|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
ברון. מקורות ההשראה: ברק וזמיר [צילום: אסף אלבוחר] מנדלבליט. מיהר לאמץ את פסק הדין לחיקו [צילום: פלאש 90]

תחשבו שהיו אומרים את זה על הרמטכ"ל

דיקטטורה בחסות בג"ץ

בית המשפט העליון שב ומעניק ליועץ המשפטי לממשלה סמכויות המכפיפות אליו את הדרג הנבחר. כל זה נעשה בלי שום חקיקה, ובלא שיהיו איזונים ובלמים על כוחו של האדם היחיד במדינה שאין עליו שום ערעור. את זה חייבים לשנות מן היסוד, באמצעות חוק שיחזיר את הכוח לידי הנבחרים
15/11/2016  |   איתמר לוין   |   מאמרים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות

הלכה מושרשת היא שהרמטכ"ל הוא הפרשן המוסמך של המצב הביטחוני כלפי רשויות המינהל וחוות דעתו מחייבת אותן. פירושו של דבר שהרמטכ"ל, בפרשנותו את המצב הקיים, איננו רק "מייעץ"; הוא "מפקח" על הממשלה, משמש עבורה כ"כלב שמירה" של ביטחון המדינה.

מה דעתכם על אמירה כזאת? ועוד אחת שתצא מפיו של בית המשפט העליון? תאמרו בצדק: משמעותה היא הפיכה צבאית, ביטול המשטר הדמוקרטי וכינון משטר צבאי. וזה בדיוק מה שעשה בג"ץ - אבל במקום "רמטכ"ל" הוא כתב "היועץ המשפטי", ובמקום "ביטחון המדינה" הוא כתב "החוק". כן, בית המשפט העליון יצר דיקטטורה - של היועץ המשפטי לממשלה.

זו אינה גוזמה. הדברים כתובים שחור על גבי לבן בפסק הדין בנושא חוות השקמים (14.11.16), בעיקר בפסק דינה של השופטת ענת ברון ובקצרה בזה של השופט אליקים רובינשטיין; השופט יצחק עמית הסכים איתם. נכון שלא מדובר בפסק דין ראשון מסוגו, אבל בעיתוי הנוכחי - הוא חמור במיוחד. אין פלא, שאביחי מנדלבליט מיהר לאמץ אותו לחיקו ולצטט אותו בנושא חוק ההסדרה, ושמשרד המשפטים הפיץ חיש-קל לתקשורת את הקטעים הללו.
בג"ץ 5134/14, התנועה לאיכות השלטון נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח' / פס"ד
משפחת שרון לא תקבל הקצאה של קרקע חקלאית בחוות השקמים להקמת מתקן חשמל סולרי

"אופי מעין-שיפוטי"
שומרי סף חיוניים [צילום: איציק וולף]

"היותה של פעולה בלתי-חוקית – כקביעת היועץ המשפטי – היא אפוא סיבה מספקת שלא לבצעה במתכונת המבוקשת, והימנעות הרשות מביצועה היא שיקול דעת נכון ואף מתחייב. המשמעות איננה שהשר כפוף ליועץ המשפטי, אלא שהשר כפוף לחוק – ופירושו של היועץ המשפטי את החוק מחייב אותו"

הנה הציטוטים המלאים, כדי שתוכלו להבין עד כמה הדברים חד-משמעיים – וחמורים. ברון כותבת:

"הלכה מושרשת היא שהיועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המינהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת... אכן, היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם נציגיו במשרדי הממשלה השונים, הם שומרי הסף של שלטון החוק ופעילותם ככזו חיונית בכל רשות מרשויות המדינה. פירושו של דבר שהיועץ המשפטי, בפרשנותו את הדין הקיים, איננו רק 'מייעץ'; הוא גם 'מפקח' על הממשלה.

