|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

סיפורו של בית העלמין היהודי ביפו

כשאתה מתחיל לשוטט בין הקברים בו אתה מבין גודל ההזנחה רבת השנים פשוט לא התייחסו לבית עלמין זה כל השנים
11/08/2016  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
על גבעה [צילום: אלי אלון]

קבר בבית העלמין היהודי ביפו [צילום: אלי אלון]

מוקף בחומת אבן גבוה, שוכן ברחוב מרגוזה 54 ביפו, על גבעת כורכר, דרומית לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה, בית העלמין היהודי ביפו או כפי שכונה ברשומות עבר: "בית עלמין ליהודי יפו".

בית עלמין זה לא ידוע ומוכר לרוב רובו של הציבור הרחב ורק מעטים יחסית ביקרו בו. הוא היסטורי ממדרגה ראשונה ומספר את סיפורה של ההתיישבות היהודית ביפו. סיפור שלא רבים יודעים ומכירים. הוא נעול רוב ימות השבוע ופתוח כיום (נכון למועד כתיבת שורות אלה) פעמיים בשבוע בלבד בימי ב' וה' בין השעות 8:00-12:00 .גם בימים בהם הוא פתוח לקהל, מעטים הם הפוקדים אותו, אם בכלל. סמנכ"ל החברה קדישא בתל אביב יפו, שמחה רנד מספר לי כי מידי פעם פוקדים את המקום קבוצות.

ביקרתי בימים אלה בבית העלמין היהודי ביפו. שער הכניסה אליו נמצא ברחוב מרגוזה 54. מעל שער הכניסה מתנוססות המילים: "בית עלמין ליהודי יפו. הת"ר- התר"פ". מאחר שבית העלמין שוכן כאמור על גבעה, יש לעלות אליו משער הכניסה במדרגות מתחם בית העלמין הוא מקום די יפה ופסטורלי ואפילו ירוק מעט. בצדו הדרומי נשתלה רחבת דשא ועליה הותקן שולחן עץ לישיבה לנוחות המבקרים. בשטח מתחם בית העלמין גדלים מספר עצים ובעיקר עצי דקל. ניתן לראות ממנו בצד מערב את ים יפו - הים התיכון. אולם אל יטעה אתכם המראה הנעים, הפסטורלי משהו של מתחם בית העלמין זה. כשאתה מתחיל לשוטט בין הקברים בו אתה מבין גודל ההזנחה רבת השנים. פשוט לא התייחסו לבית עלמין זה כל השנים. מצב הקברים בו עגום למדי. למרות שיש תיעוד מסודר ונערך מיפוי ושיחזור של שמות הקבורים ומיקומם חלק ניכר ביותר מהקברים בבית העלמין הם ללא כיתוב כלל, מצבותיהם עשויות מלבניות בטון (או חומר דומה) סתמיות. אין לך מושג מי קבור בהם. גם אם יש כבר כיתוב על המצבות הוא במקרים רבים מקוטע, סדוק ושבור או "במקרה הטוב" דהוי ולא תמיד ניתן לפענח הכתוב על המצבות ומי קבור מתחת למצבות. כאילו לא די בכך, בבית העלמין היהודי ביפו מצויים מספר קברים שבורים ונתוצים כמו אחרי פוגרום .הם עומדים במצבם כבר שנים ואיש לא טורח לשפצם. צילמתי קברים אלה.

סמנכ"ל חברה קדישא תל אביב-יפו שמחה רנד, אומר לי בתגובה כי שיפוץ, שיקום וחידוש הקברים והכיתוב עליהם דורש תקציב מיוחד וגדול כפי שניתן בזמנו לחידוש ושיקום מצבות בבית העלמין הישן טרומפלדור בתל אביב שנערך במסגרת אירועי שנת המאה לתל אביב . שמחה רנד מספר לי כי עד לפני כמה שנים בית הקברות היהודי ביפו היה מלא קוצים ובמצב מוזנח מאוד והחברה קדישא של תל אביב יפו בשיתוף תלמידי ישיבת ההסדר ביפו ערכו

