|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מפגינים ערבים ישראלים במצעד מחאה כהזדהות עם אחיהם הפלשתינים, נצרת, 10 באוקטובר 2015 [צילום: באסל עווידאת, פלאש 90]
|
|
|
ומה עם הציבור הערבי?
|
גלישת אלימות למגזר הערבי בישראל על-רקע התערערות המצב הביטחוני בשטחים ובי-ם אינה בבחינת חידוש. מבחינת רבים מהערבים בישראל, מאחורי היחסים הבעייתיים הללו נמצאות כוונה ופעולה ממסדית להדיר אותם מהמרחב התרבותי והפוליטי של המדינה, המוצגת על-ידי הרוב, כ"מדינה יהודית דמוקרטית"
|
|
|
|
|
נוכחותם המשמעותית של צעירים בהפגנות והנוכחות של תנועת הצעירים הווירטואלית "אל-חיראכ אל שבאבי" מעידים, כי שכבות רחבות אינן משייכות עצמן לאלה הנהנים ממדיניות השילוב ולכן הן מונעות על-ידי תחושות תסכול. תחושות אלה מובלטות במדיה החברתית, המזינה מסרים רדיקלים פלשתינים, ערביים ומוסלמיים בעוצמה ובמהירות, תוך שהיא מצמצמת מאוד את השפעתם של גורמים מסורתיים על הרחוב בכלל ועל הצעירים בפרט | |
|
|
|
|
|
גל האירועים האלימים שפקד את השכונות הערביות של מזרח ירושלים וגלש למדינת ישראל לא פסח גם על המיעוט הערבי בישראל. בגליל, ב'משולש' ואף ביישובים הנחשבים מעוזי הדו-קיום היהודי-ערבי, כמו יפו, נרשמו הפגנות, בחלקן התרחשו תקריות אלימות. על כך יש להוסיף מקרים בודדים של דקירה, שבוצעו על-ידי אזרחים ערבים. אלה תרמו לפחד ולזעם בקרב הציבור היהודי, שלעתים אף נשא אופי אלים, וזה מצדו הגביר את החשש בקרב הציבור הערבי מפני מעשי נקם ואת המתח בינו לבין הציבור היהודי. גלישת אלימות למגזר הערבי בישראל על-רקע התערערות המצב הביטחוני בשטחים ובירושלים אינה בבחינת חידוש. דוגמאות בולטות לכך נרשמו בזמן האינתיפאדה הראשונה וגם בשלב הראשון של האינתיפאדה השנייה, אז, בשנת 2000, התפתחו 'מהומות אוקטובר'. מהומות אלה, שאירעו לפני 15 שנה בדיוק, הסתיימו ב-13 הרוגים ערבים ועשרות פצועים בעקבות עימותים קשים עם המשטרה. על-רקע זה נוצר שבר עמוק ביחסים בין יהודים לערבים. תופעות דומות, הגם שבפרופיל נמוך בהרבה, נרשמו על-רקע מבצעי צה"ל ברצועת עזה בשנים האחרונות. תופעת הזליגה החוזרת ונשנית מהזירה הישראלית-פלשתינית לזירה הישראלית גופא מלמדת, כי ישראל לא הצליחה למחוק את תחושת הזהות הלאומית המשותפת בין התושבים במרחב הפלשתיני שבישראל ושמחוצה לה. שוב ושוב הוכח, שלצד התפתחותם הנפרדת של מרחבי היישוב הפלשתינים נותרו בעינן זיקות חזקות מתוקף עברם ההיסטורי, תפיסת הזהות הפלשתינית וקשרי המשפחה, אשר ביחד יוצרים סולידריות העומדת במבחן בכל פעם שנוצר מצב הכרוך בפגיעה משמעותית בחייהם של פלשתינים או בסמלים לאומיים ודתיים שלהם, כמו מסגד אל-אקצה. מסגד אל-אקצה מהווה עבור הפלשתינים - כולל אזרחי ישראל - סמל דתי ולאומי ראשון במעלה. כאשר ציבור זה מאמין, כי המסגד מאוים, כפי שאירע לאחרונה, הוא נוטה להתלכד מאחורי הסמל ולפעול ל"הצלתו". אולם, זה רק חלק מהתמונה. החלק החשוב הנוסף בה נוגע למערכת היחסים שהתפתחה בשנים האחרונות בין המיעוט הערבי לבין הממסד הישראלי והציבור היהודי