בתחום המועצה. נידם הוא גם מבעלי המקומון "מגזין המושבות", שבעבר היה ידוע בתמיכתו בראש המועצה אבוטבול, וידוע כיום בתמיכתו בראש עיריית חדרה, גנדלמן. אלי הוא אחיו של רס"מ אבי נידם, שמוכר לנו מהתחקיר על חדרה.

"אם יש לך שיחה כזאת, אני אתן לך מה שאתה רוצה", אמר אלי נידם, כשהוצגו באוזניו דברי אשתו באותה הקלטה. אלי נידם הודה שאבוטבול "הוא חבר ילדות, והחבר הכי טוב שהיה לי", אך טען כי בשנים האחרונות הוא הסתכסך עם ראש המועצה. נידם הודה גם שראש המועצה אבוטבול עסק בעניינים הקשורים בחברות שלו במסגרת תפקידו בוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה, כנציג מועצת זכרון. "אני לא מבין מה אתה רוצה? הוא התעסק בדברים שלי כמו שהתעסק בכל העניינים של הוועדה. אתה צריך להבין, זכרון זה מקום קטן", אמר נידם.

אבוטבול מצדו מאשר כי בשנים האחרונות הסתכסך עם אלי נידם, אך הוא מפחית במידת חברותו עמו קודם לסכסוך. בנוסף, מכחיש ראש המועצה כי נידם מימן נסיעה כלשהי שלו מעולם. לדבריו, עידית נידם "ריכלה" כשדיברה על "עזרה" שקיבל לכאורה מבעלה לצורך נסיעותיו. לטענתו, לא ייתכן שדבריה של גב' נידם נכונים, משום שהוא לא ביקר ביוון ב-27 השנים האחרונות. אלא שנדמה שאבוטבול "נטפל" לפרטים הקטנים בדבריה של נידם, אך אינו חושף לכאורה את התמונה המלאה. אבוטבול לא ציין בתגובתו לשאלת "גלובס", כי ייתכן ש"ריכוליה" של עידית נידם, נגעו לחופשה שאליה יצא לפני כמה שנים, שאכן כללה שייט, אם כי לא ביוון, אלא בקרואטיה.

שמו של אבי נידם, השוטר ואחיו של הקבלן, אלי נידם, עלה אף הוא בחקירה בזכרון יעקב. למשטרה נמסר מידע, לפיו השוטר נידם נהג לפגוש את ראש המועצה אבוטבול לעתים קרובות במהלך תקופת החקירה. הדברים עולים גם מדברים שאמר פקד לב-ארי עצמו לכמה וכמה מהמעורבים שאיתם היה בקשר. לתחושתם של מרבית העדים בתיק, תוכן עדויותיהם הובא לידיעתו של אבוטבול.

כמו אחיו, גם אבי נידם, אינו מסתיר את קשריו עם אבוטבול, אותו הוא הגדיר כ"חבר קרוב" בפוסט שהעלה בעקבות נסיעה משותפת עם ראש המועצה לעין-גב לאחרונה. אבוטבול מתאר את קשריו עם אבי נידם כחבריים, אך מכחיש שנהג לפגוש את נידם לעתים קרובות בתקופת החקירה או שעודכן בפרטיה. אבי נידם מצידו מכחיש שידע בכלל על קיומה של חקירה כלשהי המתנהלת בעניינו של אבוטבול.

מרבית העדים העלו בפני פקד לב-ארי את החשש כי תוכן עדויותיהם "זלג" לאבוטבול. לדברי שלושה מהם, לב-ארי השיב להם שלמרות חברותו האישית עם הקולגה, אבי נידם, אין סיבה לחשוש, משום ש"אצלנו ביחידה, מידע אינו נשמר במחשב אלא רק בכתב יד, ובמעטפות סגורות". אחד מהעדים טוען כי לב-ארי נמנע בתחילה מלציין באוזניו את דבר היכרותו עם אבי נידם, ורק בהמשך חשף את קשרי החברות עמו. כאמור, לב-ארי אמר בשיחה מוקלטת, מסוף 2014, שיש בידי המשטרה מספיק ראיות כדי להרשיע את אבוטבול והאחים נידם, אך לצערו החקירה נעצרה מסיבה כלשהי.