"לחוות דעתו יש אופי מעין-שיפוטי, מפני שהיועץ המשפטי גוזר מסקנות נורמטיביות המתחייבות, להבנתו המקצועית, מיישום הדין הקיים על נסיבותיו של מקרה ספציפי. במובן זה, מבחינתה של הרשות המינהלית, פעולה בניגוד לדעת היועץ המשפטי כמוה כפעולה בניגוד לדין, ופשיטא שאין רשות רשאית לפעול בניגוד לדין.

"...קבלתה של כל החלטה מינהלית וביצועה של כל פעולה מינהלית, מותנות בהיותן חוקיות. היותה של פעולה בלתי-חוקית – כקביעת היועץ המשפטי – היא אפוא סיבה מספקת שלא לבצעה במתכונת המבוקשת, והימנעות הרשות מביצועה היא שיקול דעת נכון ואף מתחייב. המשמעות איננה שהשר כפוף ליועץ המשפטי, אלא שהשר כפוף לחוק – ופירושו של היועץ המשפטי את החוק מחייב אותו".

ואילו רובינשטיין כתב: "כאן עלי להקדיש דברים קצרים ללקח שיש בפרשה זו – כיצד אין מערכת ציבורית צריכה להתנהג, ועד כמה חיונית השתתפותם של 'שומרי סף' משפטיים ואחרים. יש טענה חוזרת ונשמעת בדבר 'משפטיזציה' יתרה, אולם המשפטנים אינם קובעי המדיניות, ואילו היה הכל נעשה כדין לא היו עולות אותן טענות; אך ענייננו הוא דוגמה לכך שאילולא המעורבות המשפטנית היו נעשות שגיאות קשות".

זוכרים מתי בג"ץ התערב?
הבעיה: תוכנית פעולה אחת [צילום: לע"מ]

באופן מפליא – ואולי בעצם לא מפליא – ברון מסתמכת על אהרון ברק, יצחק זמיר ודורית ביניש. השניים הראשונים היו היועצים המשפטיים לממשלה, והאחרונה הייתה פרקליטת המדינה. ואילו רובינשטיין מציין במפורש שדעתו נובעת מנסיונו בתפקיד היועץ המשפטי. יש דעות אחרות – מעירה ברון – אבל אותן היא כמובן לא מצטטת

נעיר תחילה, שבאופן מפליא – ואולי בעצם לא מפליא – ברון מסתמכת על אהרן ברק, יצחק זמיר ודורית ביניש. השניים הראשונים היו היועצים המשפטיים לממשלה, והאחרונה הייתה פרקליטת המדינה. ואילו רובינשטיין מציין במפורש שדעתו נובעת מנסיונו בתפקיד היועץ המשפטי. יש דעות אחרות – מעירה ברון – אבל אותן היא כמובן לא מצטטת.

אבל זה בשוליים. העיקר הוא המהות – וזו חמורה ביותר. תראו מה אומר בג"ץ: רק היועץ המשפטי לממשלה יחליט מהי פרשנותו של החוק, השרים חייבים להישמע לו ורק בית המשפט יכול לפסוק אחר. נו, אז נלך לבית המשפט. ברון אכן אומרת, שהחלטותיו של היועץ בתפקידו כיועץ כפופות לביקורת שיפוטית. אבל האם מישהו זוכר מתי קרה שבג"ץ התערב בחוות דעת שכזו? כלומר: זה תיאורטי בלבד.

התוצאה היא, שיש בישראל אדם אחד ויחיד – שאיש לא בחר בו, אלא שמתמנה על-ידי הממשלה על-פי המלצותיה של ועדת איתור שבה הנבחרים הם במיעוט – שלמעשה אין אפשרות לערער על דעתו. הוא "מעין-שיפוטי" אומרת ברון – ללא יכולת ערעור. אפשר לערער על פסק דין של שלושה שופטים, אפשר לערער על החלטת ממשלה בת 20 שרים, אפשר לערער על חוק שמקבלת הכנסת ברוב של 120 חברים. אי-אפשר לערער על החלטה של אדם יחיד. בג"ץ מחליט בהרכב של לפחות שלושה; היועץ המשפטי מחליט לבדו. על בג"ץ אפשר לבקש דיון נוסף; על החלטת היועץ המשפטי אתם יכולים לעתור, ותהיו מרוצים אם לא תחויבו בהוצאות.

