אתמול (א', 9.8.15) התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, שכעל סדר יומה בחירת תשעה שופטים ושופטות לבתי-המשפט המחוזיים ועשרה שופטים ושופטות לבתי-משפט השלום, ברחבי הארץ. קדמה לישיבה זו עתירה לבג"ץ שהגיש כותב שורות אלה, יחד עם העיתונאי והיועץ האסטרטגי התקשורתי, בן ציון ציטרין, נגד יו"ר הכנסת, ח"כ
רוברט אילטוב והוועדה לבחירת שופטים, לפסול ח"כ רוברט אילטוב מהיות חבר הוועדה לבחירת שופטים, עקב קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים וגם/או עקב קיומה של דעה קדומה, כאשר אין סיכוי סביר, כי דעה זו תשתנה במהלך דיוני הוועדה שהתקיימה אתמול.
העתירה לבג"ץ הוגשה לאחר שח"כ רוברט אילטוב אמר, בראיון לתחנת הרדיו "
גלי צה"ל" מייד בסמוך לבחירתו לוועדה לבחירת שופטים, כנציג הכנסת, בוועדה זו, כי: " מבחינתי שופט שלא רוצה לשיר את התקווה לא יכול לשפוט במדינת ישראל, מדינת הלאום היהודי. אני לא אמנה מישהו שמתנגד ברמה העקרונית הבסיסית למדינת ישראל כמדינה יהודית. אני לא צריך לתת לזה יד". מאוחר יותר התבטא ח"כ רוברט אילטוב ואמר, כי: "...ובמיוחד כשהדברים שאמרתי (בראיון הנ"ל לגלי צה"ל, מיד בסמוך לאחר הבחירות לוועדה - ח"ש) הם דברים צודקים המתייחסים לכך שמצופה משופט במדינת ישראל להזדהות עם ההמנון של המדינה שמכוח סמכותה ועל-פי חוקיה הוא שופט...".
עוד התבקש בית המשפט העליון, בשבתו, כבית משפט גבוה לצדק, במסגרת עתירה זו, לקבוע שהחלטת יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין שלא לקיים הצבעה בעניין מועמד אחר לוועדה, במקום ח"כ אילטוב וגם/או סירובו לקיים הצבעה כנ"ל וגם/או הימנעותו מלהחליט, בנדון וגם/או הימנעותו מלהשיב לפניות העותרים, בנדון, מתאריכים 26.7.2015 ו-3.8.2015, הינן החלטות בטלות ומבוטלת, על פניהן וגם/או החלטות הניתנות לביטול -
בין במלואן ובין בחלקן בין היתר, מהסיבה שמדובר בהחלטות שניתנו בחוסר סבירות קיצוני, היורד לשורשו של עניין וגם/או מהסיבה שמדובר בהחלטות החורגות, חריגה קיצונית, על פניה, ממתחם הסבירות וגם/או מהסיבה שמדובר, לכאורה, בהחלטות שניתנו מתוך שיקולים ומניעים זרים ופסולים וגם/או מהסיבה שמדובר בהחלטות העלולות להביא למצב דברים של פגיעה קשה בעקרון השוויון וגם/או להביא לאפלייתם הפסולה של חלק מהמועמדים וגם/או של חלק מהמועמדות, לתפקידי שיפוט במדינת ישראל וגם/או להביא לפגיעה קשה באמון הציבור באמינותה וגם/או בתפקודה של הוועדה לבחירת שופטים.
בג"ץ התבקש במסגרת העתירה להוציא מלפניו צו ביניים, בדרך של צו מניעה זמני, המורה על השהיית דיוניה של הוועדה, זאת עד למתן ההכרעה הסופית בעתירה דנא וגם/או בדרך של צו מניעה זמני, המורה על השהיית חברותו של ח"כ אילטוב, בוועדה זו, כל זאת עד למתן ההכרעה הסופית בעתירה דנא. השופטת התורנית בבית המשפט העליון, כב' השופטת,
אסתר חיות, שדנה בעתירה ובבקשה למתן צו הביניים המבוקש, החליטה בסוף השבוע החולף כי בשלב זה אין היא רואה מקום להוצאת צו הביניים המבוקש וכי המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה, עד 10.9.2015.
