השופטת: רונה פרסון, בית משפט השלום בחדרה

המועד: יום רביעי, 13.5.2015, שעה 10:30

הנושא: תיקי תעבורה


"אדם חכם", אמר הנשיא הרי טרומן, "לא רק מפשט דברים מסובכים, אלא גם לא מסבך דברים פשוטים". לפי קנה המידה הצר הזה, הסניגור שטען בפני השופטת רונה פרסון כאשר נכנסתי לאולמה, לא היה חכם במיוחד. פרסון קובעת דיון הוכחות ל-15.6.15, אבל הסניגור טוען ששעתיים לא יספיקו. "למה?", תוהה פרסון. "הבוחן ירד, יש שניים שזה דוחות פעולה וזה קצר, ויש את הנפגעת שתהיה חקירה".

הסניגור מסביר, שברצונו לחקור את הרופאים. פרסון: "אם הם לא יגישו את המסמך ממד"א - תטען את זה בסיכומים". הסניגור בתוקפנות: "אני לא אוותר על הרופא ואני לא אסכים שלא יוגש המסמך הרפואי". פרסון לא מתרגשת, נשענת אחורה ושואלת בשלווה: "באיזו טענה משפטית?". הסניגור מודה שאין לו טענה כזאת, ופרסון נשארת רגועה: "אני מנסה להבין מה הטיעון המשפטי שמונע הגשה של המסמך ואני לא מצליחה. אתה יכול כמובן לטעון כל מה שאתה רוצה. [את ההתנגדות] להגשה עצמה אני לא מבינה". בנקודה הזאת הסניגור מוותר, אחרי דקות של תסבוכת מיותרת סביב קביעת מועד לדיון.

"מה מספר התיק הבא?", שואלת הקלדנית ופרסון מושכת בכתפיה בחצי-חיוך: "שיגידו לנו. לפי הסדר. מי נמצא?". בתיק הזה כבר נקבע מועד להוכחות בחודש יולי, אבל לסניגור יש כמה בקשות. "אני צריכה אותך בהאזנה, כי תצטרכי להתייחס לזה עוד מעט", הפנתה פרסון את תשומת ליבה של התובעת העסוקה בשיחה עם סניגור אחר.

פרסון מקפידה על רישום מדויק בפרוטוקול, כאשר היא מציינת שהנאשם כבר כפר ואין צורך בכפירה כפולה. הצדדים מסכימים על המסמכים וחומר החקירה שמבקש הסניגור, ומהחלטתה של פרסון עולה שהיא מתכוונת לסיים את כל ההוכחות בדיון הבא. אחרי הדיון היא מספרת בדרך אגב לסניגור, ש"היה עכשיו פסק דין מעניין בעליון על נהיגה בשכרות ברכב כבוי" - מה שמלמד על רמת עידכון גבוהה, שכן אותו פסק דין פורסם רק יומיים קודם לכן.


"אם קר, נוריד את המיזוג"


"הנאשמת עכשיו הציגה בפני מסמך", עוברת התובעת לתיק הבא ופרסון מפגינה בקיאות מרשימה למרות עומס התיקים: "לעניין החניה?". אכן כן, ומתברר שמישהו סימן שם אדום-לבן בלא היתר מהעירייה. התובעת חוזרת בה מכתב האישום, ופרסון מוודאת שהנאשמת מסכימה שלא ייפסקו לטובתה הוצאות. "תשמרי את הפרוטוקול ליד הדוח עמוק במגירה. אם מישהו פעם יתעורר, תגידי שזה נסגר", היא מייעצת לנאשמת. "היום איך זה מסומן?", מתעניינת פרסון וגם אומרת מה לדעתה צריך לעשות: "אני לא מציעה שתסמנו דברים שהעירייה אמורה לעשות. אתם יכולים לבקש מעיריית חדרה, אם זה מפריע לכם, שיש סימון לא חוקי ושיטפלו בזה".

הנאשם הבא לא התייצב, הסניגור אומר שלא הצליח לאתרו ופרסון לומדת מהתיק שגם שירות המבחן נכשל במשימה. תוך כדי בירור פרטים עם הסניגור, פרסון מוכיחה שהיא רואה כל מה שקורה באולם: כאשר תובעת לובשת ז'קט, היא ממהרת לומר ש"אם קר לכם, אנחנו נוריד את הקירור". חזרה לתיק: "קודם כל אנחנו נביא אותו בצו הבאה ונמשיך במקביל [מול שירות המבחן]. אנחנו לא בענייני מרדפים. אם הוא לא יודע [על הדיון] או לא רוצה לדעת, נטפל בזה".

