"בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה באזרחים", כך חוזר וטוען ארגון זכויות האדם. אך עד כה הוא לא גינה את אחזקתם של
שני אזרחים ישראלים בידי חמאס. ארגון אחר לזכויות הפרט שראוי להזכיר בהקשר זה הוא "המוקד להגנת הפרט". ככל הידוע גם ארגון זה לא גינה את חמאס בשל אי-שחרורם של שני האזרחים הישראלים. המדובר באברה מנגיסטו מאשקלון, וכן אזרח ישראלי נוסף ששמו נאסר לפרסום. לעומת זאת, נציין כי "המוקד להגנת הפרט" כן עתר לבג"ץ למען השבת גופות-פלשתינים למשפחותיהם, כשהוא טוען כי "על-פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי חייבת ישראל להחזיר גופות הרוגים לידי משפחותיהם". מכאן ניתן להסיק כי על-פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי חייב חמאס להחזיר גופות הרוגים (אורון שאול והדר גולדין) לידי משפחותיהם. חובה זו ודאי תקפה בכל הקשור להחזרת אזרחים תמימים, ובהם אזרחים ישראלים, לידי מדינתם.
בהמשך, נזכיר כי גם "האגודה לזכויות האזרח" לא בחרה לגנות את אי-שחרורם של שני האזרחים הישראלים, כמו גם את החזקת גופות החיילים בידי ממשל חמאס בעזה. תופעה דומה קיימת אצל ארגון "אמנסטי", שהוא אחד הארגונים הידועים ביותר בעולם בכל הקשור לזכויות אדם. אי-הגינוי מצד אמנסטי מפתיע במידת מה, משום שהארגון דווקא בחר לגנות את ירי הרקטות לעבר ישראל מצד ארגונים איסלאמיים שונים.
ארגון נוסף שלא גינה את החזקתם של הישראלים בידי חמאס הוא "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל". הוועד פעל רבות נגד השימוש של הרשויות הישראליות במכות נגד נחקרים החשודים בפעילות חבלנית. הוועד טען כי זוהי פעילות בלתי חוקית ובלתי מוסרית. במקביל, חשוב לזכור כי הישראלים שנמצאים בעזה נחקרו על-ידי חמאס, וארגוני זכויות אדם טוענים
כי שיטות החקירה של חמאס כוללות "הכאות באלות, קתות רובים, צינורות וחוטים, או הוחזקו בתנוחות כואבות". כמו-כן נטען כי "לפחות שלושה שנעצרו בזמן העימות באשמת 'שיתוף פעולה' עם ישראל מתו בשבי". על-פי "אמנסטי", במהלך מבצע צוק איתן הוציאו אנשי חמאס להורג למעלה מ-20 עצורים פלשתינים ללא משפט.
הארגון "יש דין" אף הוא בחר להתעלם משימוש באזרחים ישראלים לצרכי מיקוח. בעמוד הפייסבוק שלו מופיעות טענות נגד צה"ל בכל הקשור להפקעת רכוש פלשתיני ושימוש בכוח מופרז במהלך פעילות צבאית. אולם במידה ומעשים אלו אסורים ומהווים "עבירה פלילית", כפי שטוען הארגון, אזי מן הסתם מעשים אלו נחשבים פליליים גם כשהם מבוצעים נגד תושבי ישראל.
ארגון נוסף לזכויות אדם שבחר שלא להתייחס לכליאת האזרחים הישראלים הוא "מחסום Watch". הארגון גורס כי לפלשתינים הנכלאים בישראל יש לספק הגנה משפטית ראויה. כך למשל דורש הארגון לספק לעצורים עורכי דין ועובדת סוציאלית. זאת ועוד, "מחסום Watch" גורס כי לעצורים יש זכות לדעת במה הם מואשמים וכן להבין את השפה שבה כתוב זכרון הדברים של החקירה שעליו הם מתבקשים לחתום. במקרה של שני הישראלים המוחזקים על-ידי חמאס, ברור שלא הוענקה להם אף אחת מהזכויות הללו.