במדינה. מבחינת רבים מהערבים בישראל, מאחורי היחסים הבעייתיים הללו נמצאות כוונה ופעולה ממסדית להדיר אותם מהמרחב התרבותי והפוליטי של המדינה, המוצגת על יד הרוב, בהבלטה גוברת, כ"מדינה יהודית דמוקרטית". הביטוי הבולט האחרון לכך הייתה החקיקה האנטי-ערבית בכנסת, שהייתה חלק מתופעה שהגיעה לשיאה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, ולא רק בקרב חוגי הימין. גם קריאתה של מפלגת העבודה בשם " המחנה הציוני" נתפסה כחלק ממגמה זו. דעה מקובלת בציבור הערבי גורסת שממשלות ישראל חותרות, בייחוד מאז פורסמו 'מסמכי החזון הערביים' בסוף 2006/תחילת 2007, לממש את מדיניותה כלפי המיעוט הערבי באמצעות מדיניות השילוב הכלכלי, הנשענת על שיקולים כלכליים - הצורך להגדיל את פריון העבודה. זאת, על יסוד ההנחה, כי שילוב כלכלי יתרום ליציבות עקב התמקדות הערבים ברווחת הפרט. דומה כי אירועי המחאה האחרונים בקרב הציבור הערבי, גם אם לא יסלימו, מעידים לא רק על חוזקו של ממד הזהות הפוליטי - פלשתיני והדתי-מוסלמי, אלא גם על שבריריותו של מודל השילוב הכלכלי. זה מאותגר גם על-ידי העדר איזון בין ההדרה הפוליטית-תרבותית, המקבלת עדיפות מובהקת, לבין תפיסת השילוב הכלכלי, ויותר מכך על-ידי ההכרה הרווחת בקרב הערבים בישראל, כי יישום תפיסת השילוב מתנהל בעצלתיים ובהיקף מצומצם. נוכחותם המשמעותית של צעירים בהפגנות והנוכחות של תנועת הצעירים הווירטואלית "אל-חיראכ אל שבאבי" מעידים, כי שכבות רחבות אינן משייכות עצמן לאלה הנהנים ממדיניות השילוב ולכן הן מונעות על-ידי תחושות תסכול. תחושות אלה מובלטות במדיה החברתית, המזינה מסרים רדיקלים פלשתינים, ערביים ומוסלמיים בעוצמה ובמהירות, תוך שהיא מצמצמת מאוד את השפעתם של גורמים מסורתיים על הרחוב בכלל ועל הצעירים בפרט. זה חלק מהרקע להיחלשותו היחסית של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שבאה לידי ביטוי לאחרונה בשיעורי ההצבעה הגבוהים לכנסת (הפלג הצפוני מתנגד עקרונית להשתתפות בבחירות). גם באירועים האחרונים ועוד לפניהם, במהלך הפגנות מחאה שנערכו סביב סוגיית הקרקעות של הבדווים בנגב, הפלג הצפוני מילא תפקיד שולי יחסית. נוכח חולשה זו, התנועה של ראאד סלאח, המכונה "שייח' אל-אקצה", מקדמת את האג'נדה הטעונה של ירושלים, במגמה להרחיב את אחיזתה בציבור. מול אלה יש לציין את התפקיד האחראי, בדרך כלל, שמילאה באירועים האחרונים ההנהגה הפוליטית - המקומית והארצית - של הציבור הערבי. זו הושפעה כנראה גם ממה שנתפס כהמלצתו של יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס ל'פלשתינים שבפנים' להימנע מאלימות ולרסן את תגובותיהם. חברי ועדת המעקב העליונה נהגו בדרך כלל עד כה, באיפוק יחסי, אך מהדהד. כך נדחה שוב ושוב ביקורם המתוכנן של חברי הכנסת של הרשימה המשותפת בהר-הבית - ביקור שעלול היה לייצר גל נפיץ של אלימות, גם אם הם לא נמנעו מגילויי סולידריות פומביים עם בני עמם בשטחים. על-רקע זה הוכרזה השביתה הארצית (ה-13 באוקטובר), שכמו עצרת ההזדהות המרכזית רבת המשתתפים שנערכה בסח'נין, עברה בשקט. בנסיבות