פקד לב-ארי בילה הרבה מזמנו בזכרון יעקב במשך כשנה וחצי שבה ניהל את החקירה הקשורה בראש המועצה אבוטבול. קצין המודיעין, שקיבל מהעדים את מרבית החומר בתיק, נהג לפגוש את העדים הרבים במקומות מפגש שונים מחוץ לתחנת המשטרה - במסעדות, בבתי קפה ומחוץ למקום עבודתם. חלק מהעדים פיתחו קשר אישי וחברי עם לב-ארי, שכלל לטענתם קשר טלפוני יומיומי, פגישות והודעות ווטסאפ.

היום חושדים חלק ניכר מהעדים בפקד לב-ארי, כי הוא עצמו פעל לכאורה בכוונה כדי "לא לקדם" את החקירה. באותה נשימה אומרים חלקם כי קיים בליבם ספק שמא לב-ארי דווקא ביקש לקדם את החקירה, אך גורם כלשהו עצר בעדו - כפי שנרמז מדברי לב-ארי עצמו באותה ההקלטה.

אחד העדים טוען כי מסר ראיה לפקד לב-ארי, ושהאחרון, לאחר תקופה, הכחיש את קבלת הראיה או את קיומה. "נתתי לו דיסק-און-קי עם הקלטה, והוא החזיר לי אותו ריק וטען כי לא הייתה שם הקלטה מעולם" אומר העד. "לדעתי הוא משקר". לטענת העד, לב-ארי ידע שמדובר בהעתק היחיד של ההקלטה.

"כבר מהיום הראשון שפגשתי את אלון (לב-ארי - ג'מ'), הייתה לי תחושה שהוא מכיר את המועצה (של זכרון יעקב - ג'מ') על בוריה", סיפר עד אחר. "הוא הכיר את כל הנפשות הפועלות ואת היחסים ביניהן". מדובר בעד שפגש את לב-ארי עוד בתחילת החקירה, באפריל 2013. לימים הסתבר כי לב-ארי אכן היה מעורב בבירור תלונה אחרת שהוגשה בקשר לנושאי תכנון ובנייה במועצת זכרון יעקב, כשנתיים קודם לכן. "מן היום הראשון אמר לי אלון (לב-ארי - ג'מ'): 'ראש המועצה שלכם (אבוטבול - ג'מ') ייצא באזיקים מהמועצה עוד לפני הבחירות'", מוסר אותו העד, וטוען כי הדברים נאמרו חודשים ספורים לפני הבחירות לראשות המועצה שנערכו באוקטובר 2013. כמה עדים נוספים שפגשו את לב-ארי באותה תקופה מסרו כי גם הם שמעו מלב-ארי דברים ברוח זו.

עם התקרב מועד הבחירות, החל הטון של פקד לב-ארי להשתנות לכאורה. "פתאום אלון (לב-ארי - ג'מ') אומר לנו: 'אני צריך את אבוטבול ראש מועצה מכהן, כדי להמשיך לחקור'", מסרו מספר עדים. עו"ד צורף מספרת: "לאלון (לב-ארי - ג'מ') הייתה תזה שאם אלי (אבוטובול - ג'מ') לא יהיה ראש מועצה, הוא יהיה כמו 'גנב בלי ידיים', ש'אינו מהווה יותר סכנה', ולכן, כך הסביר, שאם אבוטבול יתפטר, לא יהיה יותר צורך בחקירה'".

