את הטור השבועי שלו ב
הארץ מקדיש הפרשן
יוסי ורטר לבחישה של ביבי (
בנימין נתניהו) בתקשורת, ולחוקים האנטי דמוקרטים שמקדמת
איילת שקד.
לטעמו, החוקים האנטי דמוקרטים שמקדמת שקד (חוק ההדחה, שמכוון ל
חנין זועבי, וחוק העמותות, שמכוון בעיקר לעמותות השמאל), לא ישנו הרבה בפועל (על-פי חוק ההדחה יהא קשה מאוד להדיח את זועבי), למעט בזירה אחת: הכפשת שמה של ישראל בעולם.
בעניין ביבי, כותב ורטר:
"המהומה הפוליטית שרעשי ההמשך שלה ילוו אותנו גם בשבועיים הקרובים, עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ, נוצרה סביב שוק התקשורת הישראלי. אותה תקשורת שהשר הממונה, בתפקידו המשני כראש הממשלה, גמר אומר לאחר הבחירות האחרונות לחסל אותה או, למצער, להורידה על גחונה. הגרגרנות של נתניהו, היצר והבולמוס שלו, לבער ולרסס ולטהר כל ערוץ, אתר או
עיתון, מרכזי כשולי, חשוב כזניח, גרמו לו לאבד את הצפון. את הבושה והרסן הוא איבד מזמן. תחושת ההיבריס שלו מליל הבחירות ב-17 במארס 2015 לא התפוגגה. אולי התגברה. הוא הלך צעד אחד רחוק מדי, מה שהקים עליו השבוע את ראשי המפלגות בקואליציה. באיחור משווע נפקחו עיניהם. "התחוור" להם כלשונו החינוכית של
נפתלי בנט, שנתניהו מסתער עם די-9 וסכין בין השיניים על חלקים מהתקשורת החופשית במדינה, נחוש בכוונתו לשבור, כן, לשבור אותם. למה? כי הוא יכול."
הוא מפרט את כל מה שעשה, עושה ויעשה ביבי, בכדי לחבל בתקשורת החופשית של ישראל: למנות, מחד-גיסא, את מקורביו, לניהול כלי התקשורת (רוצה להמליך את מקורבו
שאול אלוביץ על ערוץ הכנסת), אך מאידך-גיסא, להתנגד למינויים של מי שאינם תומכים בו, כגון המינוי המיועד של אלדד קובלנץ לראשות הטלוויזיה החינוכית. זהו מינוי של
גדעון סער שביבי לא אוהב, כי קובלנץ תומך בנפתלי בנט.
לורטר יש הסבר מנצח: ביבי חופר את השוחות, ומכין את התשתיות של מפת התקשורת בישראל לבחירות הבאות, ואולי לפרשיות הבאות שאולי עלולות להיחשף, או כדבריו של ורטר:
"שהתשתית תהיה מוכנה ליום פקודה. ככל שגופי תקשורת עצמאיים יוכו וידוכאו ויהיו חלשים יותר ועניים יותר וכפופים יותר לגחמותיו של הרגולטור הראשי, כך ייטב לנתניהו. וככל שגופי תקשורת אחרים כדוגמת התאגיד המתוכנן או ערוץ הכנסת ירוסנו, יעברו חינוך מחדש, וכפועל יוצא יישלטו וינוהלו על ידו, ייטב לו פי כמה וכמה בבחירות הבאות. לשם הוא מכוון, לשם הוא חותר. וברקע, כאמור, מרחפת החקירה. לפי השעה, הפקטור הזה הוא נעלם".
מומלץ להכנס לטור ולקרוא את הפרטים המטרידים על האופן שבו נתניהו משתלט, או לפחות מנסה, להשתלט על התקשורת בישראל. וגם, על המניע של
ניר ברקת שלא להשתתף השנה במצעד הגאווה, ועל מה שעושה
אביגדור ליברמן במקום לחסל את הניה (רמז: לחסל את
גלי צה"ל, או לפחות, להכפיפם למרותו ןמרות הקומיסרית רגב).
חלק מהכספים נעלמו 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
