אזרחי ישראל,
הגיע היום. אנחנו מתחילים את הצעד הקשה והכואב מכל - פינוי יישובינו מחבל עזה וצפון השומרון.
הצעד הזה קשה לי מאוד באופן אישי. לא בלב קל קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה על ההינתקות, ולא בנקל אישרה זאת הכנסת.
אין זה סוד שגם אני, כמו רבים אחרים, האמנתי וקיוויתי שנוכל להיאחז לעד בנצרים ובכפר דרום. אך המציאות המשתנה בארץ, באזור ובעולם חייבה אותי להערכה אחרת ולשינוי עמדות.
לא ניתן להחזיק בעזה לנצח. חיים שם יותר ממיליון פלשתינים, שמכפילים את מספרם מדי דור. הם דחוסים בצפיפות שאין דומה לה במחנות פליטים, בעוני ובמצוקה, בחממות של שנאה גוברת והולכת, ללא אופק של תקווה.
מתוך עצמה ולא מתוך חולשה אנו עושים את הצעד. ניסינו להגיע עם הפלשתינים להסדרים שיניעו את שני העמים לדרך השלום. אלה התנפצו אל חומת השנאה והקנאות.
תוכנית ההינתקות החד-צדדית, עליה הודעתי לפני כשנתיים, היא התשובה הישראלית למציאות הזאת. התוכנית הזו טובה לישראל בכל תרחיש עתידי. אנו מצמצמים את החיכוך היומיומי ואת קורבנותיו משני הצדדים. צה"ל ייערך מחדש בגבולות הגנה, מאחורי גדר הביטחון. אלה שימשיכו להילחם בנו יפגשו בצה"ל ובזרועות הביטחון במלוא עצמתם.
על הפלשתינים מוטלת עתה חובת ההוכחה. עליהם להלחם בארגוני הטרור, לפרק את תשתיותיו ולהראות כוונות כנות לשלום, כדי שיוכלו לשבת איתנו בשולחן המשא-ומתן.
העולם ממתין לתגובה הפלשתינית - יד לשלום או אש טרור. ליד המושטת נשיב בעלה של זית, אך לאש נשיב באש, קשה מאי פעם.
ההינתקות תאפשר לנו מבט פנימה. סדר היום הלאומי שלנו ישתנה. המדיניות הכלכלית תתפנה לטפל בסגירת הפערים החברתיים ובמאבק אמיתי בעוני. נקדם את החינוך ונגביר את הביטחון האישי של כל אזרח במדינה.
המחלוקת על תוכנית ההינתקות גרמה לפצעים קשים, לשנאת אחים מרה, לביטויים ולמעשים חריפים. אני מבין ללבם, לכאבם ולזעקתם של המתנגדים. אך אנו עם אחד גם בריב ובוויכוח.
מתיישבי חבל עזה, היום מסתיים פרק מפואר בסיפורה של ישראל ופרק מרכזי בסיפור חייכם כחלוצים, כמגשימים וכמי שנשאו בשם כולנו בעול הביטחוני וההתיישבותי. הכאב והדמעות שלכם הם חלק בלתי נפרד מתולדות הארץ הזו. יהיו המחלוקות בינינו אשר יהיו, אנחנו לא ננטוש אתכם ולאחר הפינוי נעשה הכל לבניית חייכם וקהילותיכם מחדש.
אני רוצה לומר לחיילות ולחיילי צה"ל, לשוטרות ולשוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול: עומדת בפניכם משימה קשה - לא אויב ניצב בפניכם אלא אחים ואחיות. רגישות וסבלנות הן צו השעה. אני בטוח שכך תנהגו. אני רוצה שתדעו, העם כולו עומד מאחוריכם וגאה בכם.
אזרחי ישראל,
האחריות לעתיד ישראל מוטלת עלי. יזמתי את התוכנית משום שהגעתי למסקנה שהמעשה הזה הוא חיוני לישראל. האמינו לי, מידת הכאב שאני חש במעשה הזה כמוה כמידת ההכרה הנחרצת שהיה עלינו לעשותו.
אנו עולים על דרך חדשה, שיש בה גם סיכונים לא מעטים, אך יש בה גם אור של תקווה לכולנו.
בעזרת ה' תהא הדרך הזו דרך של אחדות ולא דרך של פלגנות, של כבוד הדדי ולא של איבה בין אחים, של אהבת חינם ולא של שנאת חינם.
אני אעשה הכל כדי שכך יהיה.
