נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' אמנון רובינשטיין, שכיהן כחבר כנסת וחבר הוועדה לבחירת שופטים, מציע לשר המשפטים, חיים רמון, להקפיא את עבודתה של הוועדה ולמנות, כנשיא זמני, את השופט (בדימ.) מאיר שמגר לכהונת נשיא בית המשפט העליון, וזאת במקום הנשיא הנוכחי, פרופ' אהרן ברק, הפורש לגמלאות בספטמבר 2006.
בפועל מציע רובינשטיין להימנע ממינויה של השופטת דורית ביניש לכהונת נשיאת בית המשפט העליון. רובינשטיין החליט לשגר את מכתבו ולהביע בפומבי את עמדתו, בעקבות מה שנראה: התנהלותה הבלתי תקינה של ביניש, שאף הובילה להתפטרותו של השופט בועז אוקון מתפקיד מנהל הנהלת בית המשפט, וזאת עוד בטרם מונתה לנשיאת בית המשפט.
השופט אוקון נחשב לאחד המנהלים הטובים ביותר שהיו בהנהלת בית המשפט. הוא זכה לשבחים רבים, כולל מהנשיא ברק, אך בימים אלה הוא נאלץ להודיע על התפטרותו בעקבות היריבות מצד ביניש והתנכלותה האישית כלפיו. אוקון פעל באחרונה רבות לקידום מועמדותה של פרופ' נילי כהן, וזאת בתמיכת הנשיא ברק, אך ביניש הכשילה מינוי זה, משיקולים זרים, ובימים אלה אף הצליחה לכפות עמדתה על הנשיא ברק - וזה נסוג מתמיכתו במינוי פרופ' כהן. בשל נסיבות אלה, בין היתר, החליט אוקון לפרוש, ולא להוסיף לכהן כמנהל הנהלת בית המשפט בעת שתכהן ביניש כנשיאה.
רובינשטיין כותב במכתבו לרמון, כי "התפטרותו של מנהל בתי המשפט השופט בועז אוקון - אבידה גדולה למערכת המשפט - וחילוקי הדעות סביב מינוי שופטים לבית המשפט העליון, כמו גם אירועים אחרים שהתרחשו לאחרונה, שופכים אור על מצב מדאיג אליו נקלעה המערכת המשפטית בכלל ובית המשפט העליון בפרט. כיהנתי שנים רבות כחבר הוועדה לבחירת שופטים, ולא זכור לי שאי פעם היה מצב כזה".
לדעתי, כותב פרופ' רובינשטיין, "במצב זה, יש לחשוב באורח לא שגרתי על פתרון מצב זה. אני מציע כי, מכיוון שהנשיא ברק אינו מוכן שכהונתו תוארך, ימונה השופט מאיר שמגר, מי שכיהן כנשיא בית המשפט העליון, כנשיא זמני של בית המשפט העליון לתקופה של שנתיים. זה ייעשה באמצעות חקיקה מתאימה. בתקופה זו יהיה על השופט שמגר לחזק את מערכת היחסים בין מרכיביה השונים של הוועדה לבחירת שופטים, ולדאוג למינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון שיביאו לשורותיו משפטנים מעולים שגם יתנו ביטוי להלכי רוח מגוונים של החברה הישראלית".
רובינשטיין מציע, "שעד אז תוקפא עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים ושבינתיים ימונו לבית המשפט העליון רק שופטים במינוי זמני".
רובינשטיין כותב מסיים את מכתבו במילים אלה: "אני כותב דברים אלה לא בלב קל, אך הדאגה לשלטון החוק ולתקינות עבודתה של הערכאה השיפוטית העליונה היא שמדריכה אותי".