נחזור לדוגמה של הרמטכ"ל. ועדת אגרנט מצאה, שהמחדל שקדם למלחמת יום הכיפורים נבע במידה רבה מן המונופול של ראש אמ"ן על הערכת המצב הביטחונית. ועדת וינוגרד קבעה, שהמטה הכללי והממשלה כשלו במלחמת לבנון השנייה בכך שהראשון הציג לשנייה תוכנית פעולה אחת ויחידה. כלומר: כאשר מדובר בביטחון המדינה, בעצם קיומה, בחיי אזרחיה – הממשלה צריכה לקבל שתי חוות דעת, או לפחות את היכולת לדחות את דעתו של היועץ הביטחוני שלה. אבל כאשר מדובר בהקמת יישוב, בבניית תחנת כוח סולארית או בהסדרת אימוץ – היא חייבת להישמע ליועץ שלה.

מטורף? בהחלט. וזו לא הדוגמה היחידה. החוק קובע שנגיד בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי לממשלה. תולדות המדינה מלאות בהתנגשויות בין הנגיד לבין שר האוצר, שאף הגיעו לפיצוצים מתוקשרים. מה יהיה גודל הגרעון, על מה יוצאו כספי המיסים, כיצד לבנות את התקציב – על זה הממשלה מקבלת עצה ואז מחליטה. אבל אם ניתן יהיה להלביש את אותן מחלוקות בתחפושת משפטית – הממשלה תהיה כבולה ליועץ המשפטי שלה.

האתגר הגדול של שקד
לא להיבהל מהצווחנים [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

אני לא סומך על הפוליטיקאים שלנו שינהגו בצורה אחראית ושקולה ושתמיד יצייתו לחוק. פרשת חוות השקמים, בה כאמור נאמרו הדברים שצוטטו כאן, היא אכן דוגמא מובהקת להתערבות משפטית שמנעה לכל הפחות אי-סדרים ואולי גם שחיתות ברכוש ציבורי. הכל שאלה של מידה ושל איזונים – והללו אינם קיימים כיום

אין כאן מילה אחת של הפרזה. זה בדיוק מה שאומר בג"ץ – שהוא אולי האחראי העיקרי לצמיחת כוחו המפלצתי של הייעוץ המשפטי. כוח שאין עליו למעשה שום מגבלה. כוח של פקיד שמתמנה לשש שנים – יותר מהרטמכ"ל ומהמפכ"ל וכמעט כמו נשיא המדינה – ושבפועל לא ניתן לפטר אותו. ואולי הכי חמור: כוח שנובע מכוח המלצות של ועדות ציבוריות, פסיקה משפטית ונהלים של היועצים המשפטיים עצמם – ולא מכוח חוק כלשהו שאושר בידי נבחרי העם. תזכורת: אנחנו בדמוקרטיה!

שיהיה ברור: אני לא סומך על הפוליטיקאים שלנו שינהגו בצורה אחראית ושקולה ושתמיד יצייתו לחוק. פרשת חוות השקמים, בה כאמור נאמרו הדברים שצוטטו כאן, היא אכן דוגמה מובהקת להתערבות משפטית שמנעה לכל הפחות אי-סדרים ואולי גם שחיתות ברכוש ציבורי. הכל שאלה של מידה ושל איזונים – והללו אינם קיימים כיום.

את זה צריך לשנות מן היסוד, באמצעות חקיקה. חוק שיגדיר במדויק את תפקידו, סמכויותיו, אחריותו וחובותיו של היועץ המשפטי לממשלה ואת אלו של היועצים המשפטיים למשרדיה. חוק שיקבע את דרכי המינוי והפיטורים שלהם. חוק שיגדיר מתי רשאים הממשלה והשרים להיעזר בייעוץ משפטי חיצוני. חוק שיקבע מנגנון להכרעה בחילוקי דעות בין הנבחרים לבין יועציהם. חוק שיפצל בין תפקיד היועץ המשפטי לבין תפקיד ראש התביעה הכללית.

