עולים מאתיופיה ישולבו בשירות המדינה

ועדת העליה, הקליטה והתפוצות קיימה היום (ב', 4.12.06) ישיבה בנושא שילוב עולים חדשים בשרות המדינה בהשתתפות נציב שרות המדינה שמואל הולנדר.

הולנדר אמר כי "הנציבות מטפלת בעשרה אחוזים מהשרות הציבורי, שהם כ-60,000 עובדים. אין בידינו כלים משפטיים לפעול להעדפה מתקנת לעולים יוצאי חבר העמים, אנו יכולים לפעול רק בתנאי שעומדת לרשותנו חקיקה". עוד אמר כי "אני במגעים עם השר לקליטת העליה לקביעת משרות ייעודיות לעולים יוצאי אתיופיה בתפקידים משמעותיים כגון: בפרקליטות".

הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה, דיווחה לוועדה שכיום מועסקים בשרות המדינה 606 עובדים יוצאי אתיופיה לעומת 485 ביולי 2005, טרם חקיקת החוק המקנה להם העדפה מתקנת בשרות המדינה".

מרקוביץ סיפרה כי כרגע מתקיימים שני פרויקטים יעודיים לקליטת עולים יוצאי אתיופיה בשרות המדינה בשיתוף משרד הקליטה קורס להכשרת קלדניות שופטים והן הכשרה לבתי המשפט. משנת 2003, נוספו לשרות המדינה 350 עולים מברית המועצות לשעבר שעלו לאחר שנת 1989. בשרות המדינה מועסקים כיום 4,800 עולים מחבר ברית המועצות מתוך 53,000 עובדים המהווים 8% מכלל עובדי שרות המדינה".

ח"כ מיכאל נודלמן (קדימה), יו"ר הוועדה אמר: "יזמתי את הישיבה בנושא על סמך נתונים קשים שבידי משנת 2004 המעידים על שילוב זעום של עולים יוצאי חבר העמים בכלל בשרות המדינה שעמד על כ-18.8% לעומת 56.4% ילידי הארץ. חשוב לי לבדוק מה המצב כיום ולראות כיצד לשפרו".

יו"ר מרצ-יחד, ח"כ יוסי ביילין אמר כי "אין מקום לחקיקת העדפה מתקנת לעולים מברית המועצות, עם זאת יש מקום למאמץ להגדיל נגישותם למכרזים, בין שיפורסמו בתקשורת הרוסית ובין שיתקיימו בשפה הרוסית".

דני אדמסו, מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה טען כי "כדי שחוק שרות המדינה והתיקון לייצוג הולם הנוגע לקהילה האתיופית ישא ערך, עליו להיות מגובה בהחלטות ממשלה והנחיות מפורשות של נציב שרות המדינה לגבי יישומו. לצערי, שכרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה הוא נמוך מהשכר הממוצע במשק כיוון שהם עוסקים בעבודות שאינן הולמות את הכשרתם ורובם עובדים בעבודות זמניות. אני מבקש שהשרות הציבורי יקלוט יותר אקדמאים בני הקהילה. השתלבותם של יוצאי אתיופיה בשרות המדינה עשוי להוות מופת עבור מעסיקים גם מקרב המגזר הפרטי".