המפכ"ל
יוחנן דנינו מתהדר תדיר כי "הצלחתו" נמדדת במה שהוא מגדיר "סיכויי העבריין להיתפס". בחוברת השנתית שהוא מנפיק, אחת לשנה, הנקראת "שנת המפנה - השנתון הסטטיסטי - משטרת ישראל", הוא מתרברב במדד הקרוי על ידו "סיכויי העבריין להיתפס" והוא מגדיר את המדד כ"אחוז כתבי האישום מסך כל התיקים הפליליים שנפתחו".
דנינו הוא משפטן. הוא אמור להכיר את החוק, אבל דנינו טועה ובעיקר מטעה את הציבור.
סעיף 3 לפקודת המשטרה מגדיר את תפקידה של משטרת ישראל:
"משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין...ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הרכוש והנפש". אם כך הוא, הרי תפקידה הראשון במעלה של המשטרה הוא למנוע עבירות. לאמור, למנוע עבירות ורק אחר כך לגלות ביצוען של עבירות.
אם משטרת דנינו הייתה מונעת עבירות (למשל בנוכחות בשטח) הרי שלא היו מוגשים כל כך הרבה כתבי אישום במדינת ישראל. אלא שמשטרת דנינו אינה מונעת עבירות (מתי ראיתם שוטרים בשטח?) ובכך מועלת בתפקידה.
לא זו אף זו: הכיצד זה המשפטן יוחנן דנינו מגדיר את זה אשר רק הוגש כנגדו כתב אישום כ"עבריין"? הרי כמשפטן הוא אמור לדעת על חזקת החפות. זה אשר הוגש כנגדו כתב אישום אינו אלא חף מכל רבב, כל עוד לא הורשע. רק אחרי הרשעתו ניתן יהיה לכנותו כ"עבריין". המשפטן הדגול דנינו אמור לדעת כי מי אשר הוגש כנגדו כתב אישום יכול ויצא זכאי בדין - בערבו של הליך.
המשפטן הדגול דנינו גם אמור לדעת שמדורי התביעות של המשטרה שלו - נוהגים מדי יום למשוך כתבי אישום שהגישו בהינף קולמוס ואגודל.
אז המשפטן דנינו - הוא גם המפכ"ל דנינו - לא זו בלבד שאינו מונע עבירות, אלא גם מטעה את הציבור במדד מוטעה, מעוות, מסולף, אשר בינו לבין לשון החוק אין ולא כלום.
ובשורה התחתונה? אני כבר מתפלל ליום שהאיש הזה יפרוש בבחינת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" ובכך יניח לבעלי מקצוע להנהיג את המשטרה.
