הפסקת האש שהושגה עם האוייב המר, חיזבאללה, שיחררה את הניצרה המשפטית לטיפול באוייב פנימי, מסוכן לא פחות: השחיתות האוכלת כל חלקה טובה בישראל. תיקים שטופלו בשקט בשקט, בגלל שהתותחים רעמו, מקבלים עתה סדר עדיפות גבוה, כפי שצריך.
- [
התנהלות אולמרט בעת המלחמה]
המשטרה העבירה לפרקליטות את תיק החקירה בפרשת השר חיים רמון והיא ממליצה להגיש נגדו כתב אישום בגין מעשה מגונה לכאורה בעובדת מדינה; היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע על הגשת כתב אישום נגד השר צחי הנגבי, לאחר שדחה את הסבריו, שהועלו בשימוע; נשיא המדינה, משה קצב, עומד להיחקר, באזהרה, בשל חשד להטרדה מינית ו/או שנסחט בגלל טענות על חנינות שלא כדין; החקירה נגד השר שלום שמחון מתקדמת, בשאלה האם קיבל מתנות/טיסות שלא כדין; מבקר המדינה עומד להגיש את ממצאיו נגד המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, בפרשת התרומות שקיבל מאילי הון למען קמפיין הבחירות שניהל לראשות מפלגת העבודה; הרמטכ"ל, דן חלוץ, עומד עתה בפני מיתקפה קשה בשל אופן התנהלותו ומכירת קרנות נאמנות שביצע, בעיצומה של תגובת צה"ל בשעות שלאחר חטיפת החיילים. החשיפה החשובה של העיתונאי יהודה שרוני [מעריב, 16.8.06] אומנם אינה מצביעה על עבירה פלילית מצד חלוץ, אך היא מראה על התנהגות בלתי מוסרית ואטומה מצד חלוץ.
לכאורה, נראה כי הטנא המשפטי-ציבורי עמוס ומה כבר אפשר לחדש. אחרי הכל: מה יכול להיות חמור יותר מנשיא המסובך בחקירה פלילית; שר משפטים שנקלע לנבצרות (זמנית?) באופן שאינו מאפשר לו לעסוק במינוי שופטים, ועוד שלושה שרים המסובכים בחקירות פליליות. למעשה, ואת זאת אני מבקש לחדד כאן, כל הפרשות שלעיל, העומדות עכשיו על-סדר היום הציבורי, הן רק הקדימונים לפרשה האמיתית, הגדולה עוד יותר - פרשת השוחד שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט. שר הולך ושר בא, אך אם יוכחו החשדות נגד אולמרט - והם יוכחו, חכו ותיראו - יביא הדבר, להערכתי, לקריסת הממשלה תוך זמן קצר ולהקמת ממשלה חדשה, בלי אולמרט.
מבקר המדינה עוסק במשך כחצי שנה בחקירת פרשת הבית שרכשו אהוד ועליזה אולמרט. החקירה נפתחה בעקבות תחקיר שערכנו ופרסמו כאן באתר. שני הטיעונים המרכזיים שהצגנו וחזרנו עליהם שוב ושוב (ורבים רבים אטמו אוזניהם מלשמוע...):
- אולמרט קיבל שוחד כאשר רכש באוקטובר 2004 מחברת אלומות מג הנדסה בע"מ דירת גן ברחוב כרמיה בירושלים תמורת 1.2 מיליון דולר בלבד, בעוד שהשווי היה כבר אותה עת גבוה בהרבה. לפי הערכה שמרנית, שווי המתנה שקיבל מגיע למאות אלפי דולרים ועד מיליון דולר בהערכות אחרות. בעת שקיבל את השוחד כיהן אולמרט בתפקידי שר התמ"ת, כמ"מ ראש הממשלה וכיו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל;
- כדי שתוכל אלומות מג הנדסה בע"מ לממן את תשלום השוחד (מכירת הבית לאולמרט נעשתה במחיר הפסד, מבחינתה), ובכלל - כדי שניתן יהיה להוציא אל הפועל את פרויקט פירוק והריסת הבית, המצוי בשימור, הופעלו אנשיו של אולמרט בעיריית ירושלים, ובראשם אורי שטרית, מי ששימש אותה עת מהנדס העיר. סיכומו של עניין: מעמדו של אולמרט נוצל לרעה, על-חשבון הציבור. תוכניות הבנייה, שהגישה החברה היזמית, אושרו באופן חריג הנוגד את החוק, מה שמאפשר לחברה להכפיל את השטח הבנוי בפרויקט ולקבל תמורה בגין חלק ניכר מהשוחד שניתן לאולמרט.
מבקר המדינה חוקר כאמור עניינים אלה. החקירה מצויה בשלבים מתקדמים ביותר. את זאת יודעים היטב אולמרט ואנשיו. ולא רק הם. עכשיו צריך להמתין להחלטות של מבקר המדינה.
כפי שכבר קבענו כאן, אין ולא יכול להיות ספק: אולמרט קיבל שוחד בהיקף של מאות אלפי דולרים לפחות. אולמרט, יחד עם המהנדס שטרית, השחית פקידים בכירים בעיריית ירושלים והדיח אותם לבצע פעולות אסורות. בראש המדינה עומד אפוא אדם שנטל שוחד. פשוטו כמשמעו. לגישתי, כל בדיקה/עצמאית תגיע למסקנות אלה. לכן אולמרט צריך ללכת הביתה, מהר ככל האפשר, בטרם יפתח במלחמה מיותרת נוספת.
כל האמור לעיל נלקח בחשבון, במידה מסויימת, על-ידי אישים בכירים במערכת הפוליטית, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. לראיה: מתחת לפני השטח החלה תזוזה. מאחורי הקלעים הם מתחילים להתעניין, לשאול שאלות. להיערך לבאות.