(בשנת 2011 א.א) מבצע לשיפור חזות ושימור המקום בניצוחה של האדריכלית השימור רותם זאבי .במסגרת המבצע לשימור המקום נטלו חלק תלמידי ישיבת ההסדר ביפו גם בתיעוד שיחזור ומיפוי המצבות והקברים. בשיחה איתי מסכימה רותם זאבי שניצחה על עבודת השימור שמצב הקברים בבית העלמין ביפו לא משביע רצון ויש עוד הרבה מה לשפר "יש תוכניות לשקם ולשחזר את הקברים ואת הכיתוב עליהם, על-פי התיעוד והמיפוי שנערך, היא אומרת לי ולדבריה אף אושר תקציב לכך. זאבי אומרת: " סיפור קהילת יהודי יפו לא ידוע לרבים. רבים חושבים שתל אביב התחילה מ"אחוזת בית" אבל היא למעשה החלה בקהילה היהודית ביפו שחיו בה אשכנזים וספרדים. זאבי מספרת כי תוך תיעוד שיחזור ומיפוי המצבות והקברים בבית העלמין ביפו שערכנו בבית העלמין ביפו גילינו דברים חדשים ולא ידועים על חיי הקהילה היהודית בעיר יפו ועל חיי אנשי הקהילה. הכיתוב על המצבות חושף בנוסף לפרטי הנקברים, גם סיפורים שלמים על הוי החיים קהילת יהודי יפו והתמודדותם של בני הקהילה עם תנאי חיים קשים של עוני, ומעשי איבה והתנכלות מצד שכניהם הערבים.

תולדות בית העלמין
[צילום: אלי אלון]

סבתו של מאיר עוזיאל
עוד בין הקבורים בבית העלמין ביפו: הרבנית רוזה עוזיאל אשתו הראשונה של הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

בין האישים הקבורים במקום נמנים רבים ממייסדי יפו ודמויות בולטות נוספות בהן: רבי אהרון עזריאל שהיה מגדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים ונפטר ב-1879 והרב נסים יעקב סוריזון, שהיה רב בקהילת יפו בראשית שנות השלושים של המאה ה-19
▪ ▪ ▪

בית העלמין היהודי ביפו, נוסד בשנת ת"ר 1940 לערך ונועד לשמש את תושבי הקהילה היהודית ביפו שעד פתיחתו הביאו את מתיהם לקבורה בהר הזיתים בירושלים הרחוקה ולאחר מכן בפתח תקוה. הוא משתרע על שטח של כ-7.5 דונם. צורתו אליפטית. הערכה היא כי במקום כ-2,000 קברים. על-פי נתונים שפורסמו באתר חברה קדישא קיימות מצבות רק מעל כ-805 מהם. רבות מהמצבות "נעלמו" אבדו סביר להניח שחלק מהם נבזזו לאורך השנים. אני מקצוע סבורים כי קברים נוספים מסתתרים במתחם בית העלמין בתילי עפר מתחת לשיחים בבית העלמין.

תחילתו של בית העלמין היהודי ביפו על-פי דעה אחת היה בשנת תקצ"ד 1834 כאשר רכשה עדת הספרדים חלקת שדה ביפו להקמת בית עלמין יהודי בעיר - למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים. אולם היו לא מעט תושבים שהעדיפו להיקבר בירושלים או באחת מארבע ערי הקודש מאחר שיפו מבחינה הילכתית ומבחינת קדושתה לא נחשבה בתחומי ארץ ישראל. יהושוע לא כבש אותה, גולי בבל לא שבו אליה ותמיד ישבו בה נוכרים. הקבורה במקום על-פי הרישומים החלה למעשה בשנת 1839, ומועד זה נחשב לראשיתה של החברה קדישא בעיר. המצבה הראשונה בבית-הקברות הישן, היא ככל הנראה של משה נסים כהן, משנת הת"ר -.1840 בית עלמין זה היה פעיל באופן רשמי עד שנת תר"פ (1920) אולם למעשה נכרו בהמשך עוד מספר מצומצם של קברים.

בשנות 1903-1902, פרצה מגפת כולרה ביפו, השלטונות הטורקיים אסרו מטעמים רפואיים לקבור את מתי הכולירה בבתי-הקברות אשר בתוך העיר. המושל נתן ליהודים, שטח קבורה חליפי בחולות רחוק מהעיר צפונה (טרומפלדור) שיהפוך לימים לבית העלמין טרומפלדור של תל אביב ולערבים נתן את גבעת עבד אל-נאבי ("גן-העצמאות").

