אודה, שהרבה פעמים מצאתי עצמי מסויג מדבריו של
נחמיה שטרסלר בערוצי הטלוויזיה ומתכנים במאמריו בעיתון
הארץ. אך הפעם אני מוצא לנכון להביא דברים בשם אומרם. נחמיה שטרסלר מזכיר לחברת הכנסת
שלי יחימוביץ' כיצד היא נהגה במישור המדיני בהיותה מועמדת מפלגת העבודה לתפקיד ראש הממשלה, וכיצד היא נמנעה לראות את הקשר בין כיבוש ובין עיוותים חברתיים וכלכליים, כשהיא מתיימרת להיות הקול החברתי.
בהתייחסותו לקריאות תגר של שלי יחמוביץ נגד בוז'י הרצוג (הארץ, 2.2.2016) כותב נחמיה שטרסלר: "... היא פגעה וזלזלה בכל מי שניסה לדבר על הקשר ההדוק בין הכיבוש וההתנחלויות לבין המצב הכלכלי-חברתי. בראיון לג. וייץ (הארץ 19.8.2011)... יחימוביץ' אמרה בדיוק כמו נתניהו ובנט. שאין קשר בין המיליארדים שהולכים להתנחלויות לבין הפערים והעוני בתוך גבולות הקו הירוק...."
האתוס המרכזי
נחמיה שטרסלר מעמיד מראה מול שלי יחימוביץ' המתהדרת בהיותה נושאת קולה של הסוציאל דמוקרטיה, "היא אפילו לא סוציאליסטית. סוציאליסט אינו יכול להתעלם מחוסר הצדק מגזל האדמות ומההתעללות היומיומית בפלשתינים" מזכיר נחמיה שטרלסר ממה שהתעלמה שלי יחימוביץ' המזכ"לית לשעבר של מפלגת העבודה.
אני חושש, שברשימה הבאה של שתולים בוגדים עלולים אנשי "אם תרצו" לכלול את שמו של נחמיה שטרסלר, כי הוא מזכיר לשלי יחימוביץ' את מה שהיא שכחה בהיותה מזכ"ל העבודה - "אין לקבל מבחינה מוסרית את המצב שמתנחלים נוטעים עצי זית על אדמה שגזלו, ומהם מייצרים שמן זית, שיחימוביץ' קונה להנאתה".
מי ייתן וההתרסה הכואבת של נחמיה שטרסלר בסיום המאמר לכתובתה של שלי יחימוביץ' תופנם על-ידי ממשלת ישראל - "אם היא בעד ההתנחלויות האהובות, על מה בדיוק תנהל משא-ומתן מדיני"?
תודה לנחמיה שטרסלר, שהזכיר לשלי יחימוביץ' את "האתוס המרכזי של מפלגת העבודה", אותו זנחה כשהובילה את מפלגת העבודה תוך קריצה לימין, קריצה שהעלתה רק 15 מנדטים. 2 מנדטים יותר ממה שהצליח לדלות
אהוד ברק.