יורם הורוביץ, נאמנו של צחי הנגבי - לדין משמעתי

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה בימים האחרונים לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה בירושלים תובענה משמעתית נגד יורם הורביץ, המשמש סמנכ"ל למנהל במשרד לאיכות הסביבה.

התובענה הוגשה על בסיס ממצאי החקירה בתיק המינויים הפוליטיים והבלתי תקינים במשרד לאיכות הסביבה בשנים 2001-2003, חקירה אשר בעקבותיה הוגש בספטמבר 2006 כתב אישום נגד ח"כ צחי הנגבי, השר לאיכות הסביבה דאז, וכנגד שמואל הרשקוביץ יועצו הבכיר של הנגבי אשר מונה על ידו למנכ"ל המשרד.

מדובר במהלך משלים לניהול התיק הפלילי בפרשת המינויים הפוליטיים האסורים במשרד, באופן שמדגים את מגוון הכלים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק בהתמודדותה עם תופעות פסולות מסוג זה.

במסגרת ההליך המנהלי האמור, מואשם הורביץ בפגיעה במשמעת, בהפרת האיסור לבצע מינויים פוליטיים, בהתרשלות, בהתנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה ובהתנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו. כתב התובענה מפרט את מעשיו ומחדליו של הורביץ, אשר אפשרו לשר הנגבי לבצע מינויים פוליטיים במשרד בהיקף נרחב בתוך פרק זמן לא ארוך.

הורביץ, בתפקידו כסמנכ"ל למנהל, בין חודש מרס 2001 ועד לחודש פברואר 2003, היווה הכתובת הראשית והעיקרית לפניותיהם של השר צחי הנגבי והיועץ הבכיר לשר (ולימים המנכ"ל) שמואל הרשקוביץ בנושא מינוי מועמדים מטעמם, ונענה לבקשותיהם למינוי עשרות מועמדי השר למשרות ותפקידים במשרד.

על-פי כתב התובענה, הורביץ לא מילא חובתו למנוע ניצול משאבים ציבוריים שבתחום אחריותו לצרכיו הפוליטיים והאישיים של השר הנגבי ולא פעל כנדרש להתריע בפני גופי ביקורת פנימיים וחיצוניים על המתרחש.

עוד עולה מהתובענה, כי הורביץ בשיתוף פעולה אקטיבי ובמחדליו למנוע ולהתריע, "הכשיר" את פעולות השר הממונה בעיני הכפופים לו במשרד ואפשר את ביצוען המתמשך של פעולות השר למינוי מקורביו, חברי מרכז הליכוד ומקורביהם, לעשרות משרות במשרד על יסוד שיקולים ומניעים שאינם עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. הורוביץ פעל בידיעה ולעיתים בעצימת עיניים לכך שהמועמדים אותם מקדם השר הם בעלי זיקה פוליטית ומקורבים אליו.

כנטען בכתב התובענה, הורה הורביץ לדרג המקצועי לקיים את הנחיית השר ולדווח לו על כל משרה פנויה. הורביץ דיווח לשר על משרות פנויות, קיבל מהשר את המועמדים מטעמו למשרות ופעל למינוים, בין בעצמו, בין בהפניית המועמדים לאגפים ולמחוזות, לעתים בהוראה לקבל את המועמדים ולעתים בהוראה למצוא משרה מתאימה למועמדים.

הורביץ פעל כך גם במקרים שבהם השר הנגבי והמנכ"ל הרשקוביץ לא ציינו משרה מסוימת. הורביץ דיווח באופן שוטף לשר הנגבי על טיפולו במועמדיו. כן נתן הורביץ עדיפות למועמדי השר בהתמודדות על משרות במשרד, בין היתר, בכך שלא העמידם להשוואה ולבחינה על-פי קריטריון של הטוב ביותר למשרה, אלא שהסתפק בכך שבדק שהם עומדים בבדיקת "דרישות מינימום" לביצוע התפקיד. זאת, גם כאשר היו מועמדים בעלי נתונים טובים יותר או שניתן היה לפעול לכך שיהיו מועמדים טובים יותר, או למצער מספר מועמדים, ולבחור מהם את הטוב ביותר.

על-פי כתב התובענה, קיים הורביץ את הוראת השר הנגבי, לפיה איוש משרות חדשות למשטרה הירוקה יתבצע מתוך רשימה סגורה של מועמדי השר תוך מניעת מועמדים אחרים מרשימה זו. מעבר לכך, דאג הורוביץ שתקן וחצי מתוך משרות פקחים אלו ינוצלו למנוי שני חברי מרכז הליכוד על-מנת לאפשר את מינוי שני אלו ברשויות נחל הירקון ונחל הקישון, תפקידים אשר אינם אמורים לאפשר קבלת שכר. חצי תקן ממשרות חדשות אלו נוצל על-ידי השר למינוי עוזר בלשכת השר וזאת בידיעת הורביץ.

כנטען בכתב התובענה, ריכז הורביץ והוביל את ההליכים בוועדה הקבלנית שבחרה פרויקטורים, בכל הקשור להוצאה לפועל של בקשות השר הנגבי למנות את מועמדיו, ופעל כדי שאלה ייבחרו על-ידי הוועדה הקבלנית. זאת עשה, בין היתר, בהכללתם ברשימה המצומצמת של הגורמים אליהם פונים לקבל הצעות או בהצבתם כמועמדים יחידים, בהמלצה על בחירה בהם משיקולים לא ענייניים, בלא להציג לוועדה הקבלנית טבלאות השוואה מסודרות ולעיתים מבלי לשתף את האגף הרלוונטי. מר הורביץ "רמז" לוועדת המכרזים כי מדובר במועמדי שר. בחלק מהמקרים נעשו שינויים והתאמות בדרישות התפקיד על-מנת לאפשר למועמד השר להיבחר לתפקיד.

עוד מואשם הורביץ, כי ידע ואישר במספר מקרים העסקת עובדים בלשכת השר בניגוד להוראות ולנהלים, כיועצים חיצוניים, על תקן רכז חינוך ופקח במשטרה הירוקה ובאמצעות חברת כוח אדם.

כמו כן, במספר מקרים, לאחר שמועמד השר כשל בתפקידו ונתקבלו חוות דעת שליליות על תפקודו, לא פעל הורביץ כנדרש כדי להפסיק את ההתקשרות עם מועמד השר ופעל להעבירו לתפקיד אחר במשרד.