זה נגע שדבק בצד הימני של הפוליטיקה הישראלית: המנהיג בדרכו לשלטון מבטיח למחנה הלאומי הרים וגבעות, אך עם הגיעו לשם הוא מתהפך ונוהג כקבלן-ביצוע של השמאל.
האם התסמונת הזאת חוזרת?
ליברמן מציג את עצמו כמי שעמדותיו המדיניות הן מימין לליכוד, ומשם הוא גם מקבל את קולותיו. חלומו משכבר הימים לזכות במשרת שר הביטחון התגשם עכשיו, ובמסיבת עיתונאים מסוקרת היטב, הוא יצא בתוכנית פעולה מפורטת, בעלת השלכות מעשיות ומדיניות מרחיקות לכת, ושוב מתבקשת השאלה, האם עוד פעם אורבת למחנה הלאומי תסמונת הבגידה בבוחר? בתוכניתו, מבטיח השר "מקלות וגזרים" לערביי יו"ש. מבחן ראשון במעלה בצד של המקלות היא הבטחתו לשלול את תעודות-האח"ם ממסיתים. זה אינו מבחן פשוט, כי יש בו כדי לשחרר את ישראל מ"קפיטולציה", כניעה ממאירה שעליה דברתי בשיחה הקודמת, וויתור על סמכויות ריבוניות תחת לחץ המעצמות, אחת המכשלות שליוו את נפילת האימפריה העותומנית.
היום, אדוני רמאללה, הטרוריסטים של הפתח שהובאו לכאן מגלותם בתוניס במסגרת
הסכם אוסלו, נהנים ממה שאינו רחוק מחסינות דיפלומטית, תודות לתעודות VIP, אח"ם, קרי וכתיב: "אנשים חשובים מאוד", שהעניקה להם ישראל. את חבורת האח"מים מאפיינת לא רק ההשמנה מכספי הציבור שהשניאה עליהם את העם, כי אם גם החרפה הלאומית והאנושית, שבחסות התעודה הזאת אנו מתירים להם להסית לאלימות, לבצע בנו רצח אופי בדעת הקהל בעולם, להפוך את מוסדות הלימוד והחינוך ביו"ש לחממות של שנאה ואנטישמיות, לעודד טרור ע"י הנצחת והאלהת המרצחים בכל מקום ציבורי ולשלם משכורות שמנות לרוצחים חיים ותגמולים נדיבים למשפחות של רוצחים מתים.
כמקרה-מבחן ראשון לליברמן יכול לשמש ג'בריל רג'וב, סגן מזכיר הוועד המרכזי של הפתח, יו"רההתאחדות הפלשתינית לכדורגל, יו"ר המועצה העליונה לנוער וספורט ברש'פ וראש הוועד האולימפי הפלשתיני. האיש זכור לרע מפרשת מדחת יוסוף ז"ל שהצמרת הביטחונית, מברק ומטה, הותירה אותו לדמם למוות בקבר יוסף בסומכה על הבטחות-שווא של רג'וב לחלצו. לא מזמן התבטא האיש בתקשורת, שלו הייתה בידיו פצצה אטומית, היה מפוצץ אותה על ישראל. "מבט לתקשורת הפלשתינית" פנתה לוועד האולימפי הבינלאומי בדרישה להדיח אותו מכל פעילות אולימפית, לשווא כמובן. הארגון צרף חומר מרשיע רב, וממנו אביא כאן רק דוגמית אחת. באוקטובר 2015 רצח המחבל מוהנד חלבי בעיר העתיקה בירושלים, בסכין, אב משפחה, פצע את האם והתינוק ואח"כ רצח אדם שחש לעזרתם, לפני שבעצמו נורה למוות. כעבור כחודש הופיעה כרזה בזה הלשון: " גביע פלסשתין - אליפות השהיד מוהנד חלבי בטניס שולחן - תחת חסות המנהיג ג'בריל רג'וב, ראש הוועד האולימפי הפלשתיני." כך, במשך שנים, רותם רג'וב את הספורט לטרור, ובכיסו - תעודת אח"ם ישראלית. הנה האתגר לליברמן: האם הוא מעז לגעת בתעודה הזאת, המסמלת את המדינה הפלשתינית בדרך פנימה ואת ישראל בדרך החוצה? נראה, האם 'מילה של ליברמן היא מילה'...