אלה מתבלטת גישתו המתונה של ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, המצליח בינתיים לאכוף את גישתו הפרגמאטית על אישים וגורמים קיצוניים יותר בהנהגה הפוליטית ותוך כך משכיל לשמור על אחדותה, למרות חילוקי הדעות העמוקים בין אגפיה. במצב מורכב זה, מה ראוי לה לממשלת ישראל לעשות מול המיעוט הערבי? - בטווח הקצר, האתגר המרכזי הוא לשמור על הסדר במרחב הערבי ולבודד את האירועים בתוכו מאלה המתרחשים במזרח ירושלים. יש חשיבות עליונה למאמצי ההידברות של המשטרה ושל גורמי הממשלה עם ההנהגות הערביות. מן הראוי להימנע מהדרתן ומהצגתן כגורם מקצין. יש לחזק את הרכיבים המתונים בהן ואת יכולתן להרגיע את הרחוב התוסס, ובעיקר את הצעירים, גם אם לא ברורה מידת השפעתן עליהם. להתנהלות המשטרה ברחוב הערבי יש השפעה ניכרת על המתרחש ועל האווירה בו. עד עתה נראה, כי המשטרה הפיקה את לקחי מהומות אוקטובר 2000. לאורם, חשוב להכיל את האירועים הביטחוניים באופן נחוש אך מידתי, באורח שיאפשר קיום מחאה בלי שזו תגלוש לאלימות ולטרור. אתגר קשה נוסף הניצב בפני המשטרה הוא ההכרח למנוע תופעות של אלימות מצד יהודים נגד ערבים, שעלולה לדרדר את המתח בשטח.
- עיקר המאמץ הממשלתי צריך להיעשות מיד עם שוך המהומות. על הממשלה לבחון מחדש את מדיניותה הכוללת כלפי המיעוט הערבי בארץ, ובעיקר להאיץ ולהרחיב מאוד את יישום התהליכים שבהם הוחל במטרה להגביר את ההשתלבות הכלכלית של האוכלוסייה הערבית. נושאים אלה כבר נידונו בפגישה שהתקיימה ב-21 במאי בין ראש הממשלה לבין ראש הרשימה המשותפת ועל פניו קיימות כבר לא מעט תוכניות, הממתינות ליישום. זה הזמן לייצר הידברות עם ההנהגה הלאומית של המיעוט הערבי, לצד תנופה ביישום מואץ של התוכניות הקיימות, בתחומי התעסוקה, החינוך והתשתיות. חשוב יהיה גם לתרום לצמצום השיח הלאומני האנטי-ערבי במערכת הפוליטית בישראל, ולא פחות מכך - ברחוב הישראלי.
|
|
מאיר אלרן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, משמש כראש התוכנית לחקר החזית האזרחית (העורף) וראש משותף לתוכנית חברה וביטחון לאומי. איתמר רדאי הוא חוקר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי והמנהל האקדמי של תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, הפועלת במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
|
|
תאריך:
|
25/10/2015
|
|
|
עודכן:
|
25/10/2015
|
|
דורון מצא, מאיר אלרן, איתמר רדאי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מסעודה משדרות
|
26/10/15 04:13
|
|
|
|
3 אווילים
|
26/10/15 14:54
|
|
|
|
אהרון שחר
|
28/10/15 12:38
|
|
2
|
|
שדגד
|
26/10/15 08:03
|
|
3
|
|
לוגי
|
26/10/15 08:07
|
|
4
|
|
מיכל מירושלים
|
26/10/15 08:11
|
|
ערבי ישראלי בן 23 תושב ג'לג'וליה חצה בשבת אחר-הצהריים את הגבול שבין ישראל לסוריה. כך הותר לפרסום (יום א', 25.10.15) לאחר איפול של שעות ארוכות. על-פי ההערכות של גורמי המודיעין ומערכת הביטחון, מדובר במהלך שבוצע באופן מתוכנן ואשר תואם, ככל הנראה, עם גורמים הנמצאים בסוריה.
