נסו להיזכר בסרט או בסדרת טלוויזיה בה אדם עובר התקף לב. זה תמיד גבר והוא תמיד אוחז בחזהו, מפלבל בעיניו ומתמוטט, נכון? משום מה נתפסות מחלות לב כעניין גברי, אך העובדות מספרות סיפור אחר: בכל שנה מתות ברחבי העולם 8.6 מיליון נשים ממחלות לב. למעשה, בכל שנה מתות יותר נשים מגברים כתוצאה ממחלות לב.
אז נכון שהשכיחות של מחלות לב כליליות (מחלה בעורקים המובילים דם לשריר הלב) נמוכה יותר בקרב נשים צעירות מאשר בקרב גברים צעירים והן בדרך-כלל מפתחות מחלת לב כלילית כשבע שנים מאוחר יותר מאשר גברים, אך למרות זאת שיעור התחלואה והתמותה בקרב הנשים גבוה משיעור התחלואה והתמותה בקרב הגברים.
נשים ומחלות לב: הינה כמה עובדות שצריכות להדאיג אותנו:
- נשים נוטות פחות לשרוד לאחר התקף לב. בישראל, בשנת 2013, מספר הנשים שנפטרו תוך חודש לאחר התקף לב היה גבוה פי 2.5 ויותר בהשוואה לגברים;
- נשים שעוברות התקפי לב, חוות יותר תופעות לוואי חמורות כולל שבץ מוחי והתקף לב חוזר. שוב, בישראל בשנת 2013, 14.1% מהנשים חוו תופעות לוואי כאלה, בעוד שאחוז הגברים שחוו תופעות לוואי אלה עמד על 8.4% בלבד;
- התמותה בקרב נשים מהתקפי לב גבוהה פי 1.5 בהשוואה לתמותה בקרב גברים בתוך השנה שלאחר התקף הלב.
יש לציין, כי חלק מהשוני בנתונים בין גברים לבין נשים נובע מהעובדה שנשים בדרך-כלל יותר מבוגרות ויותר חולות כשהן עוברות את ההתקף.
מהי המחלה הזאת בכלל?
מחלות לב כליליות נובעות מהצטברות של רובד טרשתי בעורקים הגדולים והקטנים של הלב. כתוצאה מכך חלה ירידה באספקת הדם לשריר והתהליך כולו מוביל לנזק לתאים ולהיווצרות צלקת. התקף לב מתרחש כאשר נחסם עורק והדם לא מצליח להגיע לשריר הלב.
קיימים הבדלים גדולים בהתפתחות המחלה וביטוייה בקרב נשים לעומת התפתחותה וביטוייה בקרב גברים: נשים סובלות פחות ממחלה כלילית חסימתית כפי שנראית באנגיוגרפיה (צילום רנטגן של העורקים לאחר הזרקת תמיסה אטומה לקרני רנטגן), אבל למרות זאת הן סובלות בשכיחות גבוהה יותר מחוסר אספקת דם (איסכמיה) לשריר הלב. משערים שהסיבות לכך הן:
א. לנשים כלי דם צרים יותר.
ב. התגובה הדלקתית הנשית שונה מהתגובה הדלקתית הגברית.
ג. ישנם הבדלים ביכולת של גוף האישה לתקן כלי דם שניזוק מקומית.
ד. בקרב נשים רבות ישנה תגובתיות לא תקינה של העורקים הכליליים הראשיים וכן פעילות לא תקינה של כלי הדם הקטנים.
מסורת זה טוב? לא תמיד
בדיקות אבחון מסורתיות המתמקדות בזיהוי מחלה כלילית חסימתית יעילות פחות בנשים מאשר בגברים. מחלת הלב האיסכמית בנשים מציבה אתגר אבחנתי מיוחד לרופא: מצד אחד אצל הנשים ניתן לראות יותר סימפטומים, מוגבלויות תפקודיות גדולות יותר (כמו חולשה, בעיות עיכול ובעיות שינה) צורך רב יותר בטיפול רפואי ופרוגנוזה (תחזית) טובה פחות בהשוואה לגברים, ומצד שני שכיחות נמוכה יותר של המחלה הכלילית הניתנת להתערבות.
גברים ממאדים נשים מנוגה
גם כאשר מתרחש אוטם בשריר הלב הפיזיולגיה אצל גברים ואצל נשים - שונה:
- אצל נשים התשתית הטרשתית שונה מה שיכול לגרום לתהליך שונה בעורק תוך כדי האירוע;
- בקרב נשים יש אחוז גבוה יותר של התקפי לב הנגרמים מנגעים חסימתיים בעורקים הקטנים ולא בעורקים הגדולים. לכן אין להן הזדמנות ליהנות מתיקון של עורקים אלה על-ידי סטנטים או ניתוח מעקפים.
בשל הפיזיולוגיה השונה, גם הסימפטומים לתעוקה ולהתקפי לב שונים בקרב נשים: - לרוב, לאישה עם התקף לב יש כאבים או אי-נוחות בחזה;
- לפעמים, נשים מדווחות על אי-נוחות בפלג הגוף העליון (ידיים, כתפיים, לסת או גב) ולא על כאבים טיפוסיים בחזה, כפי שמדווחים גברים;
- התקף לב אצל אישה יכול להתבטא גם בעייפות חריגה, קוצר נשימה, בחילות, זיעה קרה או סחרחורת.