אפשר להציע לליברמן גם ג'נטלמן אחר, את חבר הוועדה המרכזית של הפתח ויועצו האישי של הראיס מחמוד עבאס, סולטאן אבו-עינין, שפרסם ביוני השנה דברים אלה: " אני נגד שיחות, מו"מ, פגישות ונורמליזציה.. עמדתי האישית היא: כל מקום שתמצא ישראלי - חתוך את ראשו!" זה האיש, שאחרי הטבח המזוויע בנובמבר 2014 של ארבעה מתפללים בבית כנסת בהר נוף, פרסם בפייסבוק מלים אלה: "יבורכו גלגלי מכוניותיכם, הגרזנים וסכיני המטבח שלכם...כי זה רצון אללה, אנחנו חיילי אללה".
אם חפץ ליברמן שייקחו את תוכניתו ברצינות, גם זה המקרה ליישם אותה!.
הקרב העיקרי על עתידנו בא"י מתחולל עכשיו בשטח C. שם מבטיח ליברמן לאותם ערבים שישמרו על השקט אישור תוכניות מתאר ובניית אזורי תעשיה, מגרשי כדורגל וכד', ופה קבור הכלב:
המתנחלים אינם מתנגדים לתוכניות בינוי ופיתוח אצל ערביי יו"ש, אך בתנאי שיעלו בקנה אחד עם עתיד יהודי לחבלים האלה. גם סלאם פייאד חתר לפיתוח מואץ, אך רק כזה שידחק את רגלי המתנחלים ויכין את התשתית למדינה הפלשתינית. זו אפוא השאלה: כיוון תוכניות הפיתוח של ליברמן - לאן? אריאל כהנא ב'
מקור ראשון' (19.8.16) פרסם נתונים של המנהל האזרחי, לפיהם כבר אושרו לערבים בשטח C בלבד - 142 תוכניות בינוי, וליהודים - כמעט אפס. ובין השנים 2009 ו-2016 נהרסו במגזר הערבי כשליש מן המבנים הבלתי חוקיים שאותרו, בעוד שאצל היהודים - כמחצית.
האיחוד האירופי פיזר כאלף קרוונים במרחב אדומים, ועתה הולכת ונבנית עיר בלתי חוקית בדרום הר חברון. בבג"ץ נוואג'ה, שליד סוסיה, ביקש ליברמן אך זה עתה, שלא לבצע פינוי של
הפולשים הערבים עד נובמבר.
אותו זמן, השעון של עמונה מתקתק ללא רחמים.
תגובתם של פרשנים ובעלי טורים מן הימין על תוכנית ליברמן היא אחידה: לא יעלה על הדעת, שאת הסקטור הערבי הממשלה תפריח, ובו-זמנית את מפעל ההתנחלות היהודי - תקפיא. שני רצים על המסלול, את האחד תעודדו ולשני תקשרו את הרגליים?
וכמו בפרשת תעודות האח"ם - מחכה לשר הביטחון מבחן מעשי: בגבעה 18 בקריית ארבע, קרוב למקום הירצחה של הילדה הלל יפה אריאל הי"ד, נצלות בשמש של אוגוסט, באוהלים, כמה עשרות משפחות, בדרישה להתיר בניית שכונה במקום, שאין עליו מחלוקות בעלות ותוכניות הבנייה שלו מוכנות. בינתיים, מבקשים המפגינים להעלות מספר קרוונים למקום, ותשובה - אין.
האם ההגעה למשרד הביטחון הפכה גם את ליברמן לקבלן-ביצוע של השמאל?