עוד ארגון שבחר שלא לעסוק במצוקתם של שני הישראלים המוחזקים בידי חמאס, הוא "נשים למען אסירות פוליטיות". ארגון זה שהוקם ב-1988 קורא לשחרר את האסירות והאסירים שנאבקו או הואשמו במאבק נגד הכיבוש הישראלי ומוחזקים/ות בבתי כלא בישראל. כך לדוגמה טוען הארגון כי אסירות פלשתיניות "לא מקבלות מכתבים והמכתבים שהן שולחות אינם מגיעים ליעדם". כמו-כן הארגון קובל על כך שהאסירות מוחזקות בתנאי בידוד וכי אין להן אפשרות להיפגש עם בני משפחותיהן. אף שני האזרחים הישראלים שבשבי חמאס אינם מקבלים מכתבים ואינם יכולים להיפגש עם בני משפחותיהם. ככל הנראה הם מוחזקים בתנאי בידוד, וקרוביהם אינם יודעים האם הם חיים או מתים.
יתרה מזו, נזכיר שאחת מהאסירות שלמענן פועל ארגון "נשים למען אסירות פוליטיות" היא לינא ג'רבוני מהכפר עראבה בגליל. ג'רבוני
קשרה קשר עם פעילי ג'יהאד האיסלאמי וסייעה להם בכל הקשור לביצוע פיגועים. ג'רבוני נחשבת לפושעת מלחמה שסייעה בכוונה תחילה לפגיעה באזרחים. פושעת מלחמה זו זוכה להגנת ארגון "נשים למען אסירות פוליטיות". לעומת זאת, שני האזרחים הישראלים בעזה שלא ניסו לפגוע באף אדם, אינם זוכים להגנת הארגון.
"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, בחר אף הוא להתעלם ממצבם של שני הישראלים הנמצאים בעזה. אך בנוגע לאסירים פלשתינים ב"עדאלה"
דורשים כי כל חקירה תהיה מתועדת באמצעות הקלטה חזותית וכן באמצעות הקלטת שמע (תמונה וקול). עבור האזרחים הישראלים העצורים בידי חמאס, הארגון אינו דורש זכויות דומות.
ארגון ישראלי אחר שסירב להתייחס לנושא זה הוא "רופאים לזכויות אדם". הארגון טוען כי פעמים רבות ישראל אינה מאפשרת לחולים פלשתינים לצאת מעזה לישראל כדי לקבל טיפול רפואי. לטענת הארגון, ישראל פוגעת בזכותם של תושבי עזה לבריאות ושלמות הגוף. אולם נראה כי הארגון מתעלם מהעובדה שגם לאזרחים ישראלים יש ההזכות לבריאות. עד היום אין אנו יודעים האם האזרחים שבידי חמאס קיבלו טיפול רפואי בעזה, אבל אנו כן יודעים כי ממשל חמאס בעזה אינו מאפשר להם לצאת לישראל לקבלת טיפול רפואי.
ארגון "גישה" סירב אף הוא לקרוא לשחרורם של הישראלים המוחזקים בעזה. הארגון קובע כי
ישראל צריכה להימנע מהגבלות תנועה ביחס לתושבי עזה. אולם הארגון אינו קורא לחמאס להימנע מהטלת מגבלות תנועה על ישראלים המוחזקים בידיו.
שתיקתם של מרבית הארגונים לזכויות האדם בישראל שאינם קוראים לשחרורם של שני הישראלים המוחזקים בעזה מתעצמת נוכח קריאתו של לא אחר מאשר
מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, לתושבי עזה למסור מידע על הישראלים ולפעול למען שחרורם. זאת בהתאם לחוק הבינלאומי הקורא להגנת על כל אזרח באשר הוא.
