בימים אלה חברי כנסת שונים המתיימרים להנהיג את המפלגה האבודה ואת מחנה "השלום" מתחרים ביניהם בהצעות שונות, שהמכנה המשותף שלהן הוא ההקצנה הגזענית: מי יטרנספר יותר יהודים במסגרת תוכניות "מדיניות" מהסוג של "שטחים תמורת טרור". האל שהכזיב, מכחיש השואה מרמאללה, חושף שוב ושוב את פרצופו האמיתי ואת הדמיון בינו לבין אחיו מן החמאס וגם מדאעש, אבל אין זה מפריע להם להמשיך בהזיות "השלום" בכל מחיר, שממנו לא נותר אלא גירוש יהודים מבתיהם בארצם.
כך, למשל, חבר הכנסת
עמיר פרץ מציע הסגרת הרוב המכריע של שטחי יהודה ושומרון לכובש הערבי וגירוש של רבבות יהודים, כאילו היו מיטלטלין שאין חפץ בהם, ולא בני אדם עם זכויות אדם ואזרח המגיעות להם ולא רק לו. הוא מיתמם וחולם שהאויב יסתפק בשכונות הערביות בירושלים כבירת מדינתו, בשעה שהמחלוקת על ירושלים היא על העיר העתיקה ועל הר-הבית, ולא על מחנה הפליטים שועפאט.
כך, למשל, חבר הכנסת עמר בר-לב מציע "תוכנית" בעלת 4 שלבים:
- הקפאה גזענית של בנייה יהודית מחוץ ל"גושים", בשעה שבנייה ערבית תימשך באין מפריע תוך כדי קביעת עובדות בשטח;
- חוק "פינוי-פיצוי מרצון" ליהודים בלבד; האם היה מעלה בדעתו לחוקק חוק "פינוי-פיצוי מרצון" לערבים בלבד?;
- הפיכת עוד שטחי C לשטחי B, כלומר מתן פרס למחמוד עבאס ולמחבליו בצורת הסגרת עוד נתחי מולדת לאויב והגברת הסיכון למדינת היהודים, ובמלים אחרות - הוספת שמן על מדורת הטרור;
- פיתוח מדינת הטרור העזתית, כלומר "פתרון" שתי המדינות, אחת עבאסית ואחת חמאסית, תנועת מלקחיים נגד ישראל.
אותו עמר בר-לב הביע את ההתנגדות הקולנית ביותר נגד ביקור אפשרי של המועמד המוביל במחנה הרפובליקני בארצות-הברית, בגלל קריאתו למנוע כניסת מוסלמים לארה"ב, שאותה הגדיר בר-לב כגזענות. במה טובה דרכו של עמר בר-לב - איסור קבוע על יהודים לגור בחבלי ארץ מסוימים - מהצעתו של דונאלד טראמפ - איסור זמני על מוסלמים להיכנס לאמריקה? מוטב שבר-לב ומרעיו ייטלו קורה מבין עיניהם, יסתכלו במראה ויבחינו בגזענות המאפיינת את הצעותיהם. השמאל הקיצוני בישראל מסוכן יותר מהימין הקיצוני באירופה.
אותם אנשי "שלום" וזכויות אזרח מוחים בצדק נגד החפצה של נשים, התייחסות לאישה ולגופה כאל חפץ. מדוע לדעת אותם צדקנים טלטול יהודים כחפצים ממקום למקום איננו החפצה מקוממת?
על-רקע הבסיס הגזעני לכל תוכניות ה"שלום" למיניהן בולטת שתיקתו המתמשכת של היועץ המשפטי לממשלה, אשר מעלים עין מבסיס זה וממגמות שהמכנה המשותף שלהן הוא פגיעה בזכויות הפרט של יהודים. התבטאויות כאלה ומעשים כאלה נגד יהודים בכל מקום אחר בעולם היו מקוממים אותנו, אבל רק בישראל מותר לקדמם למען "השלום" הגזעני והחזירי.
היועץ המשפטי לממשלה מגלה לפעמים פעלתנות יתר, אבל דווקא כשצריך אותו בולטת שתיקתו הרועמת. כך, לנוכח הרעיונות הגזעניים שהועלו לעיל, וכך לנוכח המציאות בארץ בחודשים האחרונים. חיסול מחבלים במהלך ביצוע פיגועים חייב להיות מגובה מראש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, בלי שחייל/שוטר/אזרח שנחלץ להפסקת מסע הרצח יחשוש מפני העמדתו לדין עקב כך. היסוס של חייל/שוטר/אזרח בנסיבות כאלה עלול לעלות בחיי אדם. על כן, דווקא העומד בראש מערכת אכיפת החוק חייב להבהיר שלא יוגש כתב אישום נגד חייל/שוטר/אזרח שגילה תושייה ואומץ-לב במצבים מורכבים אלה.
