לעונש החמור שנגזר על
ערן מלכה - שמונה שנות מאסר - עשויות להיות השלכות משמעותיות על התיק הראשי בפרשת פישר ובמיוחד על הנאשם שהפך להיות מספר אחת בו,
רונאל פישר.
דומה, כי עונש זה - אם בית המשפט העליון לא יקל בו בצורה ממשית - קובע את רף הענישה לגבי פישר, ובמידה פחותה גם לגבי יתר הנאשמים בתיק (
רות דוד,
יאיר ביטון,
שי ברס,
יוסף נחמיאס ו
אביב נחמיאס). הסיבה המרכזית היא המדיניות הקבועה, ולפיה יש לשאוף לאחידות ענישה בין נאשמים שונים באותו תיק. קרי: אין ליצור פערים בלתי סבירים בין הנאשמים, ככל שמיוחסות להם עבירות דומות על אותם מעשים.
נכון, העבירות שיוחסו למלכה היו חמורות משל רוב הנאשמים האחרים (למעט פישר, בו נעסוק מיד). הוא עובד הציבור בפרשה, הוא מקבל השוחד, הוא אשר ביצע עבירות של מרמה והפרת אמונים. המחוקק קבע עונש מירבי של עשר שנות מאסר על קבלת שוחד, לעומת שבע שנים על מתן שוחד, והסיבה ברורה: קודם כל יש להגן על טוהר השירות הציבורי ולהרתיע מי מעובדיו העשוי להתפתות להצעות שלמונים.
עם זאת, כאשר המסכת העובדתית היא אחת - הפערים בענישה לא יכולים להיות גדולים מדי. אומנם גזירת העונש אינה אריתמטית, ויש לכל נאשם נסיבות שונות, אך אחידות כלשהי צריכה להישמר, או ליתר דיוק - יחס סביר בין העונשים. בית המשפט העליון חוזר שוב ושוב על הנחיה זו, שיש בה מן ההיגיון ומן ההגינות.
דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במשפט
הולילנד:
אורי לופוליאנסקי ו
אהוד אולמרט קיבלו את אותו עונש במחוזי (שש שנות מאסר), למרות שאולמרט הורשע בסכומי שוחד קטנים בהרבה מאשר לופוליאנסקי, וזאת בשל מצב בריאותו של האחרון והעובדה שהכסף לא הלך לכיסו.
אורי שטרית, שקיבל שוחד בסכומים דומים לאלו של לופוליאנסקי ולא היו לו אותן נסיבות מקלות, נדון לשבע שנות מאסר.
ומה לגבי רונאל פישר? על פניו, העבירות המיוחסות לו פחות חמורות מאלו שבהן הודה מלכה, שכן כאמור המדינה מייחסת לו את מתן השוחד ולא את קבלתו. מצד שני, פישר מואשם גם בעבירות
הלבנת הון ונכון לעכשיו הוא אינו חותם על הסדר טיעון - שיכול להוריד בממוצע 30% מהעונש.
חוץ מזה, כדאי לשים לב לאמירת אגב של השופט
יעקב צבן בגזר דינו של מלכה. צבן אומר, כי פישר היה מחולל הפשיעה בפרשה. בשלב הארכות המעצר בתיק, טענו פישר ומלכה שהאחר הוא שהיה מחולל הפשיעה: פישר אמר שלא יכול היה לעשות דבר בלי המידע ממלכה, ומלכה טען שפישר הוא שהדיח אותו לעבירה. דבריו של צבן אומנם אינם מחייבים את עמיתו
משה סובל שידון בתיק פישר, אך הם בהחלט יכולים לעמוד ברקע.
המסקנה: על פניו, פישר צפוי לעונש של שמונה-עשר שנות מאסר אם לא יגיע להסדר טיעון ואם יורשע. ביטון, ברס והאחים נחמיאס - אם יורשעו, כמובן - צפויים למאסרים קצרים בהרבה, אם כי עדיין מאחורי סורג ובריח. דוד, המואשמת נכון לעכשיו רק בשני מקרים של שיבוש מהלכי משפט, עשויה לסיים את התיק בעבודות שירות.