אין סכנה, ששר החינוך,
נפתלי בנט, יתייצב מעל המרקע בכל בית של אזרח ישראלי ויקרא טקסט מבחיל, בו מכונים חיילי צה"ל אנסים ונקרופילים, כפי שעשה כשקרא קטע מספרה של דורית דוריאן. כי הפעם הטקסט הוא מהצגה "בולדוזר" של תאטרון ירושלמי דתי, "אספקלריא", המוקיע את ההינתקות מרצועת עזה.
בשנים האחרונות תאטרון "אספקלריא" נתמך על-ידי משרד החינוך בכמיליון שקל לשנה. אין ספק, שזו תופעה ראויה לשבח, שקם תאטרון בירושלים לפני כשש עשרה שנה עם אג'נדה דתית, יפה שבשנתיים שלוש שנים האחרונות זוכה לתמיכה של כמיליון שקל לשנה. ראוי התיאטרון למשכן קבע, ולכן ראויה ומבורכת היוזמה להקמת המשכן לתיאטרון בפינת הרחובות הנביאים-שטראוס בירושלים. טקס הנחת אבן הפינה יהיה במעמד שרת התרבות,
מירי רגב, וראש העיר,
ניר ברקת.
לתאטרון "אספקלריא" יש אג'נדה, ומתוך אותה אג'נדה הוא העלה את ההצגה "בולדוזר", בה יש ביקורת קשה נגד חיילי צה"ל, הלוקחים חלק בפינוי התושבים היהודים מרצועת עזה. הצגה בתאטרון תפקידה לאתגר, האתגור "בבולדוזר" מוציא מתוכו משפט, כמו: "אתה נותן יד לפושעים" לעברו של בן המסייע באריזת חפציה של אם, שנרצחה בעת פיגוע באותו בית. המשפט נאמר על-ידי האבא.
מהומת אלוהים
"גם אייכמן ממלא פקודות, אתה לא מתבייש לעשות סלקציה ליהודי?...". משפט זה, המשווה את החייל לאייכמן, נאמר בדיאלוג, כשהחייל אומר בנימת התנצלות - "אנחנו ממלאים רק פקודות".
באירוע המתואר בהצגה, מירי רגב הייתה דוברת של הצבא, שלכתובתו של אותו צבא נשלחות מלים מאוד לא מחמיאות, כמו: "נקרופילים". אולי מירי רגב התייחסה למילה היוונית "נקרופילים" כאל מילה נרדפת ל"סימפטיה" ולא הבינה שמעל במת תאטרון בירושלים מאשימים את צה"ל במשיכה מינית לגוויות של מתים, כי זאת משמעות של המילה היוונית "נקרופילים"
מנהלי תיאטרון "אספקלריא", שקראו בחייהם יותר מדף אחד בתלמוד, קראו בוודאי בתלמוד הבבלי, בבבא בתרא דף ג' עמ' ב' את נגע הנקרופילים האימתני, שנהג הורדוס במרים החשמונאית אחרי שהתאבדה.
אם מעל תיאטרון "אל מידן" בחיפה הייתה מושמעת המילה היוונית "נקרופילים" לעברם של חיילי צה"ל היינו עדים למהומת אלוהים והתפרצות וולגארית של מירי רגב ונפתלי בנט בכל אמצעי התקשורת. אך כשביטוי זה נזרק בתיאטרון בשם "אספקלריא" עם קינוח של "אונס", "פושעים", "אייכמן" הכל נראה כשורה ומיליון שקל לא יילקחו מהם.
מי שכתב את ההצגה, שעוררה סערה ב"אל מידן", הביע את הסתייגותו מדרך קטילת חיי אדם כדי להשיג את המטרה. את הסתייגותו מסכינאות ורצח לשם רצח הביע זמן רב לפני הגל העכור שפוקד אותנו כיום, אך זה לא מנע ממירי רגב להתנפל בכל אמצעי התקשורת על עצם העלאת ההצגה, אך קולה לא נשמע לכתובתם של חגי ליב ומוריה חסין, שכתבו את המחזה "בולדוזר".
ברור לי, שהמחזאים כתבו מחזה מדם ליבם. אני מכבד את הכאב האישי של הכותבים ושל כל מי שהיה שותף להעלאת ההצגה, גם אם אני נמצא בקוטב פוליטי מנוגד. אך לא ייתכן שחופש האמירה בתרבות נתחם ב-ד' אמות של תאטרון בעל אג'נדה דתית ימנית.