לאור החלטת בג"ץ שלא להוציא צו הביניים המבוקש, התקיימה אתמול ישיבת וועדת הבחירה למינוי שופטים. במקום לבחור תשעה שופטים למחוזי ועשרה שופטים לשלום, נבחרו שמונה שופטים למחוזי וחמישה לשלום, כאשר בחירת שאר השופטים נדחתה למועד אחר. ומכאן - לסטטיסטיקה נטו. 7 מועמדים מהמגזר הערבי (מוסלמים ונוצרים) התמודדו למשרות שיפוט שונות, בבתי-המשפט המחוזיים והשלום, ברחבי הארץ.
אף אחד ממועמדים ומועמדות אלה לשפיטה, לא נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים, בישיבתה אתמול, הגם שהיא מונה שני חברי ועדה מהמגזר הערבי - שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן ועו"ד חאלד חוסני זועבי, יו"ר ועד מחוז צפון של לשכת עורכי-הדין. עוד נתון עובדתי-סטטיסטי מעניין. בהתאם לרשימת המועמדים שפרסמה הנהלת בתי-המשפט עוד בשנה החולפת, התמודדו לשתי משרות שופטי בית המשפט המחוזי, בבאר-שבע, שבעה מועמדים,
ביניהם כב' השופט, אחמד אבו פריחה. מי שנבחר היו כב' השופטים: יחיאל חזק וישראל פבלו אקלסרד. למשרת שופט בית המשפט המחוזי, בנצרת התמודדו תשעה מתמודדים,
ביניהם כב' השופטת: רים נאדף וכב' השופטים: סאאב דבור, ערפאת טאהא וזאיד פאלח. השופט בדימוס האשם חטיב ששפט בעבר בבית המשפט המחוזי, בנצרת, הביע דאגה מדבריו של ח"כ רוברט אילטוב ואמר, בשעתו, ביומן הצהרים של רשת ב', כי שום משפטן ערבי, שמכבד עצמו לא יגיש עכשיו מועמדותו לשיפוט.
ברשימת המועמדים לשפיטה שפרסמה הנהלת בתי המשפט לקראת ישיבה הוועדה לבחירת שופטים, בחודש אוקטובר 2014 ולא עודכנה, כמו-גם לא שונתה, מאז מופיעים שמותיהם של עו"ד נסרין אסכנדר מוסא, כמועמדת לתפקיד שופטת שלום, בבתי-משפט השלום במחוזות הצפון וחיפה ושמו של כב' רשם ההוצל"פ, מוהנד חלאילה, כמועמד לתפקיד שופט בית משפט שלום, בחיפה.
מה תעשה הנהלת בתי המשפט וגם/או הוועדה לבחירת שופטים, אם משפטנים ומשפטניות מוכשרים מן המגזר העברבי, יסרבו מכאן ואילך להגיש באופן גורף ומוחלט מועמדויותיהם לתפקיד שיפוט בבתי-משפט בישראל? האם יכפה השב"כ על מועמדים אלה להציג מועמדויותיהם בכוח, לפי סגנון חוק האכלת עצירים בכפייה, שעבר זה לאחרונה מכלול שלבי החקיקה בכנסת? אולי יכריחו מועמדים אלה לשיר בקולי קולות המנון המדינה, "התקווה", יתעתדו זאת בוידאו ולשמחתו של ח"כ רוברט אילטוב, אזי ימונו גם ימונו, מועמדים ומועמדות אלה, מהמגזר הערבי לתפקידי שיפוט?
במדינה שבה דורשים ממועמד/ת לתפקיד שפיטה, כתנאי למינויו לתפקיד שופט/ת
שהינו תפקיד שאינו נתון למרות איש ושהמתנה לתפקיד זה מתחייב/ת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים לשיר מלות המנון הזר לו/לה והנוגד תפיסתו/תפיסתה הלאומיות, ימנעו ממנו לעשות שימוש בשפת אימו וסופם של דברים יגבירו שנאה מיותרת בינו ובין בני מגזרו לבין המגזר היהודי - ושלא לצורך. אל נא תשכחו, בהקשר ובהדבק דברים זה, המשפט המפורסם שאמר המשורר הגרמני, היינריך חיים היינה, לפיו:
"זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם". 
