במסגרת
הדרת הנשים במגזר הדתי הגיע זה לא מכבר גם למגזר הדתי ציוני בעוד שעד עכשיו עשו זאת בשקט ובצנעה, כאשר שרי החינוך הדתיים כמו זבולון המר ודומיו, אישרו הפרדת כיתות לימוד בבתי הספר היסודיים בין בנות לבנים.
גם בתנועת הנוער בני עקיבא עשו הפרדה בחגים ובמסיבות בין הנערים לבנות, זה כמובן נוסף על תלבושת צנועה מאוד מגיל מסוים.
והנה הסתבר לי כי לא רק נושא הצניעות משחק כאן תפקיד אלא יש הבדל בין אורח החשיבה של הנערה/אישה לבין אורח החשיבה של הנער/גבר. כפי שאומרת דר חן במוסף לימודים של העיתון בשבע "ישנם נושאים שבהם קצב הלימוד וצורת החשיבה שונים בין המינים, לימודים בכתה נפרדת מאפשרת למרצים ללמד כל מין בקצב המתאים לצורת החשיבה שלו ולתת דגשים בהתאם לצורת החשיבה של כל מין", וזה כמובן מתבטא בממוצע הציונים.
איפה המחקרים
המאמר פותח בכך כי מחקרים רבים מוכיחים כי לימודים נפרדים משפרים את ההשגים של שני המינים. משום מה הכותבת אינה מציינת ולו מחקר אחד. אומנם המרצים מתמקדים בעקרו על הנושא הדתי ומתוך כוונה לתת לנשים ללמוד בין נשים בלי הצורך לעשות רושם על המין השני, אולם מכאן והלאה הדרך קצרה להפרדה מוחלטת בין המינים.
הפרופסור
יעקב כץ מרחיק עד חז"ל באמרו כי אין אדם למד אלא היכן שלבו חפץ וההפרדה בין בנים לבנות תורמת לכך שהמכללה הופכת למקום שבו התלמידים והתלמידות ירצו ללמוד.
איך שלא נהפוך זאת הציונות הדתית הולכת ומתחרדת ומאמצת את הדרת הנשים. בונה להן חומות של בידול וחיים במסגרת חד מינית דבר הגורע מהנערות להתרגל לחיים משותפים עם בני המין השני כפי שהחיים דורשים זאת, ובמקום להכין אותן לחיים הם מכינים אותן להבין כי הן שונות וכי הזכויות הדמוקרטיות במדינות הנאורות אינן עומדות לרשותן אלא היכן שהגברים רוצים.
דווקא התורה מראה לנו כי במקום שהאישה עמדה לבדה מול הנחש היא פותתה על ידיו לאכול מעץ הדעת. מי יודע אם הגבר היה איתה אולי
כל ההיסטוריה האנושית הייתה שונה.
ובשולי הדברים אין ספק כי הנוצרים והחילונים אינם נופלים כהוא זה בהשגיהם הלימודיים מהשגי הדתיים שלמדו בכיתות או בבתי ספר נפרדים, אולי נהפוך הוא - ככל שיש סיעור מוחות בין המינים הלימוד משתפר ורמת הציונים עולה.
