|
|
שנאה מגיל צעיר [צילום: איסאם רימאווי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
שבדיה, כמו הרבה ארצות באירופה המערבית, סובלת ממכת אלימות מינית של מהגרים מוסלמים. מה עושים נגד התופעה הזאת? משטרת שבדיה מצאה דרך מקורית ו"יעילה" להפליא: הנשים, בעיקר צעירות, תצטיידנה בצמיד מיוחד עליו יהיה כתוב בשבדית: "אל תיגע בי". זאת לא בדיחה סקנדינבית זאת אמת לאמיתה! מצחיק, מצחיק, אבל לאמיתו של דבר, גם אצלנו עולות הצעות דומות למלחמה בטרור הנוכחי. מימין, מציעים לנו, בין השאר, לנקוט ביד ברזל בטרור, להכניעו ביד רמה, להקים התנחלויות, "לסגור" להם בהר חברון את הפייסבוק, לבצע "חומת מגן" בהר חברון. ואתה עומד נדהם: מה לכל זה ולבלימת טרור של יחידים? כלום! לא רק זאת, מה לעזאזל עושה צה"ל והשב"כ כל יום, כל לילה ביהודה ושומרון, אם לא לאתר ולזהות תאים של ארגוני טרור, בראש ובראשונה של החמאס? חדשים לבקרים אנחנו מתבשרים בתקשורת כי צה"ל עצר הלילה באחד המקומות ביהודה ושומרון חשודים. אז איזו "יד רמה" יותר מחפשים?
בשמאל חוזרת המנגינה החלודה כי צריך לתת אופק מדיני, צריך לתת אופק כלכלי, צריך לתת תקווה לדור הצעיר הפלשתיני, זה המתכון! מה לעשות וניסיון העבר מראה בדיוק ההפך: ככל שהיה תהליך מדיני נמרץ יותר, ככה היו יותר מעשי טרור פלשתינים (חלקם על-ידי מתנגדי התהליך, וחלקם על-ידי מצדדיו על-מנת ללחוץ על ישראל), והכלכלה? כמובן שיש לנו עניין שמצבם הכלכלי של הפלשתינים ישתפר, זה ברור, אבל גם כאן ניסיון העבר מראה שהאינתיפאדה הראשונה וגם השנייה פרצו כאשר מצבם הכלכלי של הפלשתינים היה טוב. האינתיפאדה השנייה הייתה עבורם קטסטרופה כלכלית. אבל, מה לניסיון העבר, וביתר דיוק לעובדות העבר, ולאמונות פוליטיות נוקשות? כלום!
טרמינולוגיה דתית
אז בואו וננסה לראות את עולמו הפנימי של אותו נער רצחני מהר חברון, דרך המחקרים השונים שנעשו על דומיו, המפגעים הבודדים. ראשית, החינוך מגן הילדים. היהודים עבורו הם אלו שהיו אויבי הנביא מוחמד, הם רעים, רשעים. הם באו לכאן לפני למעלה ממאה שנה ככובשים אימפריאליסטים שהשתלטו על האדמות שהיו שייכות לאבותיו מזה דורות; צריך לשנוא אותם, צריך לפעול נגדם באלימות כי הם גזלו את ששיך לו ולאבותיו; החובה העליונה היא שהפליטים, אותם הוא מכיר היטב, יחזרו לבתיהם עם המפתחות הקדושים. המושג שלום, או שתי מדינות לא מוכר לו, בוודאי לא אופק מדיני.
שנית, הפייסבוק. לא נמצא שם שה"כיבוש", או מצבו הכלכלי הירוד הניעו אותו למעשה הרצח. הם "קטנים" לעומת עוצמת פשעי היהודים, השפלים. ה"שאהיד" שקדם לו הוא המודל לחיקוי, הוא זה שמחזק אצלו את הרצון לפגוע ביהודי, ולהפוך בעצמו ל"שאהיד ולמות "כעץ זקוף". חבריו מעודדים אותו, לא מנסים להניע אותו מרעיון המוות. הוא משתמש בטרמינולוגיה דתית, בעיקר בפסוקים המדברים על מוות והגעה לגן עדן. במסגד, דרך אגב, הוא יכול גם לשמוע איך המטיף מסביר כי בתולות גן עדן נשארות כל הזמן בתולות; הוא צופה ומושפע מההסתה המתנהלת בתקשורת הפלשתינית, בעיקר מערוץ אל-אקצה של החמאס וערוץ אלג'זירה
שלישית, הסביבה והעיתוי. הוא גדל בצילה של אסטרטגיה "ההתנגדות העממית" שאמצה הרשות הפלשתינית מאז 2010, ושנתנה היתר לטרור עממי. הוא גדל בצל הטרור העממי של דקירות סכין, דריסה, בקבוקי תבערה ואבנים, שהיה הכי נפוץ בהר חברון, שם החיכוך עם היהודים השנואים הוא הגדול ביותר.
אנחנו כבר עשרות שנים מתמודדים עם הטרור, ועד עכשיו הצלחנו להקטין אותו למינימום. עולם פלשתיני/ ערבי בלי טרור מצוי אולי בעולם של אלף לילה ולילה. לא בעולמנו.
