סיפור חייה של דרורה ברעם

דרורה ברעם נולדה בירושלים בשנת 1951 בבית סוציאליסטי למשה וגרציה ברעם. בתו של משה ברעם ז"ל, איש מפא"י-מערך, חבר כנסת ושר בכיר בממשלת ישראל, אחותם של עוזי ברעם שהיה שר חבר כנסת ממפלגת העבודה, ושל חיים ברעם איש שמאל פובלציסט ופרשן ספורט ושל מנחם ברעם שהיה כלכלן.

דרורה למדה בבית ספר תיכון "בויאר" בירושלים ולימודים באוניברסיטה. במשך שנים רבות עבדה ברשות השידור בתפקידי עריכה והפקה בטלוויזיה הישראלית. "היא הייתה דמות בולטת בטלוויזיה הישראלית כל אחד הכיר אותה", אומר לי אחיה עוזי ברעם.

בצעירותה הייתה דרורה פעילת מפלגת מר"ץ, מעריצה של שולמית אלוני, שמאלנית ואנטי דתית. אולם עם השנים עברה מהפך פוליטי והייתה פעילה במפלגות ימין ואף בכאלו המוגדרות מפלגות ימניות קיצוניות. בבחירות לכנסת ה-16 שנערכו בינואר 2003 הוצבה במקום השמיני ברשימת "חירות" - התנועה הלאומית מפלגת ימין ישראלית בראשות ח"כ מיכאל קליינר. יחד אתה ברשימה היו ברוך מרזל (במקום השני) והרב מיכאל בן אר (מקום רביעי). רשימה זו בבחירות אלה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

לפני מספר עשורים החלה דרורה להתקרב לדת וחזרה בתשובה. בתחילה חיה בעולם החרדי. היא התחתנה עם בחור חוזר בתשובה שהכירו לה בשידוך, בשם אודי שמיר, בן למשפחה עם שורשים באצ"ל וילדה שני ילדים. במשך הזמן, היא הכירה את העולם הדתי-לאומי, והתחברה אליו. לפני 25 שנים עברה לבית-אל התגרשה, ונשארה להתגורר ביישוב מאז. אחיה עוזי ברעם אומר: "אחותי דרורה בחרה לחזור בתשובה ולמרות דרכי והשקפות חיינו השונות ההערכה ההדדית בנינו נמשכה". הבית שלנו היה בית מאוד סובלני ופלורליסטי, אומר ברעם.

"החוויות שעברה העבירו אותה טלטלה בחיים"

מספרת על דרורה ידידתה העיתונאית חני לוז: "זכיתי להתקרב אל דרורה בשנים האחרונות שלי בבית אל, ולשאוב ממנה חכמת חיים, ותעצומות נפש. לא היה לה קל, בלשון המעטה, "מתנחלת" מול משפחה בגרעין הקשה של השמאל, אישה עם כישרונות שלא יכלה לממש אותם לפרנסה בסיסית, ובכל זאת - נאבקה להמשיך את חייה באמונתה, לחיות ולתת מעצמה לילדיה, לנכדתה ולקהילה.

מוסיפה לוז: "דרורה הייתה בצעירותה, שמאלנית ואנטי דתית. "בתה הראשונה, מיקי, שנולדה לה כשהייתה רווקה חלתה במחלה קשה (בשיתוק מוחין א.א) כשהייתה פעוטה, ונפטרה בגיל 3. החוויות שעברה העבירו אותה טלטלה בחיים, והיא הגיעה למסקנה שיש בורא לעולם, מה שנקרא "חזרה בתשובה". במשך השנים היא עברה מחלות קשות והתמודדות עם חיים יום יומיים קשים, ללא פרנסה סדירה. היא הרצתה על סיפור חייה במקומות רבים, ולמרות הקשיים - מצאה זמן ומקום בלב לעזור למי שהיה נזקק. היא גידלה בעצמה ובאהבה רבה, שני ילדים נפלאים, תוך התמודדות עם קשיים לא פשוטים בכל צעד ושעל".

חני לוז מספרת כי "בשנים האחרונות, שהייתה דרורה כבר מחוברת לחמצן, ובקושי יכלה להתנייד כשהיא מתגוררת בדירה בלתי-נגישה-בעליל, היא הצליחה להמשיך שם בחיים בזכות כמה אנשים ונשים צדיקים שעזרו לה ותמכו בה בצורה מדהימה. וכמובן - צריך לציין את ילדיה שעזרו, מגיל צעיר, בכל מאודם, ככל שנצרך וככל שיכלו. בתה, רחלי, נישאה לשימחי מרובקה לפני כמה שנים והביאה לעולם את התינוקת החמודה אריאל, שהייתה משוש חייה. אריאל היום בת שנתיים.

לפני כשנה, אריאל חלתה. רופא לא זיהה שיש בעיה מיוחדת ושיחרר אותה לביתה. אימה, רחלי, חשה שמשהו לא תקין, והטיסה אותה בשבת לבית חולים שניידר. אריאל הייתה בין החיים והמוות במשך ימים רבים. כשהתאוששה באופן ניסי, התברר שהלב שלה נפגע בצורה קשה, והיא לא חזרה לקו הבריאות. מאז, הוריה נמצאים איתה על הקו לשניידר, אשפוזים וטיפול נמרץ. דרורה, שהייתה במצב רפואי קשה במשך שנים, כאבה מאוד את מצבה הבריאותי של אריאל האהובה".

לפני כשבועיים חלה הידרדרות במצבה של דרורה ברעם והיא אושפזה בבית חולים במחלקה לטיפול נמרץ. בשבוע שעבר נפטרה.

הלוויתה של דרורה ברעם יצאה מבית הכנסת בישוב בית אל לכיוון בית העלמין בישוב שם הובאה למנוחות. הניחה שני ילדים: משה ברעם ורחל ברעם - מרובקה ונכדה.