אחד ממהלכיו הראשונים של אבוטבול, לאחר שנבחר שוב לראשות המועצה באוקטובר 2013, היה הניסיון לפטר שני עובדי מועצה - מנהל מחלקת התפעול, ניר קבלו, ועובד מחלקתו, שרון אזולאי. השניים פנו למשרד מבקר המדינה, שהעניק להם צו הגנה זמני לחושפי שחיתויות בסוף אוקטובר 2013.

"הבירור העלה כי בשנים 2012-2013 סירב מנהל המחלקה קבלו כמה פעמים לשתף פעולה עם הנחיית ראש המועצה (אבוטובול - ג'מ'), לפיה רכישת ציוד תיעשה אך ורק מספק המקורב לו", נכתב בהחלטה להעניק צו הגנה לקבלו ואזולאי. עוד נקבע כי מהמידע שהועבר למבקר, "עולה שניתנה הנחיה על-ידי ראש המועצה לקנות רק מאותו ספק, שהוא חבר ילדות של ראש המועצה". עוד צוין כי "בירור משלים העלה שהספק תרם לראש המועצה כספים במהלך מערכת הבחירות".

בהמשך גילה אבוטבול שמנהלת החשבונות של המועצה, אושרית שושן, מסרה עדות ומסמכים לאנשי משרד מבקר המדינה, וזו הוזמנה למשרדו וננזפה. לאחר אותה שיחה, שכרה המועצה "חוקר פרטי", להגדרת מבקר המדינה ("חוקר משמעת", להגדרתו של אבוטבול), שהחל לנבור בעברה המשמעתי של שושן.

סביב אמצע 2014, בישר פקד לב-ארי לכמה מהמתלוננים בפרשת זכרון יעקב, כי לאור התקדמות החקירה, "החקירה עוברת לשלב חצי-גלוי", וכי משמעות הדבר שאנשים ייקראו להעיד במשרדי להב בחיפה - כך לדברי המתלוננים. בשלב זה הופנו חלק מהמתלוננים לשני קצינים נוספים, פקד אייל טל וקצין נוסף ששמו הפרטי עודד ושם משפחתו אינו ידוע ל"גלובס".

אייל טל מוכר לנו אף הוא, כאמור, מתחקיר "גלובס" בעניין עיריית חדרה - כמי שנטען לגביו כי הוא ניסה לשכנע לכאורה מתלונן נגד ראש העיר חדרה, צביקה גדנלמן, לחזור בו מהתלונה כדי "לתת לגנדלמן צ'אנס". גם בפרשה בזכרון, עלו טענות כלפי הקצין טל. חלק מהעדים מספרים שטל התייחס בביטול למידע שסיפקו לו על העברות כספים בלתי כשרות לספקים ולקבלנים מצד מועצת זכרון יעקב.

אחד העדים אף מספר שפקד טל דרש ממנו לכאורה למחוק מהטלפון הנייד שלו הקלטה שהיא ראיה חשובה בתיק, ופוטנציאלית, ראיה חשובה גם בתיקים אחרים. ראיה זו, לדבריו, עלולה לכאורה לקשור שר מכהן בממשלה למעשים פליליים לכאורה. הדובר באותה הקלטה הוא אדם בשם ניסים בוסנינו, שעבד בעבר עם קבלן מוכר, הנחשב אף הוא מקורב לראש מועצת זכרון יעקב, אבוטבול. בוסנינו הוקלט מספר לכאורה כיצד שימש כבלדר של מעטפות מזומנים עבור הקבלן, ושבין היתר מסר מעטפות מזומנים לבכירים במועצה. בוסנינו סיפר גם על מעטפה ספציפית, ובה סכום של כ-10 אלפים שקלים שנועדה לכאורה לאותו שר מכהן. הקבלן אישר כי נתן תרומה לאותו שר בתקופה, אך מסר: "לא זכור לי איך תרמתי, אבל הכל היה חוקי".

