השופט דוד חשין הורה אחר-הצהריים בצו ביניים, למדינה לנמק בתוך 48 שעות, מדוע לא יוכרז על מצב מלחמה ומצב חירום בעקבות המצב הביטחוני בצפון הארץ (יום ג', 25.7.06).

צו הביניים הוצא בעקבות עתירה שהגיש היום ח"כ ביילין. ביילין, שמראשית פעולת צה"ל בלבנון, לא הסתיר את מורת רוחו ממנה, דורש מבג"צ לחייב את ראש הממשלה, אהוד אולמרט, להכריז בפני הכנסת על מצב מלחמה. לדבריו, "בכך שלא הוכרזה מלחמה, מתחמקת הממשלה מחובתה החוקתית למנהל תקין ומחובתה הכלכלית המחייבת פיצוי לרבבות משקי בית".

ח"כ ביילין ציין, כי "ההחלטה על פתיחה במלחמה לא הובאה לממשלה. לא נמסרה לוועדת חוץ וביטחון הודעה ולא נמסרה למליאת הכנסת הודעה בניגוד לסעיף 40 בחוק יסוד הממשלה". עוד אמר, כי "ההשלכות האזרחיות והכלכליות של אי הכרזת מלחמה הן בעיקר במניעת הסדר המאפשר פיצוי מנזקי מלחמה ונזקים עקיפים מעבר לאלו הישירים אשר עבורם יקבלו האזרחים פיצויים".

ביילין, אשר הסתמך בעתירה על חוק יסוד הממשלה, טוען כי להכרזה על מלחמה ישנן השלכות שונות ובהן פיצויים של תושבי הצפון, כאשר במוקד העתירה עומד רצונו של ביילין להביא לדיון ציבורי את עצם הנחיצות בפתיחת המלחמה בצפון.

העתירה, שהוגשה בידי עו"ד חגי אשלגי, מסתמכת על סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה הקובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה". עוד קובע הסעיף כי "ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת".

לטענת העותרים, האירועים בצפון אינם עונים להגדרה אחרת מלבד מלחמה. "מאז יום 12.7.06 בשעות הבוקר מצויה מדינת ישראל במלחמה. המלחמה החלה באקטים של ארגון הטרור חיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי הצפון (אקטים של חטיפת חיילים וירי על ישובים וערים בצפון ישראל), והמשיכה בתהליך הסלמה חריף ומהיר שאותו הובילו ארגון חיזבאללה וממשלת ישראל", נאמר בעתירה.

ואולם, לדברי העותרים, ראש הממשלה נמנע מלמלא את חובתו החוקית להכריז על מצב המלחמה, דבר אשר יש לו השלכות רבות, בין היתר, מבחינת פיצויים של תושבי הצפון. "יש האומרים כי "כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות". ברם, חובת קיום הוראות בסיסיות של חוק היסוד איננה "מוזה" אלא אדן מאדני המשפט הקונסטיטוציוני בישראל", לשון העתירה.

ביילין טוען בעתירה כי "חרף זהותו הפוליטית הידועה של העותר, אין עניינה של עתירה זו בשאלת צדקת החלטות קברניטי המדינה ביחס למלחמה הנוכחית", אולם מיד לאחר מכן הוא מונה שורה של טיעונים שמשמעותם אחת: ביילין בעתירתו רוצה לעורר דיון ציבורי סביב נחיצותה של המלחמה בצפון.

בין היתר, נאמר בעתירה כי "לכל מלחמה תהא תמיד עילה או אירוע - שאינם ביוזמת ישראל דווקא - אשר "יציתו" את האש. יחד עם זאת, ההיסטוריה של המלחמות בישראל מוכיחה שבכל שלב שלאחר קרות ה"עילה" או ה"אירוע" שהציתו את האש, יכולים קברניטי המדינה לבחור את עוצמת העימות שאליהם הם מצעידים את מדינת ישראל" - רוצה לומר: בניגוד לקונצנזוס הרווח בישראל המדבר על מלחמת "אין ברירה", טוען ביילין כי ישראל בחרה במלחמה בצפון מרצונה החופשי.

ביילין דורש לחייב את ראש הממשלה לפעול על-פי סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה, להכריז על מצב מלחמה ולמסור הודעה בהתאם בפני מליאת הכנסת.