בין האישים הקבורים במקום נמנים רבים ממייסדי יפו ודמויות בולטות נוספות בהן: רבי אהרון עזריאל שהיה מגדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים ונפטר ב-1879 הרב נסים יעקב סוריזון, שהיה רב בקהילת יפו בראשית שנות השלושים של המאה ה-19. משה יעקב בלטנר ממייסדי היישוב היהודי ביפו, שנפטר ב-1865 רבי משה אלקיים, יחיאל בכר, חכם אברהם שלוש שנפטר ב-1858, הרב יוסף ארווץ, חיים יהושע גולדברג (חיים בקר) המוכתר האשכנזי הראשון של העדה היהודית ביפו. אהרון מויאל, חכם יוסף שמחון - המורה הראשון לעברית בבית הספר של כי"ח ביפו, הרב יצחק אלבז שנפטר בשנת 1889, מאיר מטלון בנו של אהרון מטלון, יעקב הלוי שהיה אחראי לאספקת המזון לצבאו של איברהים פחה. הרב יוסף רפאל בן נון רב העדה הספרדית ביפו שנפטר בשנת 1905, שמעון מויאל שנפטר בשנת 1915, שלמה אבולעפיה. הרב משה בינשטוק שנפטר בשנת 1894, ישראל שמחון שהיה הממונה על הפרדס של השר משה מונטיפיורי. ככל הידוע אחרון הנקברים בבית העלמין ביפו היה ישעיהו גור מנהל השירותים הווטרינריים של מדינת ישראל בנו של מחבר המילון הגדול יהודה גרזובסקי שנפטר ב-1.6.1986. גור ביקש להיקבר בבית עלמין זה ובקשתו כובדה.

עוד בין הקבורים בבית העלמין ביפו: הרבנית רוזה עוזיאל אשתו הראשונה של הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. רוזה היא סבתו, של העיתונאי והפובליציסט מאיר עוזיאל. מצבת קבר שנשמרה היטב או אולי חודשה היא מצבת קברה של חנה נייגו השוכנת במרכזו של בית העלמין ביפו. איש ידיעת הארץ, עופר רגב כותב לי: "חנה מיטראני נייגו ילידת אדריאנופול, הייתה רעייתו של של יוסף נייגו מנהל מקווה ישראל בזכותה ביקר ד"ר הרצל במקווה ישראל". לדבריו של רגב הוא זכה אף לראיין את נכדה של חנה נייגו.

בבית העלמין ביפו קבורים רבים מפועלי מושבות העלייה הראשונה שחלו ונפטרו בבית החולים ביפו ונטמנו בבית הקברות, חלקם ללא מצבה. בביקורי בבית העלמין העתקתי שמות ממצבות הקברים במקום. סביר להניח שלחלקם יש בארץ צאצאי משפחה ואולי הם אינם מודעים לכך שקרובי משפחתם קבורים ביפו. הנה כמה משמות הקבורים: ר' טוביה ב"ר יהושוע הלוי חצרוני דברוצקי נפטר בתרס"ג. שלמה ב"ר יוסף אביקציץ נפטר בתרס"ה .יוסף שפירא מהעיר לאמזע ברוסיה נפטר בתרנ"ח. "האישה איידל בת ר' יצחק שמש, שנפטרה "בדמי ימיה לתוגת הוריה וילדיה" בתרנ"ח. הבחור שמואל עקיבא בן הרב צבי בערקעוויטש (יתכן ברקוביץ) מעקרון. "האישה החשובה שרה מחברון בת ר' חיים הכהן שוב" שנפטרה בתרנ"ד. מסעוד אזולאי נפטר בתרס"ו. והרשימה עוד ארוכה. לא תמיד הכיתוב על המצבות ברור ולעיתים דהוי ויתכן שנפלה בעת שהעתקתי את השמות מהמצבות טעות באות כזו או אחרת.

רבים אולי לא יודעים שביפו בניגוד לישובים רבים אחרים הנהיגו בראשית היישוב רישום מסודר ודייקני של הנפטרים על-פי אלפא-ביתא פנימית מפליאה, ותאריך מותם ושמותיהם, שמחה רנד סמנכ"ל החברה קדישא בתל אביב יפו שלח אלי העתק של העמוד הראשון בספר הנפטרים של החברה קדישא של יפו. להלן הרשימה של הנפטרים בדף זה ושנת פטירתם או קבורתם:

רוזנטאל שמואל יהושוע העשיל-תר"ב, ארזי משה רחמים הכהן-תר"ו, אזולאי שלמה ב"ר בכר מימון-תר"ז, פרומקין זאב וולף ב"ר משה ארי'-תר"ט, גליפיליטי שמואל-תרי"ג, סרטון (אולי סיטון) ניסים יעקב -תרט"ז, שלוש אברהם-תרי"ח, שטרית שמואל-תרי"ט, זוהרי יעושה-תר"כ, סריקי חיים -תרכ"א, קראשי יעקב הלוי-תרכ"ד, אבן מוחא יהודה בה"ר יעקב-תרכ"ד, שלוש יוסף-תרכ"ה, עצור חיים-תרכ"ה, שושנה דוד-תרכ"ה, זרמטי מימון-תרכ"ה, אבואף אליעזר-תרכ"ה, ועקנין מראדי-תרכ"ה, אלדורקי יוסף-תרכ"ו, חזן אליעזר תרכ"ו, תורגמן יעקב יוסף-תרכ"ז. ייתכן שנפלו טעויות באות כזו או אחרת או השמטות בשמות ואתכם הסליחה מראש.

היו נפטרים שעצמותיהם הוצאו מיפו והועברו למקום קבורה אחר כמו בובה יוכבד בת מאיר יהודה פישמן שנפטרה בתשרי תרמ"ח, נחמן שלמה בוטקובסקי שנפטר בכ"ו אב תרנ"ח, ראובן גולדברג שנפטר בב' אלול תרנ"ח, מאיר בלקינד שנפטר בב' שבט תרנ"ח וארונו הועבר לראשון לציון.

[בתמונה: שער הכניסה לבית העלמין היהודי ביפו]

קבר יהודה מרגוזה
[צילום: אלי אלון]

ב-1840 מונה על-ידי הראשון לציון של ירושלים, הרב חיים אברהם גאגין, לשמש כרבם של יהודי יפו וכראש הקהילה. תפקיד בו נשא במשך 54 שנים
▪ ▪ ▪

הקבר המפורסם ביותר בבית העלמין ביפו הוא של רבה הראשון של קהילת יפו, רבי יהודה הלוי מרַגוּזָה, (1783 - 1879), שהיה ממחדשי היישוב היהודי ביפו, מראשוני הפרדסנים, הרב יהודה מרגוזה נולד בעיר סרייבו שבבוסניה והרצגובינה ולמד בנעוריו בעיר רגוזה שבקרואטיה (מכאן כינויו). בשנת 1801, בהיותו בן 18, עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו למד תורה בישיבה בירושלים במשך 18 שנים והחל לשמש בתפקיד ברבנות בירושלים. בעת לימודיו בירושלים נשא יהודה הלוי לאשה את רוזה, ונולדו להם 4 ילדים: אברהם, יוסף, שרה ומזל-טוב.

ב-1840 מונה על-ידי הראשון לציון (הרב הראשי הספרדי) של ירושלים (שאז נקרא "החכם באשי"), הרב חיים אברהם גאגין, לשמש כרבם של יהודי יפו וכראש הקהילה. תפקיד בו נשא במשך 54 שנים. בזמן כהונתו החלו יהודים לקבור את מתיהם ביפו . הרב יהודה רגוזה רכש מעמד וכבוד ביפו גם בקרב המוסלמים והנוצרים אשר נהגו לברכו ולנשק את ידיו. תרומתו לגיבוש חיי הקהלה היהודית ביפו רבה ביותר. הרב יהודה מרגוזה יזם בשנת 1863 את "ועד העיר יפו", שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי, ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. בתקופת כהונתו ובעידודו נפתח בשנת 1868 ביפו בית ספר לבנים של כי"ח "כל ישראל חברים" .הרב יהודה מרגוזה נפטר ב-6 באוגוסט 1879 בגיל 96. ונטמן בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה בן מקימיו. על שמו רחוב יהודה מרגוזה בו שוכן בית העלמין.

מצבתו של יהודה מרגוזה קיימת עד היום ונכתב עליה בזה הלשון: יְהוּדָה עָלָה הַשָּׁמַיִם הַלילוּ וסִפְדוּ בְּכִפְלַיִם וַיִפָּנֶה זִיו פָּנָה הוֹד דָוֶה לִבֵּנוּ כִּי נוּטַל כָּבוֹד הוּרַם הַעֲטָרָה מוֹרֵה צֶדֶק וּמֵאִיר עֵינַיִם הוּסַר הַנֵזֶר שַׂר וְיוֹעֵץ זָקֵן וַחֲכַם חֲרָשִׁים לִוְיַת חֵן נְשׂוּא פָּנִים וּנְבוֹן לְחָשִׁים וַתֵּרֶב בְּבֵית יודה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה יִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי עֲדֵי יָקוּם לִתְחִיָּה.