"גלובס" פנה לבוסנינו שנשאל אם אכן העיד על סיפור מעטפות הכסף, לפרטיו, כפי שהם מפורטים לעיל. "מה שאמרתי בהקלטות אמרתי", השיב הבלדר לשעבר והוסיף: "אבל בלהב 433 מסרו לי שאסור לי לדבר על זה". חששם של המתלוננים הוא שכפי שקרה עם ההקלטה האחרת, גם הקלטה זו "אבדה" למשטרה.

לקראת סוף 2014, קצה נפשם של המתלוננים בפרשת זכרון יעקב בסחבת. המתלוננים חשו שהשוטרים ממסמסים את החקירה, ושמידע מתוכה דולף כל העת לראש המועצה אבוטבול ואנשיו. עו"ד צורף, שעבדה באותה עת בשיתוף עם עו"ד אדם פיש ז"ל, שהרבה לעסוק בתחום השחיתות השלטונית, ביקשה ממנו שיסייע. פיש, שמאז נהרג מאירוע לבבי בזמן רכיבה על אופניים, היה בעל היכרות עם מספר קצינים במשטרה, וככל הנראה מסר את התלונות ישירות לאותם גורמים במשטרה שעליהם סמך. סמוך לאחר אותה פנייה בספטמבר 2014, סיפר פקד לב-ארי הנרגז לאחד מהמעורבים, שבמשטרה הוחלט להרחיקו מן הטיפול בתיק.

"עורך הדין שלכם עשה לכם את השירות הכי גרוע", נשמע פקד לב-ארי רוטן בהקלטת השיחה. "אני אומר לך, איש לא ייגע יותר בחקירה בזכרון; כי אני כמו אמסטף, לא הייתי משחרר, אבל מרגע שקיבלתי הוראה שאני לא נוגע יותר בזכרון, אין לי מה לעשות". בהמשך נשמע לב-ארי אומר: "זה עבר לאינסטנציות מאוד מאוד גבוהות, יכול להיות שאיחקר במח"ש, כדי לבדוק שלא עשיתי כלום כדי לסגור את התיק הזה. לי אין בעיה, כי אני עובד רק לפי הנחיות, אבל חבל לכם - כי עכשיו לא יהיה לכם מישהו שתוכלו לדבר איתו".

למרות דבריו של פקד לב-ארי באותה הקלטה, לפיהם נאסר עליו לעסוק יותר בחקירה בזכרון יעקב, כעבור שבועות בודדים, התקשר הקצין לעד נוסף וקבע איתו פגישה במסעדה בבנימינה. אותו עד סבור שלב-ארי היה מודע לכך שהוא מקליט את דבריו בפגישה. "יכול להיות שלב-ארי רצה שאדליף את ההקלטה לתקשורת", הוא אומר.

"אתה יכול לצטט אותי", פתח לב-ארי בדברים, "יש לנו מספיק חומר כדי להרשיע את אלי אבוטבול, את אלי נידם, את אבי נידם ואדם נוסף... אנחנו הגורם הממליץ ולא אנחנו פותחים, אין לי הסבר הגיוני לומר לך מה עומד מאחורי זה... אני הצגתי את זה אישית גם בפני המפכ"ל. יכול להיות שממשיכים לבדוק, אבל היינו פה ועכשיו אנחנו פה (כלומר, החקירה חזרה לאחור - ג'מ')... אני לא איש של קונספירציות, של תיאוריות וקומבינות - יש עובדות... הבאתי, הצגתי, ושם זה נעצר, לצערי".אותה פגישה בבנימינה, הייתה הפעם האחרונה שמישהו מהעדים שוחח עם לב-ארי.

