חוקרים מאוניברסיטת קורנוול מצאו קשר בין ריכוזים נמוכים של סלניום וויטמין B6 ו-B12 לקושי בביצוע פעילויות יומיומיות כתוצאה מהזדקנות, מה שהביא אותם למסקנה כי מצב תזונתי הוא גורם מפתח המסייע לאנשים לחיות חיים פעילים שנים ארוכות יותר.
המחקר כלל 643 נשים בנות 65 ויותר. הנשים עברו הערכות במרווחים של שישה חודשים בין השנים 1992 ל-1995, ולאחר מכן מעקב למשך שלוש שנים.
הקשר בין רמות נמוכות של חומרים מזינים לקושי בביצוע פעילויות יומיומיות נוגע לאיכות החיים ולהוצאות על בריאות - נושאים הסובבים את דור ה'בייבי בומר' (כינוי למי שנולד בתקופת ה"בייבי בום" בשנים שלאחר מלה"ע ה-2), שבשנת 2030 יהיו כולם מבוגרים מגיל 60.
נכון לעכשיו, כשבעה מיליון בני אדם בארצות הברית מעל גיל 65 הם נכים או מוגבלים. אך, כשה'בייבי בומרס' מהווים כ-30% מאוכלוסיית ארצות הברית ומתקרבים לאט לאט לגיל 65, הנתונים יעלו באופן דמרמטי, והרצון לספק את הרצון של קבוצת גיל זו מהווה את עיקר העניין של תעשיית מוצרי המזון.
המחקר, תחת השם 'רמות חומרים מזינים כנבא למקרים של נכות בנשים מבוגרות', הגדיר נכות במוגבלות בביצוע שתי פעילויות או יותר כמו רחצה, לבישה, הליכה לשירותים, ניידות ואכילה.
החוקרים הדגישו כי הממצאים אינם מספקים בסיס לראיה כי תוספות מזון יכולות לשמש כאמצעי למניעת מוגבלויות כאלו. במקום זאת, הם תומכים בדעה כי מצב תזונתי באופן כללי מסייע בשיפור הניידות.
מבין הנשים שלא סבלו ממוגבלות בפעילויות של חיי היומיום בתחילת המחקר, 208 (32.3%) פיתחו שתי מוגבלויות או יותר במהלך תקופת המעקב בת השלוש שנים. הנשים ברבע הנמוך ביותר של הריכוזים של ויטמין B6 ו-B12, כמו גם סלניום היו בסיכון גבוה במידה משמעותית לנכות במהלך שלוש השנים, כאשר השוו לנשים בשלושת הרבעים העליונים.
שיעור השכיחות ברבע הנמוך ביותר של ריכוזי ויטמין B6 היה 17.3%, בהשוואה ל-12.8% בשלושת הרבעים האחרים. לגבי ויטמין B12, שיעור השכיחות היו 16.7% ברבע הנמוך ביותר ו-12% בשלושת האחרים. עבור הסלניום התוצאות היו 21.6% ו-10.8% בהתאמה.