הסימפטום השכיח בקרב גברים המתואר כ"תעוקת לב או כאב בחזה המקרין לזרוע השמאלית" - פחות מקובל בקרב נשים. אצל נשים, תעוקת החזה מתוארת יותר כ"לחץ, כאב חד, שריפה, תחושת מלאות או דקירה קלה ככאב עקיצה".
וישנו גם הרובד הנפשי: סף "בקשת העזרה" של הנשים גבוה יותר והן מתלבטות יותר זמן אם לבקש עזרה כשהן חשות בלא טוב. בישראל נשים פונות לעזרה בממוצע 84 דקות לאחר גברים. דקות חשובות אלה עולות להן בתאי שריר הלב.
אבחון התקפי לב אצל נשים - אתגר מיוחד
הסימפטומים השונים, שאינם אופייניים להתקף לב בקרב גברים, מהווים אתגר משמעותי לרופאים בבואם לאבחן התקפי לב אצל נשי. לעיתים קרובות לא מאובחן התקף הלב: במחקר שבו נבדקו 515 נשים שעברו התקף לב חריף, הסימפטומים שעליהם דיווחו היו: חולשה רבה, בעיות בשינה, קוצר נשימה, חרדה ובעיות בעיכול. 78% מהנשים דיווחו על לפחות סימפטום אחד מאלה כחודש לפני האירוע. רק 30% דיווחו על תעוקת חזה. בכ-60% מהמקרים הביטוי הראשון לקיומה של מחלת לב איסכמית היא התקף לב או דום לב. הסימפטומים הכלליים שתוארו גורמים לכך שהנשים עצמן אינן מקשרות את הסימפטומים הללו למחלת לב ואינן פונות לבדיקה מיד. הנשים עצמן ולעיתים גם הרופאים, מניחים בטעות שמדובר בסימפטומים למצבים נפשיים או למצבים קליניים אחרים.
הבדלים בין גברים לנשים? מי היה מאמין!
הגישה הרפואית המסורתית, המתמקדת בגילוי של היצרות בעורקי הלב, לא מצליחה לאבחן חלק גדול מאותן נשים, הסובלות ממחלות לב. יש לזכור, שאפילו לגורמי הסיכון המסורתיים יש השלכות שונות אצל נשים לעומת גברים שכן הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים ניכרים באופן חילוף החומרים בגוף ובתגובות לתרופות ולטיפולים שונים. למשל:
- אישה סוכרתית היא בעלת סיכון גבוה יותר למחלת לב;
- לאישה מעשנת יש 25% סיכויים יותר מגברים לפתח מחלב לב;
- לנשים עם סוכרת יש פי 3 סיכון לפתח מחלה קורונרית - סיכון גבוה יותר המאשר בגברים;
- רמות גבוהות של טריגליצרידים ורמות נמוכות של HDL - השומן המגן - מנבאות סיכון יותר גבוה בנשים מאשר בגברים;
- המטבוליזם של רבות מהתרופות הקרדיאליות, למשל הנוגדות הפרעות קצב, שונה באופן מובהק בין נשים וגברים.
בנוסף לכך קיימים גם גורמי סיכון למחלות לב שהם ייחודיים לנשים, כגון: - ולד השוקל פחות מ-2.5 ק"ג או מעל 4 ק"ג.
לנשים גם יש שכיחות יותר גבוהה של הגורמי סיכון הקלאסיים - סוכרת, דיכאון, חיים יושבניים, ויתר לחץ דם (מעל גיל 65). גורמי סיכון אלה אינם מוכרים מספיק לרופאי המשפחה ולגינקולוגים.
קיפוח? לא עוד!
מסיבות היסטוריות, נשים לא היו מיוצגות כראוי במחקרים קליניים, דבר שהוביל לקשיים נוספים בקביעת ההבדלים הללו ושילובם ביישום הקליני.
הגישה המקובלת כיום לטיפול בגורמי הסיכון למניעת מחלות לב וכלי דם נוטה לתמוך בהתמקדות במניעת סיכון בכל שנות החיים לעומת התמקדות במניעת סיכון לטווח הקצר (10 שנים) שהייתה מקובלת קודם-לכן. הגישה הזאת חיונית בנשים, שבדרך-כלל מפתחות מחלות לב בגילאים יותר מבוגרים.
על-ידי סיווג הסיכון ללקות במחלת לב (סיכון קרדיווסקולרי) לסיכון גבוה, בינוני או נמוך למשך כל החיים, ניתן יהיה ליזום התערבויות רפואיות אשר יועילו לאיזון גורמי הסיכון מוקדם יותר. כך ניתן יהיה לאבחן ולטפל במחלות לב בצורה טובה יותר גם בקרב נשים.
ומה את יכולה לעשות?
ללמוד עוד על הלב שלך ועל גורמי הסיכון וללמוד כיצד שינויים קלים באורח החיים שלך כמו הליכה ושינויים קלים בדיאטה, יכולים לעשות שינוי גדול בסיכויים שלך לפתח מחלת לב.