פרסון קוראת וקולטת במהירות את כל גלגולי התיק ומפרטת מה עשה שירות המבחן. הסניגור מסביר, שמרשו נבהל מכך ששירות המבחן המליץ שיקבל טיפול. פרסון: "אבל בשביל שהם ימליצו על של"צ, זו חבילה אחת. אני צריכה לאשר את ההסדר [כולו] או לא. ההמלצה של שירות המבחן היא רק המלצה, לטוב ולרע. אבל שירות המבחן הוא הגוף שמנהל שיחות ותהליכים, ויש לו דרך פעולה שנבחנה, ואם הוא לא משתף פעולה איתם - אז זה [להימנע משל"צ] מה שקיבלנו בתור ההמלצה שלהם".

פרסון מעיפה עוד מבט בתיק: "הוא לא מתייצב בבית המשפט מנובמבר. אדוני צריך להביא נאשמים לבית המשפט", היא מבהירה לסניגור. "ואם אני לא מצליח?", הוא שואל ונענה בקצרה: "צו הבאה". הסניגור מבקש עוד חודש כדי לאתר אותו, אבל פרסון לא מסכימה: "אם לא הצלחתם לאתר אותו לדיון היום, אז הוא יחתום על צו הבאה ויפקיד סכום כסף". היא פונה לתובעת: "עד 15.6 תספיקו לבצע צו הבאה?". אבל בישראל של 2015 חודש אינו מספיק לכך, ופרסון קובעת את הדיון ל-9.7.15 ואת סכום הערבות על 1,500 שקל.

בשימת לב ראויה לפרטים, פרסון בודקת כעת האם הנאשם הפקיד את הרישיון כפי שהצטווה. גם לסניגור אין ממש מושג, פרסון חוששת שהדבר לא נעשה, אבל בבדיקה קצת יותר עמוקה במערכת היא מגלה שהרישיון הופקד יומיים אחרי ההחלטה על כך. "הוא לא הפקיד בזמן, אבל יומיים זה לא מה שמטריד אותנו", היא מעירה ומוחקת מהפרוטוקול את הפסקאות שהזכירו לנאשם את חובת ההפקדה. "חבל, שישתף פעולה", היא חוזרת לנתק שיצר הנאשם. "אם אתם צריכים שבית המשפט יעזור לכם בהפניה [לשירות המבחן] - אז כבר עכשיו".


"שלא תהיה תקלה"


הנאשם הבא לא התייצב לדיונים קודמים, הוא מביע את צערו ואומר שהיה בחו"ל. פרסון מפגינה סלחנות-יתר: "אין לך מה להצטער שהיית בחו"ל, אנחנו מצטערים שלא הגעת לדיונים". לדבריה, "זה תיק ישן-נושן", אבל למרבה המזל יש בו הסדר טיעון: נהיגה בהשפעת משקאות משכרים במקום נהיגה בשכרות. פרסון מוודאת מיהו הסניגור ושהנאשם מודע לפרטי ההסדר, וכותבת בשם התובעת שהיא חוזרת על הטיעונים לעונש מאוקטובר 2014, "פרוטוקול עמוד 7 מהאמצע ועד הסוף". אגב: הסניגור, שפגש לראשונה את הנאשם באולם, אפילו אינו יודע במה הוא עוסק.

פרסון מכבדת את ההסדר, הכולל מאסר על תנאי, ומבהירה לנאשם: "כל אחת מהעבירות האלה, אם תורשע בהן במשך שלוש השנים הבאות - אתה צפוי למאסר של שישה חודשים. אתה תקח עכשיו שוברים מהמזכירות ומשלמים בדואר; תשלם בזמן". מובן שהסניגור לא יודע מתי הרישיון הופקד, ושוב פרסון עושה את העבודה בשביל הצדדים. "תקח עוד פעם את האישור [על ההפקדה] מהמזכירות עכשיו כשתהיה שם, שלא תהיה תקלה", היא אומרת לנאשם. תקח את הפרוטוקול, ושלא ניפגש שוב בבית המשפט. רק תקפיד ללכת למזכירות לסדר את כל הדברים".


השורה התחתונה: בקיאות מרשימה והקפדה יפה על הפרטים באחד הצמתים העמוסים והשגרתיים ביותר של המערכת. לפרסון לא הייתה יותר מדי עבודה, והיא ניצלה זאת כדי להפגין מעורבות ואנושיות.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.