לחיות
מזל טוב כפול למשפחת מאיר על אירוסי האב נתן והבת רננה. דומה כי אחרי הרצח החבלני המצמרר של האם והרעיה המופלאה דפנה ז"ל זה היה הצעד הנכון והמתבקש להמשיך בחיים. נראה כי זו גם הייתה הצוואה של דפנה -לחיות! ולא לעצור את החיים בעקבות הרצח. זהו גם ניצחון החיים על המוות הפיזי והמוראלי שביקש המחבל הארור לזרוע בכל מחיר - ניצחון אישי, משפחתי ולאומי. ולכן העם שהזדעזע כל כך מהרצח, שמח עתה בשמחת המשפחה השכולה.
מעֵבר לכך, אין ספק שהמשפחה המיוחדת הזו, שבחרה בחיים, ראוייה לשמש מודל שיקומי לאחרים להתמודדות עם השכול בפרט, ועם מצוקות וקשיים בכלל. כל הכבוד!
חתול פוליטי בשק
לא סוד הוא שלא מעט תנועות פוליטיות בעבר ובהווה יסודן במחאה חברתית (הפנתרים, הירוקים, הגימלאים, מחאת הדיור ועוד). ודאי הדבר נכון כשמדובר במקבץ של רמטכ"לים לשעבר, שהכריזו לא אחת על שאיפותיהם הפוליטיות, שיש מקום לחשד גלוי שהתנועה החברתית בשם 'פנימה' שהקימו אינה אלא קרש קפיצה ברור, לקראת הבחירות הבאות, להפיכת התנועה למפלגה. התנועה הזאת היא רק כלי לפריצת המפלגה בעתיד הקרוב לתודעת הקהל, כדי לצבור בהדרגה כוח אלקטורלי ולגייס יותר ויותר מנדטים לשורותיה.
ואולי
גבי אשכנזי כמשל. הוא מדבר על מניעת שסעים בחברה? מי שכיכב והיה התככן הראשי בפרשה, הנושאת את שמו, בדיל הידוע על מינוי רמטכ"ל, וגם אם סופית זוּכה משפטית, עדיין נושא את הכתם המוסרי הציבורי - בהחלט אינו האיש המתאים לדבר על טוהר המידות ויישוב סכסוכים בחברה הישראלית. אבל המטרה הפוליטית, והכיסא הנחשק, איך לא, מקדשים את כל האמצעים. יש לקוות שהציבור די אינטליגנטי כדי לא לקנות את החתול בשק שהתנועה מנסה למכור לו. וּבא לציון גואל.
מודל שיקומי מבורך
כל הכבוד ללילך שם טוב על התפנית השיקומית המבורכת שעשתה בחייה. במקום לשקוע בדיכאון על הטרגדיה המשפחתית המצמררת שלה, היא בנתה את חייה מחדש - בזוגיות חדשה, באימון כתפיסת חיים פרקטית וכעבודה, בכתיבה, ומעל הכל בהבאת תינוקת לעולם. גם הופעתה המשופרת היא ללא ספק ביטוי למגמה זו של רצון לחיות.
מעבר להיבט השיקומי, האם אין חיים חדשים אלה שלה, ושל התינוקת שי לי, מהווים תשובה ניצחת לרוצח, שנטל ממנה את ילדיה וביקש להרוס את חייה כליל? אין ספק שסיפור השיקום המופלא של לילך הוא סיפור של ניצחון החיים על המוות, שמגלם בן זוגה לשעבר, וראוי לשמש מודל חיקוי לנשים אחרות במצבה, בפרט, ולהתמודדות עם שכול ואובדן ומצוקות בכלל. אין להרים אפוא ידיים, כי יש תקווה תמיד!
הכוח הנשי
ראוי לברך על הצעת החוק המתגבשת, לפיה תשלום מזונות יחולק לפי הכנסות ההורים. פירושו של דבר, שאם הכנסת האישה גבוהה משֶל הגבר, היא תישא בתשלום המזונות לילדיה, ואף תשלם אותם לבעלה לשעבר בהתאם, אם הוא שותף בגידול הילדים.
הצעה זו אומנם עשוייה לקומם נגדה את ארגוני הנשים. אך דומה שבהפוך על הפוך היא אמורה לשמח אותם. זאת לא רק בשל עקרון השוויון, האמור לפעול לטובת שני הצדדים, אלא לא פחות בשל התפיסה והמציאות החדשה שמאחוריו.
אנו חיים בעידן פמיניסטי שוויוני, שבו נשים עצמאיות משתכרות יפה בעצמן, ואינן תלויות עוד בהכנסת הבעל. רבות מהן בעלות קריירה ומעמד כלכלי וחברתי גבוה. זוהי הבשורה הטובה של עידן זה. בנות, האם בחלומותיכן הוורודים חלמתן אי-פעם שתגיעו לכך? אז תודו, שצדק צדק תרדוף גם בחלוקת ההכנסות, והפעם מתוך עמדה של כוח, מעמד וביטחון עצמי.
