מיכאל טוכפלד מ"
מקור ראשון" מקדיש את טורו השבועי במוסף השבועי "יומן" לעימות שכולנו ציפינו לו במשך למעלה משנה: העימות בין
הילרי קלינטון האפרורית, אך המושחתת, לבין דונלאד טראמפ הליצן, הבלתי צפוי, ועם פליטות הפה הגזעניות.
הוא מתאר את ההתרגשות לקראת העימות:
"טראמפ, שערב העימות הראשון הצליח על-פי הסקרים לסגור את הפער בכמה ממדינות המפתח, ביקש להוכיח לציבור האמריקני שהוא ראוי להיות נשיא ושאינו ליצן או בריון גזען. קלינטון רצתה להראות שפרשיות המילים, מחדליה בפרשת רצח השגריר האמריקני בבנגזי ומקורותיו העלומים של ההון המשפחתי אינם אלא אפיזודות נשכחות.
וכמובן, העיקר הבריאות. איך אמר לנו דובס, המגיש הוותיק של 'פוקס ניוז' - "ההישג הגדול של הילרי יהיה אם היא תצליח להוכיח לנו שבתשעים דקות של העימות היא לא תשתעל או תתמוטט".
מסתבר, לפי טוכפלד, שעוד מוקדם לדבר על מי ניצח בעימות. על-פי הסקרים - קלינטון, וגם מנחה העימות, הולט, תמך יותר בקלינטון ונמנע מלשאול שאלות קשות, הגם שטראמפ נשאל שאלות קשות על כשלים בעסקי הנדל"ן שלו מלפני 40 שנה.
קלינטון הייתה יותר איתנה ורהוטה ממה שהציבור ציפה ביחס למי שהתמוטטה לא מזמן, התמוטטות ויראלית. טראמפ נגרר לליצנות הרגילה שלו, אבל לא הרקיע לרמות הליצנות שאפיינו אותו בעימות הפנים רפובליקני, שבמהלכו ירד (לעצמו, יש לומר) מתחת לחגורה ואזכר את גודל ה @@@ שלו.
שני עימותים, ופיגועי טרור שיתכן שעוד יתרחשו, מפרידים בין התיקו העכשווי לבין התוצאה הצפויה ביום הבחירות. נחיה ונראה, ואולי עוד נופתע.