אם איילת שקד באמת רוצה לשנות ולהטביע חותם – זה הכיוון בו היא צריכה להשקיע את מלוא משאביה, כשרונותיה וכוחה. להקים ועדה ציבורית שתנסח את הצעת החוק, שכן לא ניתן לסמוך על משרד המשפטים שיביא חוק שיצמצם את סמכויותיו; ועדה בה יהיה רוב למומחים עצמאיים ולאישי ציבור. לא להירתע מהאינתיפאדה הצפויה של הצווחנים על "פגיעה בשלטון החוק". זה עוד יותר חשוב מאשר המינויים הצפויים לבית המשפט העליון, משום שכאן מדובר על שינוי יסודי ועל החזרת השלטון לידי מי שנבחרו לכך. מדובר על השתחררות מכבליה של דיקטטורה.

תאריך:  15/11/2016   |   עודכן:  16/11/2016
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דיקטטורה בחסות בג"ץ
תגובות  [ 29 ] מוצגות   [ 29 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אזרח תמים
15/11/16 11:13
2
נתין
15/11/16 11:48
3
ישע
15/11/16 11:52
4
שפוי
15/11/16 11:52
 
באום
15/11/16 12:26
 
ר.א.
15/11/16 12:52
 
באום
15/11/16 14:16
 
אהוד פרלסמן
15/11/16 19:05
 
ר.א.
16/11/16 08:32
5
שוחר-שלום
15/11/16 12:53
6
עידןסובול
15/11/16 12:57
 
באום
15/11/16 14:24
 
עידןסובול
15/11/16 15:52
 
באום
15/11/16 17:50
 
מגיב ותיק
15/11/16 18:32
 
קורא בעיון
15/11/16 19:34
7
שקול
15/11/16 14:24
8
gadir
15/11/16 15:17
9
עובד 1
15/11/16 18:08
10
בני בנקר
15/11/16 20:10
11
יעקב יעקב
15/11/16 21:43
12
שימולב
15/11/16 23:12
13
נאור...
15/11/16 23:13
14
רפרך
16/11/16 14:09
15
רפרף
16/11/16 14:17
16
רפרף
16/11/16 14:23
17
רפרף
16/11/16 14:32
18
דרור 10
16/11/16 16:20
 
טנא
17/11/16 13:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
"גם אם ניתן לבחון כמעט כל נושא בכלים משפטיים, הרי שלא כל נושא ראוי להתברר בבית המשפט. האופי הדומיננטי של הנושא שעל הפרק הוא אמת מידה, כלי עזר להחלטה אם ראוי הנושא לרשות המחוקקת לענות בו, ואם הוא מסור לשיקול דעתה של הרשות המבצעת או להכרעה משפטית בבית המשפט".
13/11/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
"האקטיביזם השיפוטי מת, אבל קם לתחייה בידי פוליטיקאים פופוליסטים שמגישים לבג"ץ עתירות שהם יודעים שיידחו, והם רוצים שיוכלו לטעון שבית המשפט הוא שמונע מהם לבצע את מדיניותם". כך טוען (יום ד', 26.10.16) יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, בכנס של פורום קהלת.
26/10/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא הנושא באחריות למצב המפלה יהודים בהר-הבית, והוא שהחליט שלא לאמץ את דוח אדמונד לוי להסדרת היישובים ביהודה ושומרון. כך טוענת שרת המשפטים, איילת שקד, בראיון לעלון השבת "עולם קטן" (14.10.16).
18/10/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
דן מרגלית מישראל היום פותח את טורו בסיקור מערכת הבחירות המלוכלכת בארצות הברית. הוא כותב:
15/10/2016  |  ענבל בר-און  |   מיוחדים ברשת
יהודה יפרח מ"מקור ראשון" מקדיש את טורו השבועי במוסף "יומן" ליחסי בית המשפט העליון והרשות המבצעת, סביב סוגיית ההתנחלויות.
08/10/2016  |  ענבל בר-און  |   מיוחדים ברשת
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il