|
|
|
מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, יפגש ברבת-עמון עם נציגי הרשות הפלשתינית ונציגי הממלכה האשמית לדון בהסדר קבע על הר-הבית, אשר לדרישתם חייב להיות בשליטה מוחלטת של הווקף, ורק בהחלטה שלהם לגבי גישת היהודים למקום. אינני יודע אם נציג רשמי ישראלי הוזמן, או אם כמנהג ממשל אובמה יוצג לישראל "פתרון" מוסכם שעליה לקבלו.
|
|
|
פעמים רבות דנו בוועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון במניעת מועמדותה של מפלגה או חברי כנסת שונים על-פי סעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת, "מניעת השתתפות רשימת מועמדים" על-רקע של אחד לפחות מן השלושה: א) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ב) הסתה לגזענות; ג) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
|
|
|
ב-14 לחודש מאי 1948 מכריז ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. מיד באותו הלילה פולשים שישה צבאות של מדינות ערב למדינת ישראל הצעירה שזה אך קמה לפני מספר שעות . המדינות הפולשות הם מצרים, סעודיה, לבנון, עירק, ירדן ואחרונה סוריה.
|
|
|
לנוכח מה שמתרחש כאן - דברים איומים ונוראים, הספינה שבה אנו שייטנו ומשייטים, יהודים וערבים אזרחי המדינה, מיטלטלת אל מול הררי גלים גבוהים, ענקיים, מבעיתים וטורפים - נשאלת השאלה: לאן מנשבת הרוח? אך זו אינה רוח. רוח-קדים, לעומת מה שקורה כאן, היא משחק ילדים, מעין ליטוף רך, מעודן ומרענן. מה שקורה כאן, זה להטוטי אש בוערת ומכלה, וזיגזגי דם הנשפך, ניגר ונשטף אל החוצות. מה שקורה כאן זה יותר מטייפון, עובר את ההוריקן ושוטף פי כמה מצונאמי. אלו הן תופעות טבע אימתניות שממשמשות, מתרחשות ובאות, ואתה נערך מולן במידת היכולת כהוגן. הן הורסות, מכסחות וחולפות. אך הן מתחלפות ברוגע, בחמימות, בשמש זורחת וידידותית לסביבה ולבני-אדם, ומותירות אותך, למרות חוסר האונים האוחז בך, עם טיפת כבוד, קורטוב יוקרה וקמצוץ שאר רוח.
|
|
|
|
|
|
תומר קורנפלד
חקיקה בגרמניה בדבר הוצאת הקנביס מרשימת החומרים האסורים במדינה, שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת אפריל, הביאה לזינוק בוול סטריט במניית חברת הקנביס אינטרקיור ובמניות החברות הקנדיות טילריי ...
|
|
|
דרור אידר
כיצד התקיימנו בעולם חסר התגלות, בגיא צלמוות של לאומים, נתונים לסכנת השמדה? מגילת אסתר הכינה אותנו לעולם כפי שמוכר כיום, שבו מוכרחים לתמרן בסבך הפוליטיקה העולמית כדי להשיג את הבסיס:...
|
|
|
יואב יצחק
חברת אלביט מערכות, שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בתל אביב ובוול סטריט, היא אחת החברות הגדולות בישראל שוויה על-פי מחירי הבורסה מגיע ל-32.7 מיליארד ש"ח מידע שהגיע ל-News1 מלמד על ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|