אוסטיאופורוזיס המוכרת בשם נפוץ אם כי לא מדויק "בריחת סידן", הינה מחלה שבמהותה - ירידה בכמות ובאיכות העצם המגבירה סיכון לשברים. התסמינים הנפוצים ביותר של המחלה הם: שברים בירך, בחוליות ובאמות. המחלה נפוצה בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
לאוסטיאופרוזיס ולבריחת סידן, ישנם גורמי סיכון גנטיים ופיזיולוגיים שאינם תלויים באדם או בסגנון חייו, אך מודעות לגורמי הסיכון הגנטיים והסביבתיים, מאפשרת למזער את הסיכוי לחלות במחלה.
קשה מאוד לזהות את מחלת האוסטאופורוזיס, כיוון שבדרך-כלל אין לה סימנים מקדימים ולכן אנשים רבים אינם מודעים לכך שהם סובלים מתופעת בריחת סידן, ומגלים זאת רק כשהם שוברים עצם. סימנים נוספים היכולים להעיד על המחלה הם כאבי גב כרוניים, הנמכה וקימור בגב העליון.
אבחון אוסטיאופורוזיס נעשה באמצעות בדיקה של צפיפות העצם, שהיא בדיקה פשוטה ולא פולשנית הכלולה בסל הבריאות. צפיפות עצם מהווה מדד להערכת חוזק העצם ומשתנה עם הגיל. שיא צפיפות העצם הוא בגיל 30-25. החל מגיל 50 (גיל המעבר אצל נשים), מתחילה ירידה הדרגתית בצפיפות העצם. מחקרים רבים מראים, כי קיים מתאם בין צפיפות עצם נמוכה לסיכון מוגבר לפתח שברים.
ככלל, למניעת המחלה מומלץ לשמור על אורח חיים בריא: פעילות גופנית, הימנעות מעישון, תזונה עשירה בסידן ותוספות של ויטמין D.
קיימים מספר גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס: גיל מבוגר, הפסקה מוקדמת של מחזור הווסת, סיפור משפחתי, צריכת סידן נמוכה, עישון ועוד. גורם סיכון נוסף הוא טיפול בתרופות מסוימות, כגון סטרואידים. לתרופות אלו השפעה רעה על מבנה וכמות העצם.
אז איך מטפלים באוסטיאופורוזיס כתוצאה מטיפול בסטרואידים?
סטרואידים הינם הורמונים שמיוצרים באופן טבעי בגופנו. בשל היותם מעכבי דלקת חזקים ביותר, משמשים כטיפול במחלות רבות שבבסיסן תגובה דלקתית מוגזמת - אסתמה, דלקת מפרקים, אלרגיות קשות, מניעת דחייה של רקמות מושתלות ועוד.
מדוע סטרואידים גורמים לאוסטיאופורוזיס?
עצם הינה רקמה נוקשה וחזקה מאוד. מפליא אם כך לגלות כי היא נמצאת בהליך תמידי של התחדשות, גם באדם מבוגר, באמצעות מחזור ער של פירוק ובניה. סטרואידים מאיצים את פירוק העצם ומאטים את הליך הבנייה. כך פוחתת כמות העצם וחוזקה. התוצאה בפועל היא שהעצם הופכת שבירה הרבה יותר, כתוצאה ממכה קלה או לעיתים כלל ללא טראומה. שברים עלולים לגרום כאב, ירידה תפקודית משמעותית ואף לסכן חיים במקרים מסוימים.
האם כל מי שמקבל סטרואידים בסכנה לפתח אוסטאופורוזיס?
באופן כללי, כן. אולם, אנשים שמקבלים טיפול זה לאורך זמן ובמינונים גבוהים יותר, הינם בסיכון יותר גבוה. ההשפעה השלילית העיקרית על העצם מתרחשת דווקא בחצי שנה הראשונה של הטיפול - מכאן החשיבות הגדולה במודעות לנושא מצד המטפלים והמטופלים ובנקיטת צעדים מונעים מוקדם ככל האפשר.
קבוצות מסוימות בסיכון גבוה יותר לפתח אוסטיאופורוזיס על טיפול בסטרואידים: - נשים לאחר חדלון הוסת (מנופאוזה)
- אנשים שעברו בעבר טראומה קלה
- אנשים הממעטים בצריכת סידן
- חולים שיש להם סיפור משפחתי של אוסטיאופורוזיס
בעשור האחרון חלה התפתחות רבה בהתייחסות שלנו למחלה. היום ניתן לאבחן אוסטיאופורוזיס בשלביה המוקדמים ולתת טיפול יעיל להקטנת הסיכון לשברים.
