לפי הניצוצות שעפו ביניהם בסרטם המשותף "בעלי ברית" (במאי: רוברט זמקיס), ייתכן שהיה קשר משמעותי בין שני הכוכבים, אבל זו ודאי לא הסיבה היחידה למהלך של ג'ולי, מה גם שמריון קוטיארד הצרפתייה הודיעה כי היא בהריון מגיום קאנה, בן זוגה ואב בנה בן השש, ואוהבת אותו מתמיד. הצרפתים ודאי לא היו מתרגשים מהתרחשויות כאלה, אבל הרכילות ודאי גם לא הזיקה למכירות של הסרט עצמו.
מבקרים רבים נוטים להשוואה של סרט זה עם הסרט 'קזבלנקה', סרטו של מייקל קרטיז (1942) עם אינגריד ברגמן והמפרי בוגארד, בעיקר משום שגם הסרט החדש מתחיל בעיר זו ומתרחש באותה תקופה. אבל אם לערוך השוואות, ניתן להשוות אותו לסרטים רבים אחרים מבחינת הנושא או העיבוד הקולנועי, כאשר ה"פאם פאטל" מושכת בחוטים ומאיימת על הגבר מולה. ברור שבמאי אמריקני כמו זמקיס בקי בקולנוע האמריקני, ובמודע או לא, מושפע מהם.
בעלי ברית
כזוג סוכנים במחתרת הצרפתית והאנגלית נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה, השידוך בין שניים שלא הכירו זה את זו מקודם מתברר כמחשמל: שניהם צעירים ויפים, אופנתיים, אינטליגנטים ומוחצנים. מריון במיוחד. בשלב זה המתח ביניהם מורגש גם על המסך והסרט מעורר ריגוש. ההופעה המרשימה של מריון בלבוש האופנתי המדהים והמתח בין העמדת הפנים של האישה האוהבת מול הסוכנת קרת הרוח לא משאירים את הצופה אדיש (ודאי לא את בראד פיט).
ברגע שהקשר מתמסד בנישואין, המתח יורד. דווקא בנקודה זו מתח אחר מתעורר. לא אגלה את הספוילר, אבל המתח שנובע מהסיפור עצמו ואמור להעצים את העלילה, נופל כאן. הסרט עובר מז'אנר אחד לשני, ובחלק זה נשאר הקונפליקט של הגבר (בראד פיט) שמשום מה לא מצליח לרומם את הרוח ולהעלות את הסרט לדרגת סיפור אתי, מוראלי, אנושי.
השוואות מההיסטוריה
ולהשוואות מההיסטוריה של הקולנוע האמריקני שרישומיהן ניכרים כאן: מאבק סמוי בין שני סוכנים, מתחולל בין ג'ק ניקולסון הנפלא וקתלין טרנר, בת זוגו בסרט 'הכבוד של פריצי'. הפעם אלה שני מאפיונרים, מחסלים מהירי שליפה. כל אחד חושד בשני וחייו תלויים לו מנגד, ובשיטת "קרוס שוטס" מאחד לשני מעביר לנו הבמאי, ג'ון יוסטון, את המתח הגובר ביניהם, עד לניצחונו הקטלני של ניקלסון בזריקת סכין מדויקת לצווארה של אהובתו.
עקרון דומה קיים גם בסרטו של פול וורהובן " אינסטינקט בסיסי", בו שני בני הזוג, השוטר החוקר (מייקל דאגלס) וסופרת המתח (שרון סטון) משחקים חתול ועכבר ולבסוף, שניהם נמצאים במיטה, אך עדיין חושדים זה בזו ופגיון קרח נמצא למרגלות המיטה המשותפת, כאות אזהרה.
מתח בין זוגי דומה, אך עם הרבה הומור, קיים בקלסיקת המתח הנצחית של היצ'קוק "מזימות בינלאומיות", בו סוכנת כפולה (אווה מרי סיינט) ופרסומאי חד עין ולשון (קארי גרנט) ניפגשים במזימה בינלאומית, על-רקע עידן המלחמה הקרה בין האמריקנים והרוסים. הסוכנת הבלונדית היפהפיה מקרבת ודוחה את הגבר הנאה והשרמנטי, שנבחר ללא ידיעתו כפיתיון למרגלים הרוסים, עד הפתרון, שלאחריו אהבתם מתממשת.
ולבסוף, סרטו של קוונטין טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד" (2009), המתרחש גם הוא במלחמת העולם השנייה, וגם בו מככב בראד פיט, ודאי היה נר לרגליו של זמקיס: סצנת הנשף בקולנוע, בה הממזרים יורים והורגים את הגרמנים כאשר הם מחופשים לאורחים גרמנים בלבוש אירופי אופנתי, מזכירה סצנה דומה בסרט "בעלי ברית". גם הגיבורה היהודייה שם, שושנה, מזכירה את מריון קוטיארד בסרט החדש.
הקולנוע אוהב לצטט את עצמו והצופים אוהבי הקולנוע ודאי יוצאים נשכרים מכך.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