כשלושה חודשים נוספים חלפו מאז הועבר פקד לב-ארי מהטיפול בחקירה, ודבר לא התחדש. קבוצת המתלוננים החליטה לפנות ישירות ל"אינסטנציות הגבוהות". ב-4 בינואר 2015, ב-8 וחצי בבוקר, התקשרה עו"ד צורף למשרדו של מפקד יאח"ה, תנ"צ אפרים ברכה, וסיפרה למזכירתו שברצונה לשוחח עמו על "חשדות חמורים לשחיתות בזכרון יעקב". כחצי שעה מאוחר צלצלה מזכירתו של תנ"צ ברכה והזמינה את הארבעה לפגישה דחופה, עוד באותו היום, עם קצין המשטרה הבכיר במשרדו. מאותה פגישה, כאמור, יצאו הארבעה "המומים", ממה שלהגדרתם נע בין זלזול לבין איומים לכאורה מצד ראש יאח"ה לגבי גורל החקירה, במידה שיפרסמו את טענותיהם.

לאחרונה הגישו הארבעה תלונה במח"ש, ובימים האחרונים אף נפגשו עם איש מח"ש ושטחו בפניו את טענותיהם. "סיפרתי לקצין המודיעין שיש בידיי ראיות לכאורה על פרשה חדשה ורגישה, שעדיין לא הועברה למשטרה, וביקשתי ממנו שיפנה אותי לגורם חקירה משטרתי שניתן לתת בו אמון, שלא ימוסס את החקירה ושהמידע לא יגיע חזרה לראש המועצה (אבוטבול - ג'מ'). הוא אמר שלצערו הוא אינו יודע למי להפנות אותי. מבחינתי זו הייתה נקודת שבירה", מספרת עו"ד צורף.

כשפורסם תחקיר "גלובס" על הפרשה בחדרה, גילו המתלוננים כי רשימת השוטרים ששמם עלה באותה פרשה, דומה לזו הקשורה לחקירה הכושלת לכאורה, בזכרון יעקב. המתלוננים החליטו להמרות את פיו של ברכה ולפנות בכל זאת לעיתונאים. "איבדנו לחלוטין אמון במערכת, אין לנו יותר למי לפנות", הם אומרים. "אנחנו מקווים שהעיתונות לא תכזיב אותנו".

נקודת דמיון מעניינת בין הסיפורים בחדרה ובזכרון יעקב, היא כי לאור טענות שהעלו המתלוננים בשתי הפרשות, מתעורר חשש כדי אדם אלמוני התחזה לאיש מח"ש. אחד העדים בתיק זכרון יעקב מספר שבאחת מפגישותיו עם פקד אלון לב-ארי, הצטרף אל האחרון אדם נוסף שהגיע עם קצין המשטרה ברכבו. אותו אדם הציג עצמו כחוקר מח"ש בשם זיו. "היה נראה לי תמוה שאיש מח"ש נוסע עם קצין מלהב 433, ברכב שלו. חשדתי שאולי הוא לא באמת ממח"ש", אומר העד.

בתחקיר "גלובס" בפרשה בחדרה הועלה חשד דומה, לפיו מי שהוצג בפני עד כאיש מח"ש בתחנת המשטרה בחיפה, היה מתחזה.

בימים האחרונים פגשו חלק מהמעורבים בפרשות קצין מודיעין אחר ממח"ש, והציגו לו שאלה בעניין. לדבריהם, לאותו קצין ממח"ש לא היה מידע על-אודות זהותו של אותו זיו, והוא לא ידע להשיב אם מדובר באיש מח"ש או במתחזה.

• ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אלי אבוטבול, מסר: "מאז כניסתי לראשות המועצה לפני כ-11 שנים, אני פועל-כנגד בעלי אינטרסים אישיים הפוגעים באינטרס הציבורי בזכרון יעקב. במהלך שנותי, הפיצו עלי שקרים, הכפשות והאשמות שווא, שהוכחו כדברי הבל. כך גם הטענות המתפרסמות כאן הן דברי הבל מופרכים.

"לא ידוע לי על 'חקירת משטרה' שממילא אינה מתנהלת בענייני. אין כל שחר לטענות בעניין 'הדלפת מידע'. אף גורם לא מימן מעולם חופשה שלי. גב' נידם אף התנצלה בפניי בכתב על הדברים והודתה שלא היה ולא נברא כדבר הזה מעולם. בקשר לקבלן מר אלי נידם, ילמדו ההליכים המשפטיים והמנהליים אשר מתנהלים בעניינו. באשר לטענות על רכישת ציוד מספק - אין ולא היה כל קשר להיכרות ביני לבין הספק. באשר לגב' שושן, לאור טענות שעלו, מונה חוקר משמעת כמתחייב על-פי הדין. באשר לטענה על צ'ק שנפרט כביכול למזומן, הטענה מצוצה מן האצבע, לא היו דברים מעולם. אמשיך לפעול למען רווחת תושבי המועצה ושגשוגה".

"עיסוק ברכילויות"

• אלי נידם מסר: "אינני מאמין שקיימת הקלטה בה אשתי מספרת על מימון חופשות של ראש המועצה. חבל ש'גלובס' עוסק ברכילויות"; רעייתו, עידית נידם, בחרה שלא להגיב לדברים.

• עורך דינו של רס"מ אבי נידם מסר: "למרשי לא ידוע על חקירה כלשהי המתנהלת בעניין אבוטבול, ומכאן, שהטענה בדבר שיבוש הליכים של חקירה זו נדחית מכל וכל. למרשי לא ידוע על כל חקירה שמתנהלת נגדו והוא לא נחקר כלל בנושא. מרשי הוא שוטר מוערך במשטרת ישראל, בעל תפקיד חשוב ורגיש, אשר מנסה למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר".

• ניסים בוסנינו מסר: "מיחידת להב 433 נמסר לי שנאסר עלי לדבר על נושא שאלותיכם".

• ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, הגיב לפרסום הקודם ב"גלובס" והכחיש את תוכנו מכל וכל. כך עשתה גם זוגתו, מורן שגב.

• משטרת ישראל התעלמה משאלות "גלובס" ומסרה: "משטרת ישראל מנהלת חקירותיה במקצועיות ובנחישות על-מנת להגיע לחקר האמת. איננו נוהגים למסור פרטים מחקירות מתנהלות. אשר לנושאים המועלים בפנייתכם, יש לפנות לגורם המטפל".

לאחר פרסום התחקיר מסר דובר המשטרה: "בהמשך לפרסום אמש בגלובס, המופיע תחת הכותרת ״זכרון לברכה״, אנו דוחים בשאט נפש את השימוש הציני והמקומם במילים שהקשרן אינו ראוי וחורג באופן קיצוני מכל גבולות האתיקה. בכוונתנו לבחון פניה בנושא למועצת העיתונות.

"לעניין תוכן הכתבה, נציין כי טענות המתלוננים אשר הועברו ליחידה נבדקו ביסודיות ובהמשך הוחלט על-ידי הפרקליטות לגנוז מחוסר ראיות חלק מהטענות אשר גובשו לכדי תיק חקירה שעניינו חשד למתן שוחד מצד קבלנים לראש המועצה ואח', לאחר שהתשתית הראייתית נבחנה על ידם. בנוגע לטענות אחרות ולסוגיות נוספות המוזכרות בכתבה, הופנו המתלוננים על-ידי ראש היחידה עצמו למסור הודעות מפורטות במשרדי היחידה בצפון ועל אף נסיונות חוזרים ונשנים של קצין מהיחידה להזמינם, סירב המתלונן המרכזי להגיע ולמסור עדות ואת החומרים שלטענתו מצויים ברשותו ובשל כך המידע הראשוני בסוגיות אלה לא התגבש בשלב זה לכדי חקירה פלילית.

"ההחלטות התקבלו ממניעים מקצועיים ותו לא וכל ניסיון לטעון למעורבותם של שיקולים אחרים אין בו אלא הכפשה חסרת בסיס. למותר לציין כי אם עולה חשד או טענה להתנהלות לא ראויה, לא כל שכן פלילית, של איש משטרה, היא מועברת לגורמים המוסמכים".