אמיר אורן מ
הארץ טוען בטורו השבועי כי אם
הילרי קלינטון תיבחר, היא תמשיך את מורשת פרס. אורן כותב:
"על ההערכה הכושלת, טעות זניחה של שבעה מיליארד דולר, חתום
בנימין נתניהו. ראש אמ"ן, למרות ההגדרה הרשמית, אינו אמור להתחרות במומחיותו הלכאורית של נתניהו בזירה האמריקנית ולנתח את השפעת הגומלין של יחסי אובמה-נתניהו על מדיניות הממשל בוושינגטון. ועכשיו, חודש ושבוע לפני ההצבעה שתכתיר את הילרי קלינטון לנשיאה, נתניהו לא רק ניצב בפני שוקת שבורה – הוא עומד לקבל במקומה את השוקת של שנות ה-90, זאת של
ביל קלינטון ו
יצחק רבין ו
שמעון פרס (ו
אהוד ברק)".
לשיטת אורן, הילרי קלינטון היא בעלת הסיכוי הטוב ביותר להחזיר את תהליך אוסלו למסלולו - חרף הנבואות הקודרות של בנימין נתניהו.
אורן מציין כי שנות התשעים יצרו את חלון ההזדמנויות אשר הצמיח את "אוסלו": תום המלחמה הקרה, ועידת מדריד, נפילת
סדאם חוסיין: אולם שמעון פרס ויצחק רבין לא הצליחו למנף את אוסלו וליצור מנגנון אשר יחייב, מחד-גיסא, את ישראל, להקפיא התנחלויות, ומאידך-גיסא, את הפלשתינים, לחדול מן הטרור.
לשיטת אורן, להילרי קלינטון סיכוי לנצח ניצחון מוחץ את דונאנלד טראמפ, ואם כך, הרי ששוב ייפתח חלון הזדמנויות בן עשור, או כדברי אורן:
"כמו בפתח שנות ה-90׳, יש בפני ישראל חלון של עשור, עד לפקיעת תוקפו של הסכם הגרעין עם אירן - הזדמנות נדירה להתקדם שוב לשלום".
