שש טענות השמאל והתשובה להן

- טענת שמאל 1 - מדוע אתם הימין אינכם מוכנים להכיר בכך שהכבוש אינו מוסרי?.

תשובה 1 - הכבוש היחידי הוא הכבוש הערבי של ארץ ישראל שלנו במאה ה-8 אחרי שהשמידו את יהודי חצי האי ערב. ובכובשם את ארצנו עדיין היה פה ישוב יהודי גדול אותו הם אילצו לנטוש את אדמתו. הכבוש הזה הוא סיבת הסיבות ועילת העילות לכל הקורה אותנו. עלינו להעמיד כל משא-ומתן וכל פשרה על עיקרון מוסרי היסטורי זה.

- טענת שמאל 2 - אז מה הפתרון שלכם אנשי הימין.

תשובה 2 - קודם כל צריך לשאול את השאלה: היתכן בכלל פתרון מדיני בינינו לבינם. הכלל החשוב בעניין זה אומר: שאם אין כוס מים אין פרוש הדבר שצריך לשתות כוס רעל. אנשי אוסלו סברו שאם אין כוס מים אז יש לשתות גם את רעל אוסלו.

- טענת שמאל 3 - הימין לא רואה את השלום כערך עליון וכהמטרה העליונה של ישראל.

תשובה 3 - עם ישראל לא שב לארצו על-מנת לעשות שלום. אילו היינו נשארים במקומות מהם הגענו לארצנו ממילא היה פה שלום. שבנו לארצנו להקים מדינה עצמאית שמטרתה העליונה לשמש בית לאומי לעם ישראל. להיות מדינה מפותחת מדעית ותרבותית ומשגשגת כלכלית וחברתית. השלום רצוי לנו רק עד כמה שהוא מקדם מטרות אלה ולא מסכן אותנו.

מדינת ישראל היא חוליה בשלשלת הדורות של עם ישראל, וככזאת היא לא תוכל להתקיים כמדינה יהודית אם היא תתכחש לכל ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל ולקשר הלאומי תרבותי היסטורי רגשי לחבלי ארץ ביהודה ושומרון.

- טענת שמאל 4 - הימין הבטיח לנו שיחסל את הטרור והטרור רק התעצם.

תשובה 4 - סיבת הטרור היא ויתורי השמאל בקמפ דייוויד וטאבה, והתבטאות אנשי השמאל בפוליטיקה בספרות בתיאטרון בקולנוע בתקשורת ובאקדמיה. כל אלה הכניסו לראש של הפלשתינים את הדעה, שישראל היא מדינה מובסת וצריך רק עוד קצת לחץ פיזי מתון על-מנת להוריד את ישראל על ברכיה. הסכם אוסלו שהקים ישות פלשתינית חמושה בתוכנו איפשר לפלשתינים לפתוח במלחמת הטרור של אוסלו. טרור המתבצע מתוך אוכלוסיה אזרחית המשמשת מחסה לו.

- טענה שמאל 5 - רק חזרה לגבולות 1967 תביא שלום.

תשובה 5 - נניח לרגע שמן הראוי שלמען שלום עלינו לוותר על כל יהודה ושומרון (דרך אגב, מצרים חוזרת וטוענת שאיזור ניצנה ואיזור גדול בסביבות אילת שייכים לה. האם למען שלום נוותר עליהם?!). ובכן, הרשות חוזרת וטוענת שטענת השיבה היא טענה שלעולם לא תוותר עליה. השמאל שמוכן לוותר על כל קשר של עם ישראל לארצו, באומרו שקשר כזה משפיע על הצבור לא להסכים ל "ויתורים הכרחיים למען השלום". משלה את עצמו שגם הפלשתינים יעשו כמוהו. השמאל שמתנער מכל אמונה מכל אתוס יהודי למען מה שהוא קורא שלום, חושב שגם הפלשתינים מוכנים לעשות כמוהו. הבה נשאל עצמנו: האם אנו שאלפיים שנים ערגנו לארצנו ובסוף ממשנו ערגה זו, האם אנו יכולים לצפות שהפלשתינים כעבור רק 58 שנים יותרו על רצונם לשוב "לארצם" "לאדמותיהם". הם רק מוציאים את ראשיהם מן החלון "וארצם" מונחת לפניהם, עליהם רק להושיט את ידם והם נוגעים בה. כל זאת באשר לרשות. החמאס שהוא היום הרוב בציבור הפלשתיני (על-פי הבחירות האחרונות) אומר בפרוש שמדינת ישראל בקו הירוק היא כבוש לא פחות מ-1967, ועליה להתחסל. העובדה היא שעד היום למרות הלא אמת של פרס האמנה הפלשתינית לא בוטלה.

- טענת שמאל 6 - הלנצח תאכל חרב?

תשובה 6 - מוטב שנחייה על חרבנו מאשר נמות לפי חרב.