בתמונה: [קבר בבית העלמין היהודי ביפו]

קבורת ספרי תורה מהגולה שנשרפו ביפו

בבית העלמין ביפו קבורים במיכל גניזה גווילי ספרי תורה שהובאו מן הגולה ונשרפו בדליקה שפרצה במחסני הסוכנות היהודית בנמל יפו.

מומלץ מאוד לבקר בבית העלמין היהודי ביפו ולדרוש להרחיב את שעות פתיחתו. המקום יפה. וניתן באמצעותו ללמוד ולהכיר טוב יותר את סיפור קהילת יהודי יפו, סיפר שלא ידוע לרבים.

תאריך:  11/08/2016   |   עודכן:  11/08/2016
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של בית העלמין היהודי ביפו
תגובות  [ 8 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לאה פ.
11/08/16 11:54
 
משה רימר
12/08/16 14:37
2
מנהל חשבונות
11/08/16 12:40
 
בשנת הת"ר-1840
22/08/16 13:03
 
למיכל
23/08/16 14:57
3
יא-צק
13/08/16 22:07
4
לאלון שלום !
15/08/16 16:10
5
ושוב לאלון א .
20/08/16 16:52
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נראה לי שנועדתי לקבור ספרים, ואני דוקא כל כך אוהב ספרים.
10/08/2016  |  ארי בוסל  |   כתבות
המאגר הביומטרי, שהכנסת עומדת לאשר סופית במושב החורף הקרוב, מעורר סערה ציבורית ופוליטית, גם תשע שנים אחרי תחילת הדיונים בנושא.
10/08/2016  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
התקופה הנוכחית היא תקופת מבחן, שבה יצטרכו הבנקים לרוץ קדימה אל עבר העולם הדיגיטלי אבל לא להשאיר בדרך את הלקוחות.
10/08/2016  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
ובכן, בניגוד למצב המשפטי ערב החוק, בו ניתן היה לתבוע מיידית בכל עניין הנוגע לגירושין, הרי שכיום החוק החדש קובע כי טרם הגשת תביעה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. המשמעות היא שהזוג המתגרש יחויב להשתתף בהליכי גישור כפויים של ארבע פגישות, על פני 45 ימים. זאת כאשר רק לאחר 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ניתן יהיה להגיש תביעה.
09/08/2016  |  אמיר הילזנרט  |   כתבות
בשנות החמישים ירדנו לנגב לטיולי התנועה ושם לראשונה, נפגשנו עם השבטים הבדואים שנותרו בתחומי המדינה. עבורנו, המפגש היה בעיקרו פולקלוריסטי והאירוח במאהלים, הפיתה הבשר והאורז, השמלות המקושטות ברקמה הצבעונית - שבו את ליבנו וכלל לא הבחנו כי השבטים חיים כפי שחיו מאות בשנים קודם לכן, ללא תשתית וללא מבנים קבועים ללא כבישים וללא מרפאות ובתי ספר. בעת שרותנו הצבאי, נקראנו לסייע בגירוש שבט שחדר מגבול מצריים ושוב יחסנו אליהם התבסס על עוינות ואי אמון. בעת שהצטרפנו לקיבוצי הנגב המזרחי, החילונו ליצור עם השבטים קשר עמוק יותר שהחל לובש גוון פוליטי. חשבנו שרק השמאל (מפ"ם), יש בידו את הכוח, היכולת וההסכמה האידיאולוגית ליצור את הדו-קיום בנגב. מהר מאוד הסתבר לנו שללא "המוכתר" שלנו, הקיבוצניק, דובר הערבית ובוגר קורס המוכתרים, איש שהכיר את המנהגים, התרבות והקודים החברתיים השבטיים לפני לפנים, לא נוכל לקדם את המטרות בהם האמנו ואף לא לזכות באהדתו האלקטוראלית של השבט, במפ"ם. מעתה והלאה, יצא המוכתר בראש החבורה שלנו, שביקשה ליצור קשר עם השכנים וללמוד את רוחות חיים, ושניסתה לקיים, הלכה למעשה, את רעיון "הדו-קיום".
09/08/2016  |  חנינא